זכאות להחזר תשלומים לעיריית באר שבע

על פי חישוב זה חייב התובע בהחזר תשלום עבור שעות נוספות בסך של 11,294 ₪, או תחשיב חלופי לפיו זכאי התובע לכל היותר לסך של 5,658 ₪ (נספח ח' לתצהיר מר חלפון).

ראה: ע"ע (ארצי) 300312/97 נחמני – עריית באר שבע, פד"ע לו', 251.

...

תחשיב התובע שצורף לכתב התביעה המתוקן, לא נסתר, ומצאנו לקבל התחשיב ולפיו קיימים הפרשי שכר בסכום של 24,134 ₪.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת ברכיבים הבאים: א. הפרשות לפיצויים בסך 5,456 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לחלופין, טוענת הנתבעת, כי ככל שייקבע כי התובע זכאי לתשלומים כלשהם בגין דמי מחלה, אין לפסוק לזכותו פצויי הלנה לנוכח מחלוקת כנה ואמתית בין הצדדים לעניין זה. בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז – 1976, אם "התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנה משנה (ב)", יהא הוא רשאי להעמיד העובד לבדיקה רפואית של רופא מטעמו.

מנגד, טענת הנתבעת כי רכיב ה- G&S במהותו מהוה החזר הוצאות אמיתי – והוא משולם רק במקומות בהם יוקר המחיה גבוה יותר מזה שבארץ, כאשר העובד נידרש להוציא מכיסו סכומים גבוהים יותר בגין מזון, הלבשה וכד', הכל כאמור בטבלאות המפורסמות על ידי חברת AIRINC ולא בתוספת שכר.

ראו: ע"ע (ארצי) 300312/97 נחמני – עריית באר שבע, פד"ע לו, 251; בג"ץ 5580/94 מירוז – בית הדין הארצי לעבודה, פד"ע כב(1), 252; ע"ע (ארצי) 300124/98 משה אהרונוביץ – ערוגות מושב עובדים.

...

אחרית דבר התביעה מתקבלת ברובה.

התביעה שכנגד – נדחית.

לאור התנהלות הנתבעת כאמור, דחיית התביעה שכנגד בסך 804,000 ₪ ובהתחשב בהוצאות הרבות שנדרש התובע להוציא לצורך ניהול ההליך, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 40,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

להשלמה יצוין כי עיינתי בפסק הדין שניתן בסוגיה זו בתובענה שהתנהלה כנגד האחים אוזן בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א (ב"ש) 1070-06-10 אבשטיין נ' האחים אוזן חברה לבנייה בע"מ (פורסם במאגרים), מיום 19.4.12).

לאחר שמפקח מטעם הערייה סרב לאשר את הדירה כל עוד לא הופרד המחסן מהדירה, הציבה האחים אוזן במכוון קיר גבס אירעי שיחצוץ בין המחסן לדירה, תוך שהובהר לגב' מזרחי המנוחה כי הדבר נעשה כדי שניתן יהיה לקבל טופס 4 ולאחר מכן להגדיל את שטח הדירה באמצעות הסרת קיר הגבס וצרוף חלל המחסן לשטח הדירה.

עם זאת כהן מכרו את הדירה בשנת 2011 כך שנראה שיש לזכותם בסך 10,000 ₪ בגין מרכיב זה. החזר עלות ערבויות בנקאיות אשר לדרישת החזר בגין סך ששולם לאחים אוזן לכסוי הוצאות להנפקת ערבויות בנקאיות – כפי שפורט לעיל בעיניין כהן, גם בעניינינו לא הביאה האחים אוזן ראיה להתקיימות התנאים הנקובים בסעיף 3א(ב) לחוק המכר דירות להצדקת הטלת עלות ערבויות על דייר, על אף האמור בהוראת סעיף 3א(א).

אשר לפצוי בגין ירידת ערך – הואיל וזקן מכרו את הדירה לפני שנים אחדות בלא שהובאה לפניי כל ראיה לכך שבעת המכירה ספגו ירידת ערך ובאיזה שיעור, אין לזכותם לפצוי בגין מרכיב זה. אשר לחלק היחסי של התשלום הנחוץ לשם תיקון עתידי – הואיל וצוין כי זכויות מכוח התביעה נותרו בידי זקן, הרי שזכאים הם לסכום החל על דירה זו לשם תיקון עתידי, בסך 13,366 ₪, בתוספת 20% בגין ביצוע עצמי ("רווח קבלני") ובצרוף מע"מ. סה"כ 18,311 ₪, נכון ליום 2.9.09.

...

אף הדרישה להקטנת הפיצוי בגין 20% "אשם תורם" איננה מקובלת עליי, בפרט לאור עדותה של הגב' אפוטה שלא נסתרה, על פיה השינויים הם פרי תיאום מוקדם עם האחים אוזן כמפורט לעיל ואף בוצעו על ידי הקבלן המבצע מטעמה.

בדומה למה שנקבע בעניין ה"ה כהן ומהנימוקים האמורים שם, יש להוסיף לסכומים שננקבו בחוות הדעת 30%, ובנוסף מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות דעת המומחה מטעם המומחים מטעם חן -33,990 ₪ מיום 13.7.09, מועד חוו"ד סבוטין, ו- 5,600 ₪ מיום 26.12.10, מועד חוו"ד פטל (ערה אני לכך שבסיכומים נטען לתוספת 20% ולא 30%, ואולם משהגעתי למסקנה שיעור התוספת המתאימה הוא 30%, בעקבות דברי המומחה בחקירתו הנגדית, נראה כי אך הוגן יהיה להחיל את הדברים גם באשר לתובעים שכנגד אלו).

לסיכום: תביעתה של האחים אוזן נדחית.

אסור היה למינהל מקרקעי ישראל לגבות מהתובעת תשלום יתר השונה מתחשיב זה על מנת לכסות את הגרעון התקציבי שאמור היה להיווצר אצלו בחלוקה אחרת – שיויונית וצודקת – של "הוצאות הפיתוח" עקב שינוי התב"ע. אם לא הייתה קיימת עוד אפשרות לחלק מחדש "הוצאות פיתוח" אלו בצורה שויונית וצודקת בין כל המגרשים בשכ' נאות אילן, היה צריך מינהל מקרקעי ישראל לידרוש מעריית באר שבע – שביקשה את שינוי התב"ע – לשאת בגרעון תקציבי זה או שעל מינהל מקרקעי ישראל היה לשאת בעצמו בגרעון תקציבי זה. יש לזכור, שעבור רכישת הזכויות במגרשים אלו שילמה התובעת 16.2 מיליון ₪ בעוד שמאי המקרקעין העריך שווי זכויות אלו כ- "אינדיקאציה לועדת המכרזים לקביעת הזוכה במיכרז "- ב- 1.581 מליון ₪.

" סעיפים אלו, הם פועל יוצא של דרישת מינהל מקרקעי ישראל/רמ"י מן התובעת – כפי שקבלה ביטוי במיכרז ובחוזים שנחתמו – לתכנן ולהגיש תב"ע חדשה המשנה את זכויות הבניה על המגרשים מבניה רוויה של 400 יחידות דיור, לבניה צמודת קרקע של מינימום 135 יחידות דיור ומנגד, כדי להבטיח, שאם יתברר שחל שינוי מהותי בשטחי המגרשים ובזכויות הבניה עליהם בעקבות התב"ע החדשה, התובעת תהיה זכאית לקבל החזר של "הוצאות הפיתוח" ששולמו ביתר.

...

אין מנוס מהפעלת שיקול-דעת שיפוטי.

היות והיתה הסכמה בין הצדדים ששיעור "הוצאות הפיתוח" ישתנה רק אם יהיה שינוי מעבר ל-5% בזכויות הבניה, סבור אני, שאת חישוב "הוצאות הפיתוח" יש לערוך מעבר לאותם 5%, קרי על פי זכויות בניה שקטנו ב- 39.3278% = 5% - 44.3278% מכאן, שההחזר הכספי אותו זכאית התובעת לקבל בשל תשלום יתר של "הוצאות הפיתוח" הינו: 11,888,414 ₪ = 39.3278% X 30,229,036 ₪ ער אני לכך שחישוב זה עדיין לא ייצור שיוויון בחלוקת נטל תשלום "הוצאות הפיתוח" בין התובעת ובין שאר בעלי המגרשים בשכונת נאות אילן – כפי שמתחיב היה שיהיה - בשל כך שהתובעת נשאה בעצמה ולבדה בכל הוצאות התכנון והפיתוח של שכונת נאות אילן על פי תב"ע 209/102/02/5 לרבות סלילת דרכים וכבישים שהפכו לשטח ציבורי, אך נטל זה היא לקחה על עצמה ושיקוליה עמה.

) עבור "הוצאות הפיתוח" תשלם עתה התובעת ( לאחר החזר התשלום כפי שנקבע ששולם ביתר): 18,340,622 ₪ (11,888,414 ₪ -30,229,036 ₪) סך הכל: 34,540,622 ₪ סוף דבר אני מחייב את הנתבע/מינהל מקרקעי ישראל/רמ"י לשלם לתובעת – י.ח.דמרי בניה ופיתוח בע"מ - את הסך של 11,888,414 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן, וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה – 24.5.2018 - ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת מחד מפנה לנוסח ההסכם שנחתם מול התובעים בו נרשם כי במקרה של הפסקת פעילות גן הילדים שלא ביוזמת גן הילדים, לרבות בשל הנחית עריית באר שבע ולרבות כל ארוע אחר המחייב את סגירתו של גן הילדים, למען ביטחון התושבים ובטחונם או בטיחותם של ילדי גן הילדים, לא יהיו ההורים זכאים להחזר כספי כלשהוא, בעבור אותם ימים בהם לא תתאפשר פתיחתו והפעלתו של גן הילדים.

במקרה של אי פעילות הגן בין 15 – 30 יום ברציפות, יקבלו ההורים החזר עד 90% מגובה שכר הלימוד וזאת בהיתחשב בהוצאות הקבועות של הגן, אולם במידה והנהלת הגן משלמת לעובדיה בגין התקופה שכר, אז ההורים יקבלו החזר של עד 70% לגובה שכר הלימוד, גם בגין תקופה זו. כן נרשם כי תניות חוזיות כגון התניה שקיימת בהסכם שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת, מטילות על ההורים את מלוא הסיכון להתרחשות ארוע המשבש את פעילותו הרגילה של הגן, ומדובר בתניות מקפחות לכאורה.

...

לסיכום הנתבעים ישלמו תובעים סל של 700 + 700 + 750 + 300 ₪ ובסה"כ סך של 2,450 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובעים 500 ₪ בגין הוצאות משפט.

סה"כ הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעים, סך של 2,950 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום.