כללי
האם יש להביא בחשבון, לעניין תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו הקבועה החוק, במהלכה לא עבד המבוטח אלא תמורתה שולמה לו? זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה.
תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה, נדחתה בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 26.11.17, ולפיה "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 10 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלישכת התעסוקה.
תביעתו נדחתה כאמור, מהטעם שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת בתקופה של 18 החודשים, שקדמו למועד התייצבותו בשירות התעסוקה.
...
מקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה ההלכה בעניין זפרני עסקה בשעתו בשאלה "האם "תקופת אכשרה לגבי תקופת עבודה פלונית", לפי הוראת סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001, שמעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה? (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)". זו הייתה השאלה המדויקת שהוגדרה בפתח פסק דינו של בית הדין, שעליה הושב בחיוב, אולם איננו סבורים כי בית הדין ביקש בקביעתו זו, להרחיב את הפרשנות בדבר הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה, מעבר לחובה הסטטוטורית הקבועה בחוק.
בגדר כך התייחס בית הדין להכללת תקופת ההודעה המוקדמת כתקופה נוספת, שכן ההיעדרות נבעה "מסיבות שאינן תלויות בו":
"בפרשת זפרני עמדנו על כך ש"מתוך ההסדר שבחוק עולה, כי המחוקק ער למגוון אפשרויות, שבגינן אפשר שלא יעלה בידי העובד, מסיבות שאינן תלויות בו, להשלים את מניין ימי תקופת האכשרה כפי שנקבעה בו. כך למשל, נקבע בחוק כי בתקופת אכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם, ימי מחלה שבהם היה זכאי לדמי מחלה כמשמעם בחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 וכן ימי שירות סדיר או ימי שירות מילואים בצה"ל אף ער המחוקק לתקופות נוספות שבהן נמנע מן העובד לעבוד ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה ".
בפרשת זפרני הצבענו על תכלית ההסדר לעניין צבירת ימי האכשרה כפי שהיא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי "ומן המבנה הפנימי שלו, שהוא מכוון לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה קיום בכבוד, וכל זאת תוך מתן משקל מיוחד לעבודתו של המובטל בסמוך לפני תקופת האבטלה. משזו תכלית ההסדר, אין המחוקק זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה מסיבות שאינן תלויות בו".
מתוך ההסדר הזה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי הגענו באותה פרשה למסקנה כי מקום שעובד מפוטר מן העבודה על אתר, מבלי שהמעסיק מאפשר לו להוסיף ולעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כך שהיעדרותו מן העבודה הינה מסיבות שאינן תלויות בו, יש למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה" (שם בפסק דינה של כבוד השופטת רונית רוזנפלד).
פסק הדין האמור אינו מחייב את בית דין זה ואנו סבורים כי התוצאה המשפטית צריכה להיות כפי שקבענו לעיל.
סוף דבר - התביעה נדחית.
