זכאות לדמי לידה בעבודה אצל בן משפחה

המסגרת הנורמאטיבית על-פי סעיף 40(ב)(1) לחוק, תיחשב כמבוטחת לדמי לידה מי שהיא "עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל", ואשר צברה תקופת אכשרה כאמור בסעיף 50 לחוק.

בעדותה, התרשמנו שמדובר בעובדת בחברה משפחתית – מה שחיזק אצלה את תחושת השייכות לחברה, עד אשר לא שמה ליבה לזכויותיה, לתנאי ההעסקה על פרטיהם ולכל עניין פרוצדוראלי-מינהלתי אחר הקשור לעבודתה.

לאור האמור לעיל, שוכנענו שהתובעת החלה לעבוד בחברה משפחתית קטנה, בה לא הקפידו לשלם את זכויות הבסיס לעובדים, אולי בעיקר לבני המשפחה – מה שלא הפריע לתובעת לעבוד ולתרום לפיתוחה של החברה.

...

מכל מקום, לא מצאנו בהיעדר העסקה המושתתת על חוזה עבודה כמו גם על אי תשלום זכויות סוציאליות שונות כדי לאיין את העסקתה של התובעת בחברה ולסווגה כסיוע משפחתי.

לפיכך, יש לדחות את התביעה לשמירת היריון בהתאם לסעיף 59 לחוק, מאחר שלידת התובעת אירעה ביום 1.7.17 ובכך לא צברה 30 ימים רצופים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן שאנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברה בתקופה שבמחלוקת, כך שהתובעת הייתה בגדר "עובדת". שכרה החודשי של התובעת בתקופה זו עמד ע"ס של 12,000 ₪ ברוטו - הוא השכר המופיע בתלושי השכר שהוגשו.

יצוין, כי בגין לידה קודמת של התובעת, מיום 13.6.17, גם הוגשה תביעה לדמי לידה בטענה לעבודה אצל בעלה בחודשים מאי עד יוני 2017.

ההקשחה הראייתית כאמור, הנוגעת כמובן גם להוכחת "גרעינה" של הגדרת בן מישפחה "כעובד", עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית דין זה אשר נידרש לסוגיה זו לא אחת וכך אמר: "הלכה פסוקה היא כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי מישפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם, בין היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב." (ראו – עניין מגרה וכן, עב"ל (ארצי) 20105/96 יהלום - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] פד"ע ל"ו (2001) 603, 616; דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי - כץ, [פורסם בנבו] פד"ע ה', (1973) 31, 36; דב"ע לג/0-159 מרקו - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ה', (1973), 134 ,137).

...

ביום 27.12.18 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה נדחית בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין מר שושן שבבעלותו עסק בשם "אפקט הסאונד הגברה ותאורה" (עסק הפועל בתחום הפקת אירועים ומספק שירותי הגברה, תאורה והקרנה למוסדות וגופים שונים) (להלן: "העסק").

אין אנו מקבלים טיעון זה. אין זה סביר, ולא משנה איך מסתכלים על הדברים, במיוחד לאחר האופן בו תואר תפקידה של התובעת על ידה ועל ידי בעלה, שהוא לבדו מסוגל היה לבצע גם את תפקידה שלה במשרה מלאה עת נעדרה בד בבד עם ביצוע עבודתו שלו.

לאור האמור, אנו סבורים כי בין התובעת לבעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק, הגם שסייעה ועזרה בהיקף כזה או אחר בעסק המשפחתי.

הפעילות בעסק, על בסיס האמור, היא בבחינת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי או שותפות בו. לפיכך, נקבע בזאת כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל לפתחה ולהוכיח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בעלה, ולכן דין התביעה להידחות.

אושרה זכאות לדמי לידה בגין עבודה אצל מעסיקה זו. ביום 2.6.2020 דחה הנתבע את בקשת התובעת להיתחשב גם בהכנסתה אשר לטענתה נתקבלה מעבודתה כמנהלת חשבונות ב"גבריאל לה פרוטה", שבבעלות גיסה, מר גבי ספיאשוילי, בתקופה שמיום 1.3.2019 ועד 16.1.2020 (להלן – תקופת העסקה).

המתוה המשפטי: סעיף 40(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; עובד מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כדלקמן: "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; מיום 15.7.2014 תיקון מס' 158 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 602 (ה"ח 535) "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; בעניינינו, התובעת היא גסתו של המעסיק הנטען על ידה, גבי, ועל כן היא לא נופלת בהגדרה של בן מישפחה שבהגדרת עובד ולא חל עליה החריג של "אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה". בנסיבות אלה על התובעת איפוא הנטל להוכיח קיום יחסי עובד מעסיק בינה לבין גבי.

...

סוף דבר: מכל המקובץ עד כה ומכל הראיות בתיק עולה כי כפות המאזניים נוטות לטובת גרסת התובעת, לפיה בתקופת העסקה התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין גיסה, גבי.

על כן התביעה מתקבלת.

טענת הדחיה של הנתבע מיום 2.6.2020 (נספח א' לכתב התביעה) – נדחית.

וזאת אף על רקע ספק לקיום יחסי העבודה, שעה שהתובעת עבדה אצל בעלה כעזרה משפחתית ולא כעובדת שכירה מחודש 7/2017, כך שמתן דמי הלידה לתובעת מטיב עם התובעת, והחלטת הנתבע לגבי בסיס השכר לדמי הלידה של התובעת בדין יסודה[footnoteRef:22].

כאשר הצדדים ליחסי העבודה הם קרובי מישפחה על בית הדין לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו ולקבוע האם לפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שנוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות כפי שנהוג ביחסי עבודה.

...

עם זאת, לאור המסקנה אליה הגענו לעיל, ביחס לחקירתה של התובעת בנתבע וההסבר שניתן על ידה על אופי החקירה, לא מצאנו כי הייתה עשויה להיות תרומה רבה לעדותו.

] לאור העובדה כי תביעתה של התובעת התקבלה באופן חלקי בלבד, וככל שהיה הנתבע בוחן את טענותיה של התובעת לגופן ומשיב לה, ייתכן כי הליך דנן היה מתייתר, ולאחר שלקחנו בחשבון את כלל טענות הצדדים בדבר הוצאות שהועלו בסיכומיהם, מצאנו לפסוק לתובעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו לה תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, מצאנו לציין כי התקשורת בין באות כוח הצדדים בדיון שהתקיים ביום 25.5.2022 גלשה לפסים לא ראויים, לרבות העלאת טענות באופן לעומתי שאינו מכבד כעולה מפרוטוקול הדיון[footnoteRef:37].

· מעסיק 2 - "נוי לגן – לוי דורון" וזאת מיום 1.3.19 ועד ליום 19.9.19 (להלן: "המעסיק דורון לוי" ו/או "בעלה של התובעת". הנתבע מציין כי ביום 20.1.20 אושרה תביעתה לתשלום דמי לידה בגין דמי לידה מחנות קולומביה, ונדחתה תביעתה לתשלום דמי לידה בגין העבודה אצל המעסיק דורון לוי, וזאת משלא הוכיחה כי עומדת בתנאי סעיף 1 לחוק: עבודה במפעל של בן מישפחה, עבודה סדירה במקום העבודה, ועבודה שאילמלא נעשתה על ידו היתה נעשית בידי עובד אחר.

דיון והכרעה: שאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין בני מישפחה היא שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק (ר': עבל (ארצי) 535-09 עליזה בן אלישע נ' המוסד לביטוח לאומי [15.9.10]), אשר יש להדרש לה גם בראי ההלכה הפסוקה, המונחת בין היתר בפסיקת בית הדין הארצי בתיק עב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו(2001) 603: "הלכה פסוקה במשפט הבטחון הסוצאלי היא, כי בית-הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני מישפחה, ייתן בית-הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.

...

את יודעת כמה טלפונים אני מקבל ביום? את חושבת שאניח זוכר בדיוק מה היה שם? אני לא. אני בן אדם.

סוף דבר: לנוכח ריבוי הגרסאות מסקנתי כי אין לתת אמון בתובעת ובבעלה.

לאור האמור בנפרד ובמקובץ, התובעת אינה זכאית לדמי לידה עבור הלידה מיום 21.9.19, משלא לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בעסק של בעלה בתקופה זו. התביעה נדחית.