מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זכאות לדמי לידה ללידה כעצמאית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי הפסיקה החישוב מכח החוק הוא נפרד ודמי הביטוח יכול וישתלמו בעד פרקי זמן שונים מכח המעמד השונה והתוצאה יכול ותהיה כי האישה תהא זכאית לדמי לידה בעד שנים עשר שבועות כעובדת ובעד שישה שבועות כעצמאית או להפך [מנחם גולדנברג עוקדן הביטוח הסוצאלי כרך ראשון עמ' 1.98 (מהדורה 21, 2016) (והאסמכתאות שם)].
...
טענות הנתבע – דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן התביעה הוגשה כעבור למעלה משנה מהיום בו נשלחה לתובעת הודעה בדבר זכאותה לתשלום דמי לידה (6.1.14).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להידחות .

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

   (א)  מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה – (1)   בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; (2)   בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
...
גם בקשתה לחייב הנתבע בצירוף מסמכים דינה להידחות בהינתן עיתוי העלאתה.
התייחסות לטענות נוספות אשר להענקה מן הצדק – המדובר בטענה שנזנחה על ידי התובעת, כבר בתצהירה ובהמשך גם בסיכומיה, ועל כן אין צורך שנידרש לה. התיישנות – הנתבע העלה בכתב הגנתו טענת התיישנות וזאת מהטעם שכתב התביעה בהליך זה הוגש באיחור של שבועיים, אך זנחה טענה זו בסיכומיו, ועל כן אין צורך שנידרש לה. סוף דבר התביעה נדחית.
עם זאת, כנהוג בתביעות בתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות אף שהתביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נימצאת בהכשרה מקצועית".ב סעיף 50 לחוק קובע את תנאי הזכאות לדמי לידה: "50 (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה-
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, על בסיס הנימוקים שיפורטו להלן: על פי סעיף 50(א) לחוק, התנאי לזכאות לגמלת דמי לידה הינו צבירת תקופת אכשרה.
לאור בחינת הראיות, המסמכים והעדויות שהובאו בפנינו, שוכנענו כי התובעת לא הוכיחה כי נבצר ממנה לדווח על מעמדה למוסד הביטוח לאומי ולשלם את חובה/ דמי ביטוח.
משכך, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הזכאות לדמי לידה כעצמאית בסעיף 50 לחוק נקבעו תנאי הזכאות לתשלום דמי לידה כדלקמן: "(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
...
לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המוסד בדחותו את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק.
לאור האמור, לא מצאנו כל פגם בהחלטת המוסד לדחות את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק בהתאם לחוק ולתקנות.
לסיכום, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נקבע, כי העקרונות העומדים בבסיס דמי הלידה הם שניים: האחד – גמלה מחליפת הכנסה לצורך שמירת רמת מחייתה של הזכאית לגימלה; והשני – עקרון בטוחי לפיו גמלה זו ניתנת רק למי שעומדת בתקופת האכשרה כעובדת או עובדת עצמאית, אשר בוטחה על פי מעמדה משך כל תקופת הביטוח הנדרשת בחוק; שנית, ואשר לאפשרות הבחירה – התובעת לא טענה במפורש בסיכומיה, וממילא גם לא הוכיחה, כי במישור הנורמאטיבי קיימת לה אפשרות לבחור בין קבלת הגימלה לדמי לידה כעובדת שכירה לבין קבלת הגימלה לדמי לידה כעובדת עצמאית.
...
טענות הצדדים – התובעת טוענת, כך: היא עומדת בתנאי הזכאות לקבלת דמי לידה כעצמאית; לאחר שקיבלה דמי לידה כעובדת עצמאית, באופן אוטומטי וללא הגשת תביעה לנתבע, הנתבע הוא זה שהנחה אותה להגיש תביעה לדמי לידה כעובדת שכירה, וכך היא עשתה; בשום שלב הנתבע לא הבהיר לה שהיא עלולה לאבד את דמי הלידה כעובדת עצמאית, ומה גם שמדובר בתביעה שאושרה אוטומטית לאחר הלידה; היה על הנתבע להזהיר אותה מפני הפגיעה האפשרית בזכויותיה; היא אינה מבקשת לקבל תשלום ביתר ו/או תשלומים במקביל בגין עבודתה כעצמאית וכשכירה, ואם היא היתה יודעת שזאת היתה התוצאה, היא היתה מוותרת על התביעה לדמי לידה כעובדת שכירה ולא היתה מגישה אותה; גם הועדה לבחינת חובות של הנתבע סברה כי החוב נוצר באחריות הנתבע.
מקובלת עלינו טענת הנתבע כי לא ניתן לראות בעבודת התובעת כרופאת שיניים עצמאית, מיום 30.9.2021 ועד ליום 2.1.2022, כהמשך כלשהו של עבודתה כעובדת שכירה במרכז הארצי לבחינות והערכה בחודשים 11-12/2020, 9 חודשים לפני כן. גם לא ניתן לראות בעבודתה של כרופאת שיניים עצמאית, כמצוין לעיל, כהמשך לעבודתה כעובדת שכירה במרפאתה של ד"ר יחזקאלי, בתקופה שבין יום 2.7.2021 ליום 30.11.2021.
אנו סבורים כי במצב שהחוב בוטל בחלקו, לא ניתן לומר כי התובעת קופחה בצורה כלשהי, ואף לא ניתן לקבוע כי התובעת כלל אינה צריכה לבצע החזר לנתבע, ומשעה שהיא קיבלה סכום שהיא אינה זכאית לו על פי הוראות הדין; שישית, מקובלת עלינו עמדת הנתבע, כי משעה ששולמה גמלה לתובעת שלא בהתאם להוראות הדין, הרי שעליו לגבות בחזרה את הסכום ששולם לה, ואין לו שיקול דעת לנהוג אחרת במקרה שכזה.
במקרה שלפנינו, החלטת הועדה הינה מנומקת, ונקבע בה, כך: "חוב בדמי לידה שנוצר עקב חישוב מחדש לאחר בירור מעמד. לאור בקשת הסניף מחליטה הועדה לאמץ את המלצתה ולבטל 30% מהסכום המקורי". לא מצאנו כי הועדה התעלמה מנתון כלשהו בהחלטתה שבנדון (לרבות ההכנסות הגבוהות של בן הזוג), או כי החלטתה בלתי סבירה עד כדי הצדקה לבטלה.
לסיכום – דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו