זכאות לגמלת שאירים מקרן מקפת לידועה בציבור

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 33292-06-19 ניתנה ביום 23 יולי 2019 דורותי שוורץ דורון המבקשת 1.קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים 2.אווה ריבה פרל המשיבות בשם המבקשת: עו"ד יוסף חן בשם המשיבה 1: עו"ד ענבל לוי בשם המשיבה 2 : עו"ד יקטרינה (קטי) דונאיביץ' ה ח ל ט ה

את הרקע להתדיינות נשוא פסק הדין תיאר בית הדין האיזורי בסעיפים 1-4 בפתח פסק דינו, ולפיהם: "1. ביום 1.11.17 נתן בית הדין האיזורי בחיפה פסק דין חלקי לפיו התובעת זכאית למחצית קצבת שארים מקרן הפנסיה שהנתבעת מנהלת כ-"אלמנת פנסיונר". זאת נוכח הסכמת הנתבעת לפיה התובעת 1 הייתה ידועה בציבור של המנוח, העונה להגדרת "אלמנת פנסיונר" בתקנון הקרן.

...

בנסיבות אלה, כך נטען, יש לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות ריאליות.

אשר לתשלומים העתידיים, לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

כפי שהיטיב לציין בית הדין האיזורי "מדובר במושכלות ראשונים" לפיהם תקנון קרן פנסיה ביום מימוש הזכויות הוא המקור הנורמאטיבי למערכת היחסים שבין הקרן לבין עמיתיה ומי שבאים בנעליהם ו"אבן הראשה במערכת היחסים שבין הצדדים" וממילא לא ניתן להעניק, קל וחומר לשלול, זכויות מהותיות במסמך חצוני לתקנון הקרן (ראו בין היתר: ע"ע (ארצי) 629/97 אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ פד"ע לו 721 (2002); בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה (8.2.2006); ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ – פיורסט, פד"ע לט 831 (2003); בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ נ' פיורסט (13.5.2012)).

יתר על כן, בהחלטת 1979 נכתב, כי "ידועה בציבור תהיה זכאית לקיצבת שאירים מהקרן, רק לאחר שתמציא אישור בכתב מהמוסד לביטוח לאומי לפיו הנה זכאית ואכן מקבלת מהמוסד קיצבת שאירים כאלמנת המנוח". נוסח ההחלטה אינו עולה בקנה אחד עם טענת המערערת לפיה היה על בני הזוג להרשם עוד בחיי המנוח כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, מקום בו הדרישה היא להמצאת אישור על קבלת קצבת שאירים המשולמת רק לאחר פטירת אחד מבני הזוג.

...

אף כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות המשיבה, אשר על פני הדברים נהנתה מקצבאות שאירים המגיעות לאלמנה שלא נישאה בשנית, תוך שהיא תובעת זכויות של אשת חבר בר קצבה בקרן, מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי על נימוקיה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

לנוכח היקף החיוב בהוצאות משפט בבית הדין האזורי ולנוכח התנהלות המשיבה כמפורט לעיל, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

הרקע להתדיינות ביום 1.11.17 נתן בית הדין האיזורי בחיפה פסק דין חלקי לפיו התובעת זכאית למחצית קצבת שארים מקרן הפנסיה שהנתבעת מנהלת כ-"אלמנת פנסיונר". זאת נוכח הסכמת הנתבעת לפיה התובעת 1 הייתה ידועה בציבור של המנוח, העונה להגדרת "אלמנת פנסיונר" בתקנון הקרן.

כאמור לעיל, לא כך התרשמתי, וממילא כבר נקבע כי אין בן הזוג המנוח יכול להעניק לבת זוגו, זכות אשר אין היא זכאית לה מכוח תקנון קרן הפנסיה (ע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים ואח', פ"ד נד(5) 493; ע"ע 496/09 ורדה בר-און נ' קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ, מיום 1.7.10) ועל כן אין לי אלא לדחות את טענתה זו של התובעת 2.

...

אקדים ואמר כי לא מצאנו כי האמור בפסק הדין נוגע לענייננו.

נוכח כל האמור, אני קובעת כי הוכח שהמנוח לא חי עם התובעת 2 בשנים האחרונות לפני פטירתו וזאת לפי בחירתו.

סוף דבר לאור המסקנה העובדתית הברורה כמפורט לעיל, לפיה מגורי התובעת 2 והמנוח בנפרד במשך שנים לא נבע מכפיה על המנוח והתובעת 2; משהוכח גם שבני-הזוג כלל לא ניהלו קשר זוגי כלשהו בשנים שבהם התגוררו בנפרד, ולא הייתה ביניהם שותפות כלכלית ולא תשלומי מזונות, הרי המסקנה הברורה הינה שדין תביעת התובעת 2 להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ק"ג 15773-08-11 14 דצמבר 2018 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא נציג ציבור(עובדים) מר יוסף קשי נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל התובעת אילנית עובדיה ת.ז. 027414218 ע"י ב"כ: עו"ד תמיר בלנק הנתבעת "קרן מקפת" מרכז לפנסיה ותגמולים חברות 510791720959183 ע"י ב"כ: עו"ד יובל בן טוב פסק דין משלים

עניינו של תיק זה הוא בשאלה האם הייתה התובעת 'אלמנת מבוטח' על פי תקנון קרן הפנסיה, באופן המקנה לה זכות לקיצבת שארים.

בהתאם לכך, ומשהוכרה התובעת כידועה בציבור של המנוח בפסק הדין מיום 6.6.2018, התובעת עונה על הגדרת "אלמנת מבוטח" כנדרש בהוראות תקנון קרן הפנסיה של הנתבעת.

...

כמו כן שוכנענו כי בתקופות הקצרות בהן שוחרר התובע לביתו, התובעת התגוררה עמו בביתו שברח' צבר (פרוטוקול, עמ' 11, ש' 25-26).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שבחנו את מכלול העדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובעת התגוררה עם המנוח לכל הפחות שנה אחת רצופה קודם ובסמוך לפטירתו.

לפיכך, התביעה מתקבלת.

בתום דיון ההוכחות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. השאלה שבמחלוקת במוקד הדיון בפנינו, מונחת השאלה, האם התובעת זכאית לקיצבת שארים מכוח תקנון הקרן, כידועה בציבור של המנוח, מיום פטירתו, קרי מיום 21.10.2019 ועד ליום מותה.

בתצהיר עליו חתם המנוח ביום 3.12.2015 מצהיר המנוח כי "תצהיר זה ניתן לצורך הכרה במעמד ידועה בציבור... אני מכיר בגברת רוזמרי אוליאל כידועה בציבור שלי במיוחד לצורך קבלת הפנסיה מקרן מקפת, לאחר פטירתי ח"וח", תוך שהוא מציין כי "כל אחד מאתנו גר בבית משלו ואין לנו חשבונות בנק משותפים." (נספח ב' לתצהיר התובעת).

...

ברוח הדברים לעיל - בפסק הדין עב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) התייחס בית הדין הארצי לזיקת הגומלין הקיימת בין קיום חיי משפחה, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף וקבע את הדברים הבאים: "כאמור, עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף, ואולם העדרה אינו שולל האפשרות לקיום משק בית משותף במסגרת חיי משפחה, כשכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. יחד עם זאת, בחזקה הראייתית הנובעת ממגורים משותפים נובעת הקלה ראייתית מסוימת לבני זוג המתגוררים יחדיו. במקרים של מגורים נפרדים לא קמה החזקה הראייתית האמורה, על ההקלה הראייתית הכרוכה בה. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא כי נדרשת תוספת ראייתית מסוימת לשם ביסוס המסקנה בדבר קיום חיי משפחה ומשק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים, וזאת חלף ההקלה הנובעת מהחזקה הראייתית האמורה". מאחר והתובעת לא הציגה בפנינו ראיות לכך שהיא והמנוח ניהלו משק בית משותף, מסתברת המסקנה הבאה - בצירוף כל אשר פורט לעיל - היא כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח תביעתה כי יש להכירה כידועה בציבור של המנוח ולפיכך אין התובעת זכאית לקצבת שאירים מקרן הפנסיה.

בית הדין ער לכל הנסיבות שציין ב"כ התובעת בסיכומיו, ובין היתר העובדה שלהתגורר בדיור מוגן זו משאת נפשם של רבים מהקשישים וכן וללחצים שאולי הופעלו על התובעת והמנוח מכיוונם של בני המשפחה שגרמו להם לפעול כפי שפעלו, אולם במצב הפסיקתי הקיים נכון להיום - אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר: לאור מסקנתנו זו, דין התביעה להידחות.