בשאלון שהתובעת מילאה לאחר שהגישה תביעתה למל"ל היא נישאלה האם הועסק עובד במקומה וענתה – "לא... מעבר לענן עם מוגרציה למערכות אוטומאטיות שאינן דורשות מגע אדם".
בכתב התביעה טענה שהובאה עובדת אחרת למישרה חלקית ולא אזכרה את עניין הענן.
סעיף 6ב' לחוק, המחריג כאמור את "בעל השליטה בחברת מעטים" מגדר הזכאים לדמי אבטלה קובע לאמור:
"הוראות פרקים ז' [העוסק בביטוח אבטלה] וח'[העוסק בביטוח זכויות עובדים בעת פירוק], לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים".
בהתאם לכך, עוגנו בחוק גם הוראות משלימות לעניין אי גביית דמי ביטוח אבטלה ממי שהוא "בעל שליטה" בחברת מעטים (ר' סעיף 158 בפרק ז' לחוק המגדיר "מבוטח" לעניין הזכאות לדמי אבטלה וכן, סעיף 335(ה) לחוק העוסק בגביית דמי ביטוח).
...
לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן:
בתביעה שהוגשה לבית הדין ובתצהירה טענה התובעת, כי היא החלה לעבוד בחב' אבלון-טלקום בע"מ בשנת 2013, אשר עוסקת במכירת מרכזיות טלפונים ואינטרקום.
לא נעלם מענינו שכרה הגבוה של התובעת שאף היה גבוה לעיתים משל בעלה, ואולם, לא רק שבעלה של התובעת נתן הסבר מדוע שכרה היה גבוה משלו, הרי שבפועל, על פי הפסיקה, שכר העובד אינו נמנה בין הקריטריונים שיש לבדוק בבואנו להכריע האם מבוטח כלשהו הינו בעל שליטה או לא.
בכל מקרה, על פי הסכמת ב"כ התובעת, אנו קובעים כי שכרה הקובע של התובעת לצורך קבלת דמי אבטלה הינו השכר שהיא קיבלה עובר להעלאת השכר הסמוכה למועד סיום עבודתה – דהיינו 11,000 ₪ (ולא 16,000 ₪ - שכרה האחרון).
מכל המפורט לעיל – אנו שוכנענו כי התובעת שימשה כעובדת בעסק של בעלה, ולא היתה בעלת שליטה ועל כן זכאית לקבל דמי אבטלה, בהתאם לשכרה לפני ההעלאה.
סוף דבר
תביעתה של התובעת מתקבלת בהתאם למפורט לעיל.
