ובלשון הסעיף:
"הרשות תיקבע את התעריפים על בסיס עיקרון העלות בהיתחשב, בין היתר, בסוג השירותים וברמתם; כל מחיר ישקף את עלות השרות המסוים, בלא שתהיה הפחתת מחיר אחד על חשבון העלאתו של מחיר אחר ...".
לצד זאת, סעיף 31א לחוק משק החשמל והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים כי מי שזכאים לקבל קיצבאות מסוימות (ובין היתר מקבלי קיצבאות כדוגמת קצבת הבטחת הכנסה, קצבת סיעוד, קצבת נכות וקיצבה לנפגעי פעולות איבה, וכן חיילים בודדים וניצולי שואה) ישלמו תעריף מופחת עבור צריכת חשמל בסיסית, בשיעור של 50% מהתעריף הרגיל לשימוש ביתי בעד 400 הקוט"ש הראשונים שצרכו מדי חודש, בשימוש ביתי בלבד (להלן: התעריף המופחת ו-צרכני התעריף המופחת) (ראו: תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), תשע"א-2011; תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע"א-2010; תקנות משק החשמל (דרכים להוכחת זכאות לתשלום מופחת), התשס"ז-2007).
עוד צוין, כי כ-3,000 צרכנים משלמים את חובם באמצעות קזוז מהסכום הנטען במת"מ בשיעור הגבוה מ-20%, וכי לא ידוע האם צרכנים אלו מודעים לזכותם להנות מפריסת תשלומים נמוכה יותר.
גישתם היא כי ישנן שתי קטגוריות בלבד: מצבים הכלולים ברשימה הסגורה של הקבוצות המוגנות מניתוק, המופיעה בנספח א' לאמת מידה 7ג – אשר בהתקיימם ישנה "חסינות" מפני נתוק; ומצבים שאינם כלולים בה – המחייבים נתוק במקרה של אי-תשלום חשבון צריכה (או חיבור למת"מ).
...
טענתם המרכזית של העותרים היא כי אין לאפשר ניתוק מאספקת חשמל כאמצעי גבייה ביחס למי שידו אינה משגת לשלם את חשבון החשמל, וכי יש לפנות להליכי גבייה אזרחיים מתונים יותר, הכול כמפורט להלן.
לפיכך, בהגיעי למסקנה זו אינני נדרשת במישרין למתכונת הבדיקה הפרטנית שנקבעה במסגרת ההסדר המקביל במשק המים.
מן הטעמים האמורים, אני סבורה כי דין העתירה להתקבל אף ביחס לראש השני של הצו על-תנאי, כך שבטרם קבלת החלטה על ניתוק מאספקת חשמל או על העברתו של הצרכן לצריכת חשמל במתכונת של שימוש במת"מ, יישמעו טענותיו וייבחן עניינו הפרטני במתכונת שתיקבע על-ידי המשיבים.
ברם, לסופו של יום, הגעתי למסקנה כי על אף חסרונותיו של הסדר המת"מ, הוא בבחינת הרע במיעוטו, ואפנה בהקשר זה לפסקה 103 לפסק דינה של חברתי.
