מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לדמי אבטלה: תקופת אכשרה ומועד התייצבות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כללי האם יש להביא בחשבון, לעניין תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו הקבועה החוק, במהלכה לא עבד המבוטח אלא תמורתה שולמה לו? זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה. תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה, נדחתה בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 26.11.17, ולפיה "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 10 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלישכת התעסוקה.
תביעתו נדחתה כאמור, מהטעם שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת בתקופה של 18 החודשים, שקדמו למועד התייצבותו בשירות התעסוקה.
...
מקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה ההלכה בעניין זפרני עסקה בשעתו בשאלה "האם "תקופת אכשרה לגבי תקופת עבודה פלונית", לפי הוראת סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001, שמעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה? (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)". זו הייתה השאלה המדויקת שהוגדרה בפתח פסק דינו של בית הדין, שעליה הושב בחיוב, אולם איננו סבורים כי בית הדין ביקש בקביעתו זו, להרחיב את הפרשנות בדבר הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה, מעבר לחובה הסטטוטורית הקבועה בחוק.
בגדר כך התייחס בית הדין להכללת תקופת ההודעה המוקדמת כתקופה נוספת, שכן ההיעדרות נבעה "מסיבות שאינן תלויות בו": "בפרשת זפרני עמדנו על כך ש"מתוך ההסדר שבחוק עולה, כי המחוקק ער למגוון אפשרויות, שבגינן אפשר שלא יעלה בידי העובד, מסיבות שאינן תלויות בו, להשלים את מניין ימי תקופת האכשרה כפי שנקבעה בו. כך למשל, נקבע בחוק כי בתקופת אכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם, ימי מחלה שבהם היה זכאי לדמי מחלה כמשמעם בחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 וכן ימי שירות סדיר או ימי שירות מילואים בצה"ל אף ער המחוקק לתקופות נוספות שבהן נמנע מן העובד לעבוד ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה ". בפרשת זפרני הצבענו על תכלית ההסדר לעניין צבירת ימי האכשרה כפי שהיא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי "ומן המבנה הפנימי שלו, שהוא מכוון לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה קיום בכבוד, וכל זאת תוך מתן משקל מיוחד לעבודתו של המובטל בסמוך לפני תקופת האבטלה. משזו תכלית ההסדר, אין המחוקק זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה מסיבות שאינן תלויות בו". מתוך ההסדר הזה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי הגענו באותה פרשה למסקנה כי מקום שעובד מפוטר מן העבודה על אתר, מבלי שהמעסיק מאפשר לו להוסיף ולעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כך שהיעדרותו מן העבודה הינה מסיבות שאינן תלויות בו, יש למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה" (שם בפסק דינה של כבוד השופטת רונית רוזנפלד).
פסק הדין האמור אינו מחייב את בית דין זה ואנו סבורים כי התוצאה המשפטית צריכה להיות כפי שקבענו לעיל.
סוף דבר - התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בטופס התביעה ביקש התובע דמי אבטלה מחודש 3/2016, המועד שבו התייצב בלישכת שירות התעסוקה[footnoteRef:1].
סעיף 161 (א) לחוק קובע לעניין תקופת האכשרה כך: "לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע". כלומר על מנת שמבוטח יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה עליו לעבוד ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ל"תאריך הקובע".
ה"תאריך הקובע" לעניין הזכאות לדמי אבטלה הוגדר בסעיף 158 לחוק באופן הבא: "ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובילבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו תחילה תקופת האבטלה הקודמת...". כלומר, התאריך הקובע לבחינת תקופת העבודה שעבד המבוטח הוא המועד שבו התחילה תקופת האבטלה.
...
אם ה"תאריך הקובע" ייחשב כחודש 4/2016 (ולא כך אנו סבורים) אזי יש לבחון אם התובע עבד במשך ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לחודש 4/2016, דהיינו בתקופה המתחילה בחודש 10/2014 והמסתיימת בחודש 3/2014.
לסיכום, התובע לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת לצורך קבלת דמי אבטלה מכיוון שעבד רק ב-11 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו למועד שבו נרשם בלשכת שירות התעסוקה, דהיינו מחודש 9/2014 ועד לחודש 2/2016.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפי החלופה הראשונה- עד חודש 3.2021 צברה התובעת 12 חודשים ובשים לב לכך שהמועד הקובע לצורך תביעת דמי האבטלה הוא ביום 2.2022 (היות והיא קיבלה דמי אבטלה בחודש 3.2022) הרי שמדובר בתקופה של 23 חודשים במקום תקופת ה- 18 חודשים כנדרש לפי סעיף 161(א) לחוק.
עם זאת, כפי שפורט לעיל, כבר במכתבו של הנתבע אל התובעת מיום 1.11.2021, במסגרתו הוא הודיע לתובעת על שלילת זכאותה לדמי אבטלה לגבי חלק מהתקופה צוין במפורש, כי אין בהחלטת הנתבע כדי לגרוע מחובתה של התובעת להתייצב בלישכת התעסוקה אם בכוונתה לערער על החלטת הנתבע כאשר עד ליום 1.3.2022 התובעת לא התייצבה בלישכת התעסוקה.
בנסיבות אלה, ומאחר ומחודש 10.2021 ועד לחודש 3.2022 התובעת לא התייצבה בלישכת התעסוקה, בדין דחה הנתבע את תביעתה לדמי אבטלה עבור תקופה זו. תביעת האבטלה מ-15.5.2022- כפי שפירטנו לעיל לפי סעיף 161(א) לחוק תנאי לתשלום דמי אבטלה הוא שלמבוטח תהיה תקופת אכשרה של 12 חודשים קלנדריים מתוך תקופה של 18 חודשים בתכוף לתאריך הקובע.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובראיות הגענו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות ונפרט.
ב"כ התובעת טוען, כי בתקופת האכשרה צריך לקחת בחשבון גם את חודשים 5-10/21 בתור מחלה ואולם איננו מקבלים את טענתו בעניין זה. על מנת להאריך את תקופת האכשרה היה על התובעת להציג אישורי מחלה כדין עבור חודשים אלו כאשר אנו סבורים שהתיעוד הרפואי שניתן לתובעת על ידי רופאים שונים שבדקו אותה ובמסגרתו הומלץ לה בין היתר להימנע מפעילות ספורטיבית, הרמת משא כבד ועבודה פיזית מאומצת, אינם מהווים אישורי מחלה כנדרש על פי דין כאשר התובעת גם לא הפנתה לכל מקור חוקי או אסמכתא אחרת אשר יתמכו בגרסתה בעניין זה. בנוסף נציין, כי ב"כ התובעת לא הפנה לאסמכתא אשר תתמוך בטענתו לעניין נוהל של קופת החולים שלגרסתו אוסר על קופת החולים לתת אישורי מחלה מעבר לתקופה בת 10 חודשים ועל איננו מקבלים את טענתו גם בהקשר זה. באשר לטענת התובעת לעניין תחולת סעיף 162(ב) בעניינה הרי תחילה נציין, כי מדובר בגרסה לא ברורה ולא הצלחנו להבין את כוונת התובעת.
סוף דבר מכל המפורט לעיל- התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7.11.2021 ולאחר בחינה נוספת (ראו פרוטוקול דיון מוקדם מיום 2.11.2021) הוסיף הנתבע והגיב לטענת הנתבעת כך: "התובעת לא זכאית לדמי אבטלה מחודש 1/2019 ועד לחודש 5/2019 (צ.ל. מחודש 1/2020 ועד חודש 5/2020. א.ה) היות ולא התייצבה בשירות התעסוקה. התובעת לא התייצבה פיסית וכן ממועד פטור בהתייצבות עקב הקורונה – היה עליה להרשם באתר – חלף התייצבות פיזית – אך בהתאם למידע שהיתקבל אצל הנתבע, התובעת לא ביצעה "התייצבות דיגיטאלית". ההליך: התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ולאחר הודעת הנתבע מיום 7.11.2021 – הגישה תצהיר משלים, בו התייחסה לטענות הנתבע בכתב ההגנה.
" תקנה 179ד לתקנות שעת חרום קבעה כי: "על אף האמור בסעיפים 171, 171א ו-179ג, מבוטח שלא זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיפים 171, 171א או 179ג, לפי העניין, מסתיימת בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), ימשיך לקבל דמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020)". סעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1." סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע". דיון והכרעה: התובעת טענה כי היא זכאית לדמי אבטלה מחודש ינואר 2020 ועד חודש אוגוסט 2021, שאז החלה לעבוד כמוכרת בחנות.
בנסיבות אלה ומשהתובעת הוכיחה כי בחודשים יוני ועד סוף התקופה הקובעת המוגדרת בחוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה, 16.8.2020, היא לא עבדה ומשהתובעת לא ידעה אודות זכאותה מכוח חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה ולכן לא התייצבה בלישכת התעסוקה, בין אם פיזית או דיגיטאלית, (ראו פנייתה לנתבע מיום 23.9.2020) – אנו קובעים כי היא זכאית לדמי אבטלה גם בתקופה שמיום 1.6.2020 – 16.8.2020.
...
מצאנו להוסיף כי זכאותה של התובעת לדמי אבטלה בתקופה שמחודש מרץ עד 16.8.2020 נובעת מחקיקה שחלה לפרק זמן מסוים בלבד ובוטלה.
במצב דברים זה ובהעדר הודעה מוקדמת על כך לתובעת מהנתבע – סביר והוגן לטעמנו להקל עימה בענין אי התייצבותה בלשכת התעסוקה.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת ערר שליד לישכת התעסוקה בלישכת כפר סבא רעננה (להלן: "ועדת הערר") אשר החליטה לדחות ביום 27.3.23 את ערר המערערת לאישור התייצבות רטרואקטיבית החל מיום 31.3.21 ועד ליום 31.12.21 ועדת הערר בראשות יו"ר הועדה עו"ד ענת הני ברק, קבעה כדלקמן: "בפנינו דו"ע בת 54 בסטאטוס לא תובע. דו"ע מבקשת רטרו מיום 31.3.21 עד ליום 31.12.21. דו"ע נרשמה ביום 20.7.20 תקופת הקורונה וקבלה דמי אבטלה עד לחודש מרץ 2021. לשכות שירות התעסוקה ניפתחו כבר ביום 28.2.21 לקהל הרחב. ביום 28.4.21 מופיע כי היא לא זכאית יותר לדמי אבטלה. דו"ע הגיעה ללשכה לאחר שניהלה הליך מול ביטוח לאמי על חודשיים שהמעסיק לא דיווח עליה, שגרם לכך שלא הייתה לה תקופת אכשרה. דו"ע זכתה בהליך מול ביטוח לאומי ואותם חודשיים הוכרו לה. מנגד דו"ע לא הגיעה ללשכה עד ליום 23.1.2023 ובקשה אז לקבל דמי אבטלה רטרו וטוענת שלא ידעה כי היה עליה להתייצב מאחר ובתקופת הקורונה לא היה צריך להתייצב. תקופת הקורונה היא תקופה חריגה. אכן בתקופה זו לא היה צריך להתייצב ואולם המשק החל להיפתח לאט לאט ולשכת שירות התעסוקה ניפתחה ביום 28.2.2021. דו"ע לא הייתה כאן לאורך שנה. דו"ע הגיעה רק ביום 23.1.2023. שירות התעסוקה כלל לא ידע שהיא מובטלת המחפשת עבודה. מי שמחפש עבודה מתייצב בשירות התעסוקה. מי שלא מתייצב לא מאפשר לשירות התעסוקה להציע לו עבודה. מטרת שירות התעסוקה להחזיר למעגל התעסוקה. הזכות לדמי אבטלה מתגבשת רק אם דו"ע מתייצב בלישכה. שירות התעסוקה לא נועד להיות אמצעי לקבל דמי אבטלה, אלא כדי להציע עבודה לדו"ע. הטענה של דורשת עבודה שלא ידעה אינה יכולה לעמוד לה, במיוחד שנזכרה להגיע רק ביום 23.1.2023. העירעור נדחה". טענות הצדדים לטענת המערערת מדובר במקרה בו נעשה לה עוול כבד ומשמעותי, צירוף יוצא דופן של מחדלים ונסיבות חריגות שהביאו לפגיעה קשה בזכותה של המערערת לדמי אבטלה, על אף שפעלה בהתאם להנחיות שניתנו לה. המערערת בת 54, בוגרת תואר אקדמי ראשון במינהל עסקים ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית.
לטענת המשיב, על פי החוק הזכות לדמי אבטלה מתגבשת אך ורק כאשר דורש העבודה מתייצב בלישכה במועדים שנקבעו על ידי הלישכה.
...
בפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת ערר שליד לשכת התעסוקה בלשכת כפר סבא רעננה (להלן: "ועדת הערר") אשר החליטה לדחות ביום 27.3.23 את ערר המערערת לאישור התייצבות רטרואקטיבית החל מיום 31.3.21 ועד ליום 31.12.21 ועדת הערר בראשות יו"ר הוועדה עו"ד ענת הני ברק, קבעה כדלקמן: "בפנינו דו"ע בת 54 בסטטוס לא תובע. דו"ע מבקשת רטרו מיום 31.3.21 עד ליום 31.12.21. דו"ע נרשמה ביום 20.7.20 תקופת הקורונה וקבלה דמי אבטלה עד לחודש מרץ 2021. לשכות שירות התעסוקה נפתחו כבר ביום 28.2.21 לקהל הרחב. ביום 28.4.21 מופיע כי היא לא זכאית יותר לדמי אבטלה. דו"ע הגיעה ללשכה לאחר שניהלה הליך מול ביטוח לאמי על חודשיים שהמעסיק לא דיווח עליה, שגרם לכך שלא הייתה לה תקופת אכשרה. דו"ע זכתה בהליך מול ביטוח לאומי ואותם חודשיים הוכרו לה. מנגד דו"ע לא הגיעה ללשכה עד ליום 23.1.2023 ובקשה אז לקבל דמי אבטלה רטרו וטוענת שלא ידעה כי היה עליה להתייצב מאחר ובתקופת הקורונה לא היה צריך להתייצב. תקופת הקורונה היא תקופה חריגה. אכן בתקופה זו לא היה צריך להתייצב ואולם המשק החל להפתח לאט לאט ולשכת שירות התעסוקה נפתחה ביום 28.2.2021. דו"ע לא הייתה כאן לאורך שנה. דו"ע הגיעה רק ביום 23.1.2023. שירות התעסוקה כלל לא ידע שהיא מובטלת המחפשת עבודה. מי שמחפש עבודה מתייצב בשירות התעסוקה. מי שלא מתייצב לא מאפשר לשירות התעסוקה להציע לו עבודה. מטרת שירות התעסוקה להחזיר למעגל התעסוקה. הזכות לדמי אבטלה מתגבשת רק אם דו"ע מתייצב בלשכה. שירות התעסוקה לא נועד להיות אמצעי לקבל דמי אבטלה, אלא כדי להציע עבודה לדו"ע. הטענה של דורשת עבודה שלא ידעה אינה יכולה לעמוד לה, במיוחד שנזכרה להגיע רק ביום 23.1.2023. הערעור נדחה". טענות הצדדים לטענת המערערת מדובר במקרה בו נעשה לה עוול כבד ומשמעותי, צירוף יוצא דופן של מחדלים ונסיבות חריגות שהביאו לפגיעה קשה בזכותה של המערערת לדמי אבטלה, על אף שפעלה בהתאם להנחיות שניתנו לה. המערערת בת 54, בוגרת תואר אקדמי ראשון במינהל עסקים ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית.
כמו כן מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה היה על המערערת ליצור קשר עם שרות התעסוקה, או עם אחת הלשכות או לקרוא באתר האינטרנט מה עליה לעשות וכך הייתה יודעת שעליה להתייצב.
בנסיבות מיוחדות אלה אני סבור, שאין מקום לדחות באופן גורף את ערעור המערערת ו/או לאשר למערערת את מלוא התקופה המבוקשת ואיזון נכון של הדברים יהיה לאשר למערערת מחצית מהתקופה.
סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו