זכאות לדמי אבטלה: הגדרת "מבוטח" ו"בעל שליטה בעקיפין

בהתאם לכך נקבעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) הוראות בדבר אי גביית דמי ביטוח אבטלה מ"בעל שליטה" בחברת מעטים וכלשון סע' 335(ה) לחוק: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה." הגדרות המונחים "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" מופיעות בסעיפים 32 ו- 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה) בהתאמה, בזו הלשון (כל ההדגשות הוספו, מ.נ.ד.): ""בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;"

באשר לבחינת מעמדו של אדם כ"בעל שליטה" בפועל, גם אם אינו מוגדר רשמית ככזה, נקבע בעיניין תיתי כך: "31. ... על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל).

...

משכך, אנו קובעים כי התובעת עבדה בחברה כעובדת שכירה ולא בגדר "עזרה משפחתית גרידא". משכך קבענו, נותר לבחון את טענת הנתבע למעמדה של התובעת כבעלת שליטה בחברה.

לא זו בלבד, אלא שהוכח ההיפך: אף שהיה לתובעת תפקיד בכיר בחברה, הוכח בבירור כי הייתה כפופה להוראות המנכ"ל ולדרישותיו, עד כדי כך שבסופו של דבר החליט המנכ"ל על פיטוריה, בניגוד לרצונה (עמ' 21, ש' 19).

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל – התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי התובעת זכאית לדמי אבטלה בגין תקופת עבודתה בחברה.

בהתאם לכך נקבעו בחוק הוראות בדבר אי גביית דמי ביטוח אבטלה מ"בעל שליטה" בחברת מעטים וכלשון סעיף 335(ה) לחוק: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה." הגדרות המונחים "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" מופיעות בסעיפים 32 ו- 76 לפקודה בהתאמה, בזו הלשון: ""בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;"

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

...

על רקע האמור, הוגשה התביעה שבפנינו.

הטעם השני- רואה החשבון של החברה מר שי מועלם, הסביר במסגרת חקירתו הנגדית, כי המדובר בדוח עבור חודש אחד בלבד, עם הקמת החברה, אשר נעשה בטעות בתום לב וכי אינו משקף את יתר הדוחות (פרוטוקול מיום 16.2.2020, עמ' 1-19) לאור האמור לעיל, בבחינת כלל נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי אין לראות בתובע בעל שליטה בחברה ועל כן, בהתאם לדיווחים השוטפים שנמסרו אודותיו במהלך תקופת עבודתו בחברה – יש לראות בו כעובד החברה המבוטח בביטוח דמי אבטלה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי התובע זכאי לדמי אבטלה, בהתאם להוראות הדין.

מיום 1.4.2004 תיקון מס' 66 ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 58 (ה"ח 64) (1) תושב ישראל או תושב אירעי שמלאו לו 18 שנים ועוד לא מלאו לו 65 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; סעיף 335(ה) לחוק העוסק בגביית דמי ביטוח, קובע: מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה" (הדגשה שלי - י.א.ש.).

בעל שליטה מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי: "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה; בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה הוגדר "בעל שליטה" כדלקמן: "בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א)ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב)בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג)בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד)בזכות למנות מנהל; כאמור, המחלוקת בין הצדדים נוגעת למעמדו של התובע כעובד או כבעל שליטה בחברה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 161(א) את תנאי הזכאות לקיצבת אבטלה ובתוכם את תקופת האכשרה הנדרשת: "תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע." משהגענו לכלל מסקנה כי התובע היה עובד שכיר וכי אין לראותו כ"בעל שליטה", הרי שהתקיימה בו תקופת האכשרה הנדרשת בחוק והוא זכאי לדמי אבטלה.

...

לאור האמור, אין מנוס מלהידרש לכל טענות הנתבע.

מששימש התובע בתקופה זו כמנהל שכיר אשר בעלי החברה מצמצמים את צעדיו ובסופו של דבר מביאים לפיטוריו, אנו קובעים כי אין לראות בו בתקופה זו כשותף או כ"בעל שליטה" בחברה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 161(א) את תנאי הזכאות לקצבת אבטלה ובתוכם את תקופת האכשרה הנדרשת: "תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע." משהגענו לכלל מסקנה כי התובע היה עובד שכיר וכי אין לראותו כ"בעל שליטה", הרי שהתקיימה בו תקופת האכשרה הנדרשת בחוק והוא זכאי לדמי אבטלה.

אחרית דבר משהרים התובע את הנטל להוכיח כי יש לראותו כעובד מן המניין ולא כשותף או כ"בעל שליטה" ומכך יש לראות בו כמי שהשלים את תקופת האכשרה הדרושה, עומד הוא בתנאי הזכאות לתשלום דמי אבטלה - ודין תביעתו להתקבל.

האם התובע הוא בעל שליטה בחברת מעטים, באופן שאינו מזכה אותו בדמי אבטלה, או שמא אין התובע ניכנס להגדרה האמורה והוא זכאי לדמי אבטלה מכוח סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

היא איננה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה. על פי סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה בעל שליטה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, באחד מאלה: (א) 10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצבעה בחברה; (ב) בזכות להחזיק ב 10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצעה או בזכות לרכשם; (ג) זכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל.

...

מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבוע כי הלכה למעשה, לאחר בחינה מהותית של הדברים, התובע לא היה בעל שליטה בחברת מעטים, בראי זכאותו לדמי אבטלה.

דין הטענה להידחות שעה שהתובע לא נחקר בנוגע למועד הנפקת התלושים.

מהטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת.

בדיון שהתקיים ביום 11.7.18, הוסכם על הצדדים כי במסגרת הדיון בתיק, תדון גם טענת הנתבע אשר הועלתה לראשונה במהלך הדיון, לפיה, התובעת התנהגה כבעלת שליטה בחברה אשר בבעלות אברהם בעלה, ולכן היא אינה זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, ומתקיימים בה התנאים שבסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, אשר לפיו בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה.

בהתאם לכך נקבעו בחוק הוראות בדבר אי גביית דמי ביטוח אבטלה מ"בעל שליטה" בחברת מעטים וכלשון סעיף 335(ה) לחוק: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה." גדרות המונחים "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" מופיעות בסעיפים 32 ו- 76 לפקודה בהתאמה, בזו הלשון (כל ההדגשות הוספו, מ.נ.ד.): ""בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;"

...

מהראיות שוכנענו כי התובעת נהגה בעסק מנהג בעלים משותף.

בבחינת המקרה שבפנינו אל מול התשתית המשפטית שפורטה לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

על יסוד כל המפורט לעיל, התביעה נדחית, ללא צו הוצאות.