זכאות לדמי אבטלה - תקופת אכשרה

כוונתנו לנוהל 1437 לפיו עובדי המל"ל יבחנו את עמידתם של עובדים בתנאי תקופת האכשרה וזכאותם לדמי אבטלה, על אף שתביעתם נדחתה, החל מהיום הקובע ה-1 לאפריל 2013 ועד 18 חודשים אחורה, לפי הכללים שנקבעו לאחר התיקון.

...

מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שהתיקון עצמו התקבל כבר ביולי 2012 אלא שפרסומו, ותחולתו בפועל, נדחתה מטעמים פרוצדוראליים לאפריל 2013.

סוף דבר: נוכח הניתוח המשפטי והשיקולים שהבאנו לעיל, באנו לכלל מסקנה כי יש להחיל את התנאים לקביעת תקופת האכשרה כפי שנקבעו לאחר התיקון וקובעים כי יש לקבל את התביעה כך שהתובע זכאי לקבל את המענק לעבודה מועדפת עבור עבודה בו עבד במשך 7 חודשים.

ככל שיקבע, כי יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין המועצה האזורית מעלה יוסף הסתיימו בחודש יולי 2013, והתובע לא היה זכאי לדמי מחלה עבור חודשיים נוספים, הרי בדין נדחתה תביעת התובע לדמי אבטלה, משלא צבר תקופת אכשרה כנדרש בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

...

מבלי להיכנס לטענות הנתבע בנוגע להתיישנות התביעה ולשאלה מהו המועד הרלוונטי שממנו יש לספור את 12 החודשים לצורך הגשת התביעה, בהתחשב במכתב הדחיה מיום 23.8.2018, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות לגופה.

] על יסוד כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

באשר לטענות ביחס לתגמול המופחת שקבלה בשל פיטוריה ערב הסגר הכללי במרץ 2020 בשל התפשטות נגיף הקורונה – ידוע כי ביטוח לאומי מחשב את הזכאות לדמי אבטלה בהתאם לתקופת האכשרה.

...

מכל מקום אף לפי גרסתה בסופו של דבר פוטרה ממקום העבודה בו עבדה לפני שהגיעה לעבוד אצל הנתבעת.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה הקטן כך שהנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 4,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

באשר להוצאות – מאחר והתביעה התקבלה אך בחלקה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

פסקי הדין שבערעור עב"ל 123/07 בית הדין האיזורי בבאר שבע קובע בפסק דינו, שכל כולה של המחלוקת שבין הצדדים הנה מחלוקת משפטית בשאלה: "האם יש לכלול תקופה בה קיבל העובד פיצוי בגין הודעה מוקדמת, בחישוב תקופת האכשרה לצורך קביעת זכאות לדמי אבטלה". זאת באשר לא היה חולק, כי אם תלקח בחשבון התקופה שבעדה שולמה תמורתה של ההודעה המוקדמת, השלים מר זעפרני את תקופת האכשרה כנדרש בחוק.

...

לפי קביעתו של בית הדין "השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה האם חסרים לתובע, לצורך השלמת תקופת האכשרה 13 ימים או שמא יש לו ימים אלה מאחר שביום פיטוריו מעבודתו בחברת מצר הפקות בע"מ, לא קיבל הוא הודעה מוקדמת לפיטורים ואת ימי ההודעה המוקדמת להם הוא זכאי יש להביא בחשבון כימי עבודה הנספרים בגדר תקופת האכשרה" בית הדין קמא מסתמך על ההלכה כפי שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין גוטר, ועל פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע בעניין זפרני, הוא פסק הדין מושא הערעור הנוסף המונח לפנינו, וקובע כי: "מכאן, שעל פי פסיקת בית המשפט העליון, הפיצוי הניתן בגין הודעה מוקדמת הנחשב כשכר, מביא למסקנה שגם במקרים בהם זכאי העובד רק לחלף הודעה מוקדמת, יחשבו ימי הפיצוי כימים שעבורם מקבל הוא שכר, ויש למנותם בגדר הימים אשר נספרים לצורך הכרעה אם נתקיימה במבוטח הוראת תקופת האכשרה הרלוונטית לו". בית הדין קמא דחה את טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה, משלא שולמה למר קרויטרו "תמורת הודעה מוקדמת", ממילא אין עניינו דומה לזה של מר זפרני.

לטעמנו, אין בטענה זו ממש.

סוף דבר- אין להתערב בקביעות שבפסקי הדין שבערעור , כי יש למנות את ימי תקופת ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה, גם אם המעסיק ויתר על עבודתו של העובד במהלכה.

הערעורים נדחים.

"(א) על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהעסקתו הופסקה בשלושת החודשים ראשונים לתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעבד מספר הימים כלהלן, לפי העניין, לכל היותר:

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובראיות הגענו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות ונפרט.

ב"כ התובעת טוען, כי בתקופת האכשרה צריך לקחת בחשבון גם את חודשים 5-10/21 בתור מחלה ואולם איננו מקבלים את טענתו בעניין זה. על מנת להאריך את תקופת האכשרה היה על התובעת להציג אישורי מחלה כדין עבור חודשים אלו כאשר אנו סבורים שהתיעוד הרפואי שניתן לתובעת על ידי רופאים שונים שבדקו אותה ובמסגרתו הומלץ לה בין היתר להימנע מפעילות ספורטיבית, הרמת משא כבד ועבודה פיזית מאומצת, אינם מהווים אישורי מחלה כנדרש על פי דין כאשר התובעת גם לא הפנתה לכל מקור חוקי או אסמכתא אחרת אשר יתמכו בגרסתה בעניין זה. בנוסף נציין, כי ב"כ התובעת לא הפנה לאסמכתא אשר תתמוך בטענתו לעניין נוהל של קופת החולים שלגרסתו אוסר על קופת החולים לתת אישורי מחלה מעבר לתקופה בת 10 חודשים ועל איננו מקבלים את טענתו גם בהקשר זה. באשר לטענת התובעת לעניין תחולת סעיף 162(ב) בעניינה הרי תחילה נציין, כי מדובר בגרסה לא ברורה ולא הצלחנו להבין את כוונת התובעת.

סוף דבר מכל המפורט לעיל- התביעה נדחית.