זכאות לדמי משמרת שלישית

כך, ממליה העיד שקודם לסגר הקורונה התובעת עבדה גם חמש ושש משמרות ערב (עמ' 10 ש' 21), העיד עוד שהיא ביקשה להפחית את הקף העבודה כך שתעבוד שלוש משמרות בשבוע בלבד (עמ' 10 ש' 10 וכן עמ' 11 ש' 1), ולבסוף הדגיש גם לדעתו לא היה מקום שהמעסיק יסכים לכך שהתובעת תעבוד בעסק פרטי משלה במקביל לעבודה בנתבעת (עמ' 10 ש' 27).

בפסק הדין בהליך ע"ע 38313-03-18 איל''ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' מוחדינוב (1.6.20) נקבע: "68.      לעניין נטל ההוכחה, יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג בהתאם להוראות המקור הנורמאטיבי – הסכם קבוצי או צו הרחבה.  כך שעל עובד התובע דמי חגים מוטל נטל ראשוני לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, על מנת להראות כי מדובר ביום חג המקנה לו זכאות לדמי חגים. כך שהחג לא חל בשלושת חודשי העבודה הראשונים, או שנפל ביום שבת, פירוט האם מדובר בימי חג בהם לא עבד, ואם כן – מהם, ואם מדובר בימי חג בהם עבד - מהם. תביעה המנוסחת באופן כוללני ללא פירוט באיזה ימי חג מדובר, תוך שהתובע מסתפק במכפלה של מספר שעות העבודה במספר ימי החג השנתיים לא תעמוד בנטל הראיה הראשוני המוטל על העובד (ע"ע 47268-07-13 אלכסנדר אליאסייב – כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (19.2.2017) ... ע"ע 35666-05-16 חברת השמירה בע"מ – אבנר סבהט (27.7.2017))." בהתאם לכך אנו קובעים כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת טענתה לעניין זכאות לתשלום דמי חגים, ודין רכיב זה דחייה.

...

לדעתנו, הגרסה שמסר מלול בחקירתו היא הנכונה, דהיינו בניגוד מוחלט לטענות הנתבעת, מלול כלל לא חתם על ההודעה לעובד, ומאחר שלצד החתימה מופיע במפורש השם "צחי מלול", ומאחר שהנתבעת לא נתנה כל הסבר לעניין זה וגם לא תיקנה והסבירה מי הוא זה שחתם על ההודעה, הרי שלכאורה מתחייבת המסקנה כי חתימת המעסיק בתחתית ההודעה אינה חתימה אותנטית; שנית מלול אמנם טען כי החתים את התובעת על טופס ההודעה לעובד, אך שוב בניגוד מוחלט לאמור בתצהירו, בעדותו בפנינו טען שלאחר שהחתים אותה על ההודעה הוא לא מסר לה אותה, אלא מסר אותה למשאבי אנוש (עמ' 23 ש' 2).

משקבענו כי השכר המוסכם והנכון של התובעת היה 38 ₪ נטו, ולא כפי שנרשם בתלושי שכר (29.5 ₪), הרי שאכן יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי ברכיב זה. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין זה (ע"ע 3565-11-19 קייטרינג השרון נ' קליימן (6.1.21)) אנו קובעים כי על הנתבעת לפצות את התובעת ברכיב זה בסך 3,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 3,600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

האם העובד זכאי לדמי שימוש בפטנט.

] הפרישי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובשבת – המומחה מטעם העובד קבע שהעובד זכאי להפרשים בגין עבודה בשעות נוספות הנובעים ממספר סיבות: ראשית, הפרשים הנובעים מהזכאות לשכר משולב לפי הסכם קבוצי 1998; שנית, הפרשים הנובעים מחישוב אורך יום העבודה לפי שבוע עבודה בן 6 ימים במקום 5 ימים; ושלישית, בשל הקף שעות העבודה בהתייחס לזמני החתמת כרטיס או זמני משמרת וניכוי זמני ההפסקה.

...

] דין התביעה בהקשר זה להידחות מחמת התיישנות ובהיעדר סמכות עניינית, כמו גם לגופה.

[footnoteRef:56] על יסוד האמור אנו קובעים שאין מדובר בחישוב שגוי או ברישום מוטעה ודין טענות התובע להידחות.

סוף דבר העובד זכאי לפיצוי בשל שיבוצו באופן מתמשך לעבודה במשמרות לילה בסך 20,000 ₪.

הראציונאל לכך הוא, ששכרו השוטף של "עובד בשכר", לא יפגע עקב יציאתו לחופשת חג. ככלל, עובד יומי או שעתי שהוכיח "מתכונת העסקה מסודרת" זכאי לדמי חגים שלא חלו בשבת, אלא אם הוכח אחרת (ע"ע 665/09 מנרב הנדסה ובנין בע"מ– ארפצ'י זאקי ואח' (1.11.11); ע"ע 778/06 איוון מטיאשצ'וק – שלג לבן (1980) בע"מ (28.5.07); ע"ע (ארצי) 633/09 אולג אושרו –אשרמים בע"מ (31.1.12)); ואולם, על העובד להוכיח עבודה בפועל ביום שלפני החג וביום שלאחריו – דבר שלא הוכח במקרה דנן.

בהתאם להוראות הצוו, תוספת המשמרות משולמת החל מהשעה הראשונה למשמרת, ובתנאי שמדובר בשעות המשמרת שהוגדרו ובהקף שעות העבודה כפי שהוגדר בו. במקרה הנוכחי, דומה כי צודקת הנתבעת בטענתה לפיה התובע לא השלים 7.5 שעות "בתחומי המשמרת השנייה", ועל כן אין הוא זכאי לתוספת בגין משמרת זו. מאידך הוא זכאי עקרונית לתוספת של 42.5% עבור המשמרת השלישית.

...

אשר על כן– אין מנוס מדחיית התביעה שבפנינו, ככל שהיא נוגעת לרכיב זה. "פיצוי על היעדר הפרשות מלאות לפנסיה": הנתבעת מודה כי בוצעו הפרשות בסכום כולל של 13,027 ₪ בגין תגמולי מעביד (נספח ז לתצהיר הנתבעת).

לא מצאנו נימוקים מיוחדים להעניק לתובע פיצוי נפרד בגין רכיב זה; הניתן – יש לציין – רק במקרים חריגים.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים בסך 1,081 ₪.

עובדי הנתבעת ובכללם התובעים עובדים במשמרות, בכל יום שלוש משמרות בנות שמונה שעות כל אחת: בוקר: 6:00- 14:00, צהרים: 14:00-22:00, ערב: 22:00 – 6:00.

בהתאם להוראות צו ההרחבה הזכות לדמי נסיעות קמה לעובד שהמעסיק אינו מעמיד לרשותו הסעה, ואין דרישה דוקא להסעה מבית העובד.

...

משאין חולק כי הנתבעת העמידה לתובע הסעה מהמחסום ועד למפעל ומשהתובעים לא צירפו כל ראיה ביחס לסכומים שלטענתם שילמו בגין הנסיעה מבתיהם למחסום, ובשים לב לסכומים ששילמה הנתבעת עבור ההסעה הרי שהתביעה לתשלום דמי נסיעות דינה להידחות.

את היתרה תשלם הנתבעת לתובעים בגין הוצאות הנסיעה מביתם למחסום וחזרה: לתקופה בה עמדה התקרה היומית על סך של 22.60 תהא קצובת הנסיעה: 11.4 ש"ח ליום.

מספר ימי העבודה של כל תובע מוסכם על הצדדים כפי שפורט בפרוטוקול הדיון המוקדם במסגרת ניסיונות הפשרה וכעולה מסיפת סיכומי התובעים כאשר בא כוחם פועל בתחשיבו לפי מספרי הימים הנ"ל (פרוט' הדיון המוקדם מיום 28.3.22 עמ' 6 ש' 1- 9), תוך ביצוע הפרדה לפי התקופות התואמות לגובה התקרה היומית כמובא בסיכומי התובעים (פסקה 39): מר אחמד חמדאן - 1,370 יום מתוכם 245 יום * 13.8 ש"ח (3,381 ש"ח) ו- 1,125 יום * 11.4 ש"ח (12,825 ש"ח), זכאי לתשלום החזר נסיעות בסך 16,206 ש"ח. מר חוסני עארורי - 1,369 יום לכל תקופת העבודה, 221 יום לשנה הראשונה (1/15- 1/16, 13 חודש) בה התעריף היה 26.4 ש"ח ליום (בהפחתת עלות המעסיק להסעה, 13.8 ש"ח) ובה טרם קנה את רכבו אלא נסע בתחבורה ציבורית ללא מימון מהנתבעת או מהנוסעים עמו, זכאי לסך של 3,049 ש"ח. מר עבד אלגואד כסאב - 759 יום במכפלת 11.4 ש"ח שהם 8,653 ש"ח. מר דאוד מועטאן - 461 ימים במכפלת 8.8 ש"ח זכאי לתשלום החזר נסיעות בסך 4,056 ש"ח. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: מר אחמד חמדאן - 16,206 ש"ח. מר חוסני עארורי - 3,049 ש"ח. מר עבד אלגואד כסאב - 8,653 ש"ח. מר דאוד מועטאן - 4,056 ש"ח. אם לא ישולמו במועד, תישא הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 1.2.21 למועד התשלום.

...