זכאות לדמי אבטלה: תקופת אכשרה ושליטה בחברה

כמו כן, במטרה לתת מענה סוצאלי למבוטחים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המשבר, או שזכאותם לקבלת דמי אבטלה פקעה בתוך תקופת החרום שהוכרזה, התקינה הממשלה ביום 27.3.2020 את תקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 (להלן: תקנות ביטוח האבטלה), בהן נקבעו התאמות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) לשם מתן הקלות והטבות בעיניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שנפגעו בעקבות המשבר באופן אשר בא להקל באופן מיידי, בין היתר, על עובדים שהוצאו לחל"ת. במסגרת התקנות נקבע, בין היתר, כי יבוטל הצורך ברשום בלישכת שירות התעסוקה לעניין הגשת תביעה לדמי אבטלה בעד חודש מרץ 2020; תשולם מקדמה בסך של עד 2,000 ש"ח למבוטח בגין הזכאות לדמי אבטלה עבור חודש מרץ; יוארך משך הזכאות למובטלים שתקופת הזכאות שלהם הסתיימה החל מיום 1.3.2020 עד ליום 30.4.2020; תקוצר תקופת האכשרה לשם זכאות לדמי אבטלה.

במסגרת העתירה התבקשו סעדים שונים, אולם העותרת מעלה, הלכה למעשה, טענה אחת ויחידה, כי לפי תחשיבי העותרת ההסדר שנקבע ביחס לשכירים, בדמות הרחבות והקלות בזכאות לדמי אבטלה, מפלה לרעה את ציבור העובדים העצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, להם ניתנו הטבות בהקף כלכלי קטן יותר.

...

מעבר לכך, דינה להידחות על הסף גם בשל היעדר כל עילה להתערבותנו.

השופט נ' הנדל: אני מסכים עם חברי, השופט ד' מינץ, כי דין העתירה להידחות.

לגופו של עניין, מקובלת עלי הקביעה לפיה לא עלה בידי העותרים להצביע על פגיעה בעקרון השוויון שמקימה עילת התערבות שיפוטית – שהרי "לא כל הבחנה בין אדם לאדם או בין הסדר להסדר מהווה הפליה; לעיתים, הבחנה בין השניים מוצדקת לאור השוני ביניהם" (בג"ץ 8186/03 קרן החינוך למען בתי ספר תל"י נ' משרד החינוך, פ"ד נט(3) 873, 898 (2004)).

נטען כי גם אם קיימת מחלוקת לדידו של התובע בינו ובין בעלי המניות האחרים בחברה לגבי התקופה שבין חודש 8/18 ועד חודש 1/19 הרי שאין בכך כדי להקנות לתובע תקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה.

בראי הזכאות לדמי אבטלה – הנתבע לא הוכיח כי לתובע היתה יכולת לכלכל צעדיו מראש לתקופה של שפל כלכלי ולא ניתב את הדברים כרצונו, תוך שליטה בריווחי החברה, כמצופה מבעל שליטה בחברת מעטים, ובנגוד למצב אליו יכול להיקלע עובד שכיר שאינו בעל שליטה כאמור.

...

מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבוע כי הלכה למעשה, לאחר בחינה מהותית של הדברים, התובע לא היה בעל שליטה בחברת מעטים, בראי זכאותו לדמי אבטלה.

דין הטענה להידחות שעה שהתובע לא נחקר בנוגע למועד הנפקת התלושים.

מהטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת.

משכך, ניתן לראותו כבעל שליטה או בעל מניות בחברה, וגם כמי שניהל את החברה ביחד או לחוד עם בעליה (האב יוסף); - התובע הנו בעל שליטה בעקיפין בחברה, ואף ניהל את החברה, ולא ניתן להגדירו כעובד הזכאי לשכר שמעבידו חב בתשלום דמי ביטוח בעדו, כלשון סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי; - התובע גם לא זכאי לדמי אבטלה מכוח חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), תש"ף-2020, היות שהוא אף לא צבר תקופת אכשרה מזכה של חצי שנה; - כפי שעולה מההודעה שנמסרה על ידי האב יוסף לחוקר מטעם הנתבע[footnoteRef:7], לתובע היתה זכות חתימה בחברה והוא אף ניהל אותה בפועל.

...

] הכרעת בית הדין מבוא להכרעת בית הדין – לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים, וכן בכלל הראיות שהוגשו לעיוננו, ואף שמענו במסגרת דיון ההוכחות את התובע ואביו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ברי, כי גם בעובדות אלה יש כדי לחזק את המסקנה כי התובע היה בעל שליטה בפועל בחברה.

] סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.

לפיכך, התובעת לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק המזכה בדמי אבטלה.

בשנת 2004 הוסיף המחוקק חריג נוסף כך ש"בעל שליטה בחברת מעטים" הוצא מגדר ביטוח האבטלה בחוק, לרבות לצורך הזכאות לקבלת דמי אבטלה (ראו סעיף 6ב לחוק).

...

גם בפסק הדין ב"ל (ב"ש) 18300-10-11 אברהם דביר – המוסד לביטוח לאומי (מיום 21.3.2013) לא מצאנו תמיכה בטענות התובעת.

סיכומו של דבר: מכלול הראיות והממצאים העובדתיים שהוכחו לפנינו תומכים בסיווג פעילותה של התובעת בניהול גן הילדים כעבודה של עצמאית בעסקה.

אי לכך, באנו לכלל מסקנה שאין מקום להכיר בתובעת כ"עובדת" העמותה כמשמעה בחוק לצורך ביטוח אבטלה ולאור התכלית של ביטוח זה. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.

ביום 22.9.20 ילדה התובעת בשעה טובה ותביעתה לדמי לידה אושרה, אלא כי במסגרתה נבדקו יחסי עובד מעסיק ועל פי מימצאי הנתבע, התובעת הנה בעלת שליטה בעקיפין בחברת מעטים "אליאסף אוחיון משרד עו"ד". אי לכך, ביום 21.7.2021 נשלח לתובעת מכתב מטעם הנתבע הדוחה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה ושולל ממנה גם את זכאותה לאבטלה עבור תקופת החל"ת הראשונה באופן בו נוצר לתובעת חוב של 30,460 ₪ , בזו הלשון: "אנו מביאים לידיעתך כי לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, סעיף 162 (א') אנו נאלצים, לצערנו, לדחות את תביעתך לדמי אבטלה אשר הוגשה בתאריך 19.03.2020 הואיל ו:

" אשר לתשלום דמי אבטלה קובע סעיף 160 לחוק כי – (א)  דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1.

...

לאור האמור לעיל אנו סבורים, כי התובעת מועסקת כעובדת מן המניין והעסקתה נעדרת כל סממן של בעל שליטה; אין לתובעת השפעה כלשהי על פעולות התאגיד; שכרה של התובעת אמנם גבוה אולם הוא ניתן לה בהתאם לנסיונה ומקצועיותה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שהתובעת הינה עובדת שאינה בעלת שליטה שזכאית לביטוח אבטלה בהתאם לחוק.