זכאות לדמי אבטלה לבעל שליטה עקיף בחברה

בדיון שהתקיים ביום 11.7.18, הוסכם על הצדדים כי במסגרת הדיון בתיק, תדון גם טענת הנתבע אשר הועלתה לראשונה במהלך הדיון, לפיה, התובעת התנהגה כבעלת שליטה בחברה אשר בבעלות אברהם בעלה, ולכן היא אינה זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, ומתקיימים בה התנאים שבסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, אשר לפיו בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה.

ראשית, נבחן האם התובעת הייתה בעלת שליטה בחברה באופן ישיר או עקיף בחברה בה עבדה? .

...

טענת התובעת כי די בכך שקבלה דמי לידה ושמירת הריון בשנת 1999- מהנתבע בכדי להעיד על כך שהיא "עובדת שכירה" בחברה ומקנה לה זכות לקבל דמי אבטלה- דינה להידחות.

היות שהמסקנה אליה הגענו, כי התובעת הינה "בעלת שליטה בחברת מעטים" שוללת את זכותה לקבל דמי אבטלה מכוח סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 6ב איננו מחייב העדר קיום יחסי עובד מעסיק לצורך דחיית הזכאות לדמי אבטלה (ראו: עב"ל 51264-10-13 עלי תיתי נ' המוסד, ניתן ביום 14.7.16) לאור כל האמור לעיל- התביעה נדחית- ללא צו להוצאות ומתייתר הצורך להכריע בבקשת ב"כ התובעת לפסיקת שכ"ט מוגדל .

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

יש לבחון איפא האם התובע היה למעשה בעל שליטה עקיף בחברה.

...

על רקע האמור, הוגשה התביעה שבפנינו.

הטעם השני- רואה החשבון של החברה מר שי מועלם, הסביר במסגרת חקירתו הנגדית, כי המדובר בדוח עבור חודש אחד בלבד, עם הקמת החברה, אשר נעשה בטעות בתום לב וכי אינו משקף את יתר הדוחות (פרוטוקול מיום 16.2.2020, עמ' 1-19) לאור האמור לעיל, בבחינת כלל נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי אין לראות בתובע בעל שליטה בחברה ועל כן, בהתאם לדיווחים השוטפים שנמסרו אודותיו במהלך תקופת עבודתו בחברה – יש לראות בו כעובד החברה המבוטח בביטוח דמי אבטלה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי התובע זכאי לדמי אבטלה, בהתאם להוראות הדין.

לפיכך, עלינו לברר האם התובעת אכן הייתה בעלת שליטה בחברה באופן ישיר או באופן עקיף?.

בעב"ל 51264-10-13 עלי תיתי - המוסד לביטוח לאומי, פורסם ביום 14.7.16 , בית הדין הארצי קבע כי: "על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל).

...

בנוסף לכך, מהודעות התובעת ובעלה לחוקר הנתבע וכמו גם מהשאלון שצורף לכתב ההגנה ניתן להסיק כי התובעת תפקדה כבעלת שליטה בחברה לפיכך לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.

לפיכך הגענו למסקנה, שהוכח על ידי התובעת, כי תלושי השכר שהונפקו לה מלמדים על השכר האמיתי שקיבלה.

לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעת לא הייתה בעלת שליטה בחברה אשר בבעלות בעלה .

התביעה מתקבלת .

" בהתייחס לדחיית התביעה השנייה, הנימוק לדחיית התביעה במכתב הדחייה הנו כדלקמן: "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 1 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלישכת התעסוקה. " הנתבע דחה את תבעתו של התובע לדמי אבטלה, מהטעם שלא נצברה תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה וזאת מהסיבה כי התובע לא היה עובד שכיר אצל המעסיק הנטען, אלא התובע היה כבעל שליטה עקיף.

השאלות המרכזיות שנטושות במחלוקת ובהן עלינו להכריע: האם היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין המעסיקה, " חברת אפריל – יהלי ניהול פרוייקטים", והאם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה הנטענת.

עוד מציין הנתבע כי, התובע לא היה שכיר אצל המעסיק הנטען, לטענת הנתבע, התובע היה כבעל שליטה עקיף בחברת "אפריל- יהלי ניהול פרוייקטים.

...

נוכח כל האמור לעיל במצטבר, הרינו קובעים כי התובע לא הוכיח כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין חברת "אפריל – יהלי ניהול פרוייקטים". התובע לא הוכיח התנאים הבסיסיים של משפט העבודה.

על כן הרינו קובעים, כי ,שתי התביעות נדחות.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את שתי התביעות וזאת ללא צו להוצאות.

האם התובע היה בעל שליטה, בין במישרין ובין בעקיפין, בחברת מעטים וככזה לא היה מבוטח בביטוח אבטלה והוא אינו זכאי לדמי אבטלה מהנתבע? זו ליבת המחלוקת אשר עלינו להכריע בה. אם נשיב על השאלה בשלילה, יהא עלינו לבחון, האם נתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין החברה לצורך זכאותו לדמי אבטלה.

בהתאם לתעוד הרב המצוי בתיק, הוכיח המערער כי אין מדובר ב"פיקציה" והוא אינו בעל שליטה בחברה- לא ישיר ולא עקיף, אלא המערער עבד בחברה כשכיר.

...

(6) בסעיף 13 לתצהירו טען התובע לראשונה כי "במהלך חודש אוגוסט 2019 דווח לי על ידי הנהלת התאגיד הקנדי כי ישנו עיכוב בתשלום והמשך השקעה בחברה, ועליי להמתין זמן מה עד שיזרמו כספים לחברה. מאחר שהאמנתי בתאגיד הקנדי, החלטתי להשתמש בתקציב שנותר לתשלום שכר לשני עובדי המחקר בלבד – על מנת לנסות להמשיך בפיתוח המוצר, תוך אמונה מלאה כי שכרי שלי ישולם מיד עם שחרור ההשקעה לחברה. לצערי בתחילת חודש דצמבר דווח לי כי החברה המשקיעה פשטה את הרגל וכך הופסקה למעשה הפעילות בחברה". (7) והנה, בדיון ההוכחות, עת נדרש התובע לבאר את פשר הסתירות כאמור הוא הבהיר כי " עד יולי 2019 קיבלתי שכר בפועל ומיולי 2019 עד מרץ 2020 החברה הקנדית שהיא בעצם הבעלים של התאגיד הישראלי, נכנסו לבעיות כלכליות ולא קיבלתי את השכר בפועל. הייתי אמור לקבל בדיעבד, ז"א שבפועל הייתי/עבדתי בחברה עד מרץ ואז היא הייתה חדלת פירעון. אז התשובה הנכונה היא שעבדתי עד מרץ כי קיבלתי שכר" (ע' 3 ש' 21-24; עוד לעניין זה ראה עדותו בפני חוקר הנתבע ש' 26-35).

נוכח כללם של דברים, שוכנענו כי התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים, וככזה לא היה מבוטח בביטוח אבטלה והוא אינו זכאי לדמי אבטלה מהנתבע.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.