מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לגמלת סיעוד על פי מבחני תפקוד אחות סיעודית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ערעור זה עניינו החלטת ועדת ערר לעניין מצב תיפקודי (סיעוד) מיום 8.4.14 אשר דחתה את ערר המערערת וקבעה כי היא אינה תלויה במידה רבה בזולת לבצוע פעולות היום יום וכי היא אינה זקוקה להשגחה (להלן: "החלטת הועדה").
מר חודיידטוב הפנה בין היתר, למכתב שחרור סיעודי מיום 10.4.14 החתום על ידי אחות מוסמכת, הגב' שביט אסתר, שבו צויין כי המערערת זקוקה לעזרה חלקית - "מטפלת 2 שעות ביום" וכן לאישור רפואי מטעם ד"ר ארקדי ריף מיום 13.4.14 שלפיו המערערת זקוקה לעזרה.
לטענת המשיב, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה שכן הועדה נימקה החלטתה בצורה מפורטת, כך שהתייחסה לכל מבחני התפקוד ולמצבה הרפואי של המערערת.
על רקע האמור לעיל דחתה הועדה מושא העירעור את ערר המערערת, ולעניין זה קבעה הועדה: "הועדה דוחה את הערר, הייתה זכאות זמנית בשל מצב רפואי והיום מבקשת וזקוקה לעזרה בניהול משק בית ועזרה קלה ברחצה והלבשה". בנסיבות אלה, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הועדה אשר דחתה את הערר בהתאם לתוצאות בדיקת הערכת התלות.
כאמור לעיל, הזכאות לגימלת סיעוד נבחנת על פי קריטריונים קבועים של תלות בעזרת הזולת בבצוע פעולות היום יום וקריטריונים אלו, נבדקו, כאמור על ידי הועדה.
...
על רקע האמור לעיל דחתה הוועדה מושא הערעור את ערר המערערת, ולעניין זה קבעה הוועדה: "הוועדה דוחה את הערר, הייתה זכאות זמנית בשל מצב רפואי והיום מבקשת וזקוקה לעזרה בניהול משק בית ועזרה קלה ברחצה והלבשה". בנסיבות אלה, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר דחתה את הערר בהתאם לתוצאות בדיקת הערכת התלות.
לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי הערכת התלות: התובעת נמצאה כמי שזקוקה לסיוע מועט ברחצה באופן שזיכה אותה בחצי נקודה, וכן ניתנה לה חצי נקודה נוספת בגין בדידותה.
לעניין הצורך בסיוע בניידות בבית - התובעת העידה כי נפלה לפחות שלוש פעמים בסמוך ולפני ביקור האחות, בבית ומחוצה לו. תשובת הבודקת לפיה היא מתחשבת רק בנפילות שמתרחשות בבית אינה סבירה.
לעניין זה טוען הנתבע כי גמלת סיעוד עניינה עזרה בתפקודי היום יום כהגדרתם בסעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי, המוכרים כתפקודי ADL, להבדיל מתפקודי IADL, שהנם רחבים יותר (Instrumental Activities of Daily Living).
לטענת הנתבע, מהערכת התלות שבוצעה לתובעת עולה באופן ברור שאין התובעת זכאית לגימלת סיעוד.
...
בטופס ההערכה סימנה הבודקת כי התובעת אינה ערירית – אך מדובר בקביעה שגויה שכן התובעת היא ניצולת שואה חסרת כל משפחה ורק חברתה, ד"ר ילנה זובקוב, שהעידה לתובעת, מסייעת לה. טענות הנתבע עמדת הנתבע הינה שלא נפל פגם בהערכת התלות שביצעה האחות וכי דין התביעה להידחות.
לא נוכל להיעתר לבקשת סעד זו. הסעד היחיד האפשרי הינו החזרת עניינה של התובעת לבדיקת הנתבע על מנת שיקבע, על פי הנתונים שמתקיימים היום, ככל יכולתו על פי הראיות המינהליות הקיימות, האם במועד הבדיקה מיום 16.3.16, הייתה התובעת זקוקה להשגחה, ומה הייתה מידת תלותה בעזרת הזולת בתחומים של הלבשה בכל הנוגע לשריכת שרוכי נעליים, ובתחום השליטה בהפרשות, נוכח תלונת התובעת על שליטה חלקית בשתן אשר נתמכת במסמך של ד"ר שטרנברג מיום 14.2.16.
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור בסעיף 20 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

גם בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ניתן למצוא גישה דומה, לפיה הערכת מצבו הסיעודי של המבוטח לצורך גמלת הביטוח לאומי, המסתמכת על מבחני תיפקוד דומים לאלה הנדרשים על פי הפוליסה, מוטלת על האחות הסיעודית (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 50358-97 עזבון המנוחה חנה ליבוביץ, ז"ל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו(2001) 515 (2001)), וישנה איבחנה לפיה הערת מידת התלות אכן מצויה ב"מומחיות" אחות סיעודית, בעוד שקביעת הקשר הסיבתי בין התלות לבין האירוע שעבר, אינה בסמכותה: "... הוכחת הקשר הסיבתי הרפואי בין הגורמים למצבו התלותי של החולה ובין תאונה שעבר אינה בתחום המומחיות של האחות, ולמצער לא ניתן לחתוך עניינים אלה על פיה. יובהר שבדברים שייאמרו להלן אין בכדי לפגוע בטענה לפיה אחות סיעודית היא המוסמכת להעריך את תלותו של הנפגע במצב הנתון אליו נקלע, לכל הפחות לצורך קביעת הזכאות על פי החוק. הנחת היסוד לצורך הדיון היא שהאחות הסיעודית מוכשרת ומוסמכת לעשות כן. עניין זה שרוי היה בפולמוס נרחב בהקשר של ביצוע הערכת התלות על ידי אחות, והדעות השונות שהובעו בספרות המחקרית לכאן ולכאן בהקשר זה נפרשו בהרחבה במסגרת פסק-הדין שניתן בעיניין בעב"ל 50358/97 עזבון ליבוביץ נ' המל"ל, פד"ע לו 515 (2001)" (ראו: ת"א (י-ם) 11523/04 ‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, בעמ' 9 (14.6.2009)).
...
אמנם קבעתי לעיל כי אין די בכך וחובה היתה על המבטחת לבחון את מצבה של התובעת לתקופה הקודמת לביצוע ההערכה התפקודית, אולם אין מקום לקבוע שעמדתה בעניינים אלו היתה חסרת תום לב. שונה מסקנתי ביחס לרכיבי התביעה המבוססים על נספח "בריא ושלם" (סעיפים ב' וג' הנ"ל) שלגביהם שוכנעתי כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בדחותה דרישת התובעת (שהועלתה כבר בתחילת הדרך במכתב ב"כ מיום 27.10.15) תוך העלאת שתי טענות שאינן עולות בקנה אחד עם הנתונים העולים ממסמכי הנתבעת עצמה ומהוראות הפוליסה.
מאחר וסכום הריבית בגין שני רכיבים אלו עולה לסך של כ-1,260 ₪ בלבד, הריני מחייבת את הנתבעת בריבית מיוחדת בסך של 12,600 ₪ בנוסף לחיוב בריבית "לפי חוק". סיכום חיובי הנתבעת כלפי התובעת אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 74,410 ₪ נכון ליום 1.12.15, בגין תגמולי סיעוד מכוח סעיף 925 לפוליסת הבריאות, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד זה ועד היום (כאמור בסעיף 30 לעיל); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 28,039 ₪ נכון ליום 1.12.15, בגין תגמול חודשי בגין אובדן כושר עבודה מוחלט, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד זה ועד היום (כמאור בסעיף 38 לעיל); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תגמול חד-פעמי בגין הניתוח הראשון בסך של 12,000 ₪ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.14 ועד היום); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תגמול חד-פעמי בגין הניתוח השני בסך של 7,500 ₪ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.15 ועד היום); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת ריבית מיוחדת בסך של 12,600 ₪ בגין הסכומים המפורטים בסעיפים ג' ו-ד' לעיל; אני מורה לנתבעת להחזיר לתובעת את הפרמיות להשיב לתובעת את הפרמיות שנגבו ממנה כדלקמן: עבור נספח 925 לפוליסת הבריאות, החל מיום 1.10.14 ועד ליום 30.11.15, כאשר לסכום ההחזר יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה (1.4.15) ועד היום.
התיק יעלה לעיון סגן הנשיא עם הגשת טיעון הנתבעת ולכל היותר בתוך 30 יום, על מנת שיורה מי המותב שישלים את פסק הדין בהתאם להוראה זו. כמו כן אני מורה למזכירות להעביר את תיק המל"ל (המצורף לבקשה 22) שסומן על ידי כעת בל/1, לתיקיית המוצגים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" עיקרון זה צריך לעמוד לנגד עינינו וניתן לקבל הנחיה גם מפסיקה בעיניין הביטוח הלאומי שבה נקבע כבר לפני שנים, כי קביעת הזכאות לגימלת סיעוד, כלומר הערכת מצבו הסיעודי של המבוטח לצורך גמלת הביטוח לאומי, המסתמכת על מבחני תיפקוד דומים לאלה הנדרשים על פי הפוליסה, מוטלת על האחות הסיעודית ולא על רופא ולא נידרש להגיש חוות דעת רפואית לעניין זה. ראו עב"ל 50358/97 עיזבון ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 515, 525 (2001) וכן 500336/97 נחום פירון נ' המוסד לביטוח לאומי (2001) ות.א. (י-ם) 11523/04 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (2009) סעיף 21 שבו נאמר: "... הוכחת הקשר הסיבתי הרפואי בין הגורמים למצבו התלותי של החולה ובין תאונה שעבר אינה בתחום המומחיות של האחות... יובהר שבדברים שייאמרו להלן אין בכדי לפגוע בטענה לפיה אחות סיעודית היא המוסמכת להעריך את תלותו של הנפגע במצב הנתון אליו נקלע... הנחת היסוד לצורך הדיון היא שהאחות הסיעודית מוכשרת ומוסמכת לעשות כן. עניין זה שרוי היה בפולמוס נרחב בהקשר של ביצוע הערכת התלות על ידי אחות, והדעות השונות שהובעו בספרות המחקרית לכאן ולכאן בהקשר זה נפרשו בהרחבה במסגרת פסק-הדין שניתן בעיניין בעב"ל 50358/97 עזבון ליבוביץ נ' המל"ל, פד"ע לו 515 (2001)... מכל מקום, מאחר ובית הדין החליט כאשר החליט, אין אלא לקבוע שביצוע הערכת התלות לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד מוטל על כתפיה של האחות הסיעודית." לפיכך, לטעמי ובהנחיית הפסיקה לעיל, משצרפה התובעת טופס סיעוד שנערך על ידי אחות, הרי שיש לבחון האם מימצאי האחות מספיקים על מנת לקבוע כי התובעת נימצאת במצב סיעודי על פי הגדרת הפוליסה.
...
סוף דבר אני דוחה את טענות הסף בדבר סילוק התביעה על הסף ומחיקת כותרת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

" עיקרון זה צריך לעמוד לנגד עינינו וניתן לקבל הנחיה גם מפסיקה בעיניין הביטוח הלאומי שבה נקבע כבר לפני שנים, כי קביעת הזכאות לגימלת סיעוד, כלומר הערכת מצבו הסיעודי של המבוטח לצורך גמלת הביטוח לאומי, המסתמכת על מבחני תיפקוד דומים לאלה הנדרשים על פי הפוליסה, מוטלת על האחות הסיעודית ולא על רופא ולא נידרש להגיש חוות דעת רפואית לעניין זה. ראו עב"ל 50358/97 עיזבון ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לו 515, 525 (2001) וכן 500336/97 נחום פירון נ' המוסד לביטוח לאומי (2001) ות.א. (י-ם) 11523/04 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2009) סעיף 21 שבו נאמר: "... הוכחת הקשר הסיבתי הרפואי בין הגורמים למצבו התלותי של החולה ובין תאונה שעבר אינה בתחום המומחיות של האחות... יובהר שבדברים שייאמרו להלן אין בכדי לפגוע בטענה לפיה אחות סיעודית היא המוסמכת להעריך את תלותו של הנפגע במצב הנתון אליו נקלע... הנחת היסוד לצורך הדיון היא שהאחות הסיעודית מוכשרת ומוסמכת לעשות כן. עניין זה שרוי היה בפולמוס נרחב בהקשר של ביצוע הערכת התלות על ידי אחות, והדעות השונות שהובעו בספרות המחקרית לכאן ולכאן בהקשר זה נפרשו בהרחבה במסגרת פסק-הדין שניתן בעיניין בעב"ל 50358/97 עזבון ליבוביץ נ' המל"ל, [פורסם בנבו] פד"ע לו 515 (2001)... מכל מקום, מאחר ובית הדין החליט כאשר החליט, אין אלא לקבוע שביצוע הערכת התלות לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד מוטל על כתפיה של האחות הסיעודית." לפיכך, לטעמי ובהנחיית הפסיקה לעיל, משצרפה התובעת טופס ההערכה התפקודית שנערך על ידי אחות וחוות דעת הפסיכיאטר, הרי שיש לבחון האם מימצאי האחות והפסיכיאטר מספיקים על מנת לקבוע כי התובעת נימצאת במצב סיעודי על פי הגדרת הפוליסה.
...
סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את טענות הסף בדבר סילוק התביעה על הסף, ומחיקת כותרת.
אני קובעת דיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 01.02.2015 שעה 10:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו