זכאות לגמלת ילד נכה תלוי בעזרה רבה

לפני ערעור על החלטת ועדת ערר (ילד) מיום 23.11.17 (להלן – הוועדה) אשר דחתה את ערר המערערת וקבעה שאינה זכאית לגימלת ילד נכה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע -2010 (להלן- התקנות).

החלטה מסכמת: הוועדה דוחה את העירעור הילד אינו תלוי בעזרה רבה בזולת ברוב שעות היום".

על פי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע – 2010 (להלן-התקנות) "ילד נכה" מוגדר כאחד מאלה: (1) ילד הזקוק לטפול רפואי מיוחד ; (2) ילד התלוי בעזרת הזולת; (3) ילד עם ליקוי מיוחד ; (4) ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת; (5) ילד הזקוק לטפול רפואי קבוע; התקנות מגדירות ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת כדלקמן: "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית היתנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקירבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו". עיון בהחלטת הועדה מעלה כי הועדה שמעה את טענות המערערת מפי בא כוחה והוריה.

...

לסיכום הוועדה דוחה את הערעור.

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

סוף דבר – משלא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

זהו ערעור על החלטת וועדה לעררים לעניין ילד נכה (להלן: "הועדה") אשר היתכנסה ביום 25.09.11 ואשר דחתה את ערר המערער והותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון אשר קבעה כי המערער, אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה, ולכן אינו זכאי לגימלת ילד נכה.

...

  בהתייחס לנ"ל ולדו"ח הוועדה, דין הערעור להתקבל בחלקו.

בהחלטתה קבעה הוועדה כי המערערת אינה תלויה בעזרה רבה בזולת ברוב שעות היום, החל מיום 1.1.2018.

לאחר מכן, ועדה חדשה לעררים שהיתכנסה ביום 2.3.2017, בתום התקופה שנקבעה דלעיל, קבעה למערערת זכאות לגימלת ילד נכה בשיעור 50% משיעורה המלא, בגין השגחה קבועה, וזאת לתקופה שמיום 1.10.2016 ועד ליום 31.12.2017 (פרוטוקול הוועדה והחלטת המשיב צורפו כנספח ב להודעת המערערת מיום 3.1.2019).

...

בפרק הסיכום והנימוקים ציינה הועדה כדלקמן: "נערה בת 15 וחצי. הערר נסוב על הצורך בהשגחה קבועה בגין אלרגיה לחלב. הנערה נחשפה ב-2/18 בעת שהיתה בחופשה עם ההורים באילת למאכל שהכיל עקבות חלב למרות שבדקו היא והוריה ונאמר להם שהמאכל פרווה, הגיבה בפריחה סביב הפה, אודם סביב הפה וגרד עם פריחה אריתמטוטית. לפי המסמך 'כניסת אוויר שווה דו"צ, ללא חרחורים אוקריפיטניבית. צפצופים בודדים באקספיריום'. לפי דרישת האב קיבלה אדרנלין 3 פעמים במינון נמוך לאחר התייעצות עם אלרגולוג המטפל. הנערה יודעת להימנע ממזונות המכילים חלב. שואלת ומבררת. מבחינה האסטמה מדובר באסטמה תקופתית. לסיכום: באירוע בבי"ח יוספטל ללא אנאפלוקסיס וללא אירוע נשימתי משמעותי. לפיכך הועדה קובעת שלא עונה על תקנת השגחה קבועה כמשמעה בתקנות המל"ל. הועדה דוחה את הערר." טענות הצדדים – לטענת המערערת היא עונה להגדרת "ילד עם ליקוי מיוחד", מאחר שקיימת השגחה בכל שעות היום והלילה, הן בבית, הן בדרך למסגרת החינוכית והן במסגרת החינוכית עצמה.

לפיכך, שוכנעתי כי יש להשיב את העניין לוועדה על מנת שזו תבחן בשנית את הזדקקותה של המערערת להשגחה קבועה.

סוף דבר – לאור כל האמור, דין הערעור להתקבל.

הוצאות – המשיב ישלם למערערת שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

זהו ערעור על החלטת ועדת ערר – ילד מיום 19.12.18 (להלן: "הועדה") אשר קבעה, כי המערערת זכאית לגימלת ילד נכה בשיעור 188% בעילת "תלוי בעזרת הזולת", כמשמעה בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010, בתקופה מיום 1.7.17 ועד ליום 30.6.22 (להלן: "ההחלטה").

"ילד התלוי בעזרת הזולת" - ילד שמלאו לו 3 שנים ואשר כתוצאה מליקוי גופני, שיכלי או נפשי הנובע ממחלה, תיסמונת, תאונה או מום מלידה (להלן - ליקוי), הוא תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בבצוע פעולות יומיום תקופה של 90 ימים רצופים לפחות, אף אם תקופה זו או חלק ממנה, חלים בתכוף לפני הגיעו לגיל 3 והוא אחד מאלה: (1) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (להלן - ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה); (2) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (להלן - ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת); .

...

אשר לפעולת האכילה – הוועדה לא נימקה מדוע לדעתה המערערת "זקוקה לסיוע באכילה אך בוודאי לא להאכלה" ולא פירטה מדוע המסקנה הנובעת מכך היא שהמערערת "זקוקה לסיוע במידה רבה" בשונה מ"תלויה לחלוטין" כאשר דרגת התפקוד "תלויה לחלוטין" כוללת עזרה רבה (כוללת אכילה בכף, אכילת מוצקים ושתייה מכוס).

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

בטרם אחתום אוסיף, כי דין טענת המערערת לפיה שגתה הוועדה בהעדר דיון במידת התלות בזולת בהקשר לליקוי הקוגניטיבי – להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.

בהגיעה לגיל 14, נבדקה המערערת ונימצא כי היא תלויה במידה רבה בעזרת הזולת לבצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה החל מיום 1.6.14, ומשכך זכאית לגימלת ילד נכה בשיעור 50% משיעורה המלא.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לא מצאתי, כי המערערת הצביעה על חובה שבדין כי הבדיקות אותן עורכת הוועדה יערכו בפועל בביתה של המערערת תוך הדגמת ביצוע הפעולות במקום בו הן מבוצעות בתנאי היומיום.

יחד עם זאת, ראוי שהוועדה תבחן עמדתה מחדש בנושאים הבאים, בהתחשב בספק בדבר מידת ההתאמה בין ממצאי הוועדה למסקנתה הסופית: שאלת ההיזקקות לעזרה בנושא ההיגיינה האישית – הוועדה ציינה כי בהקשר זה המערערת עצמאית בהלבשה ועל יסוד מסקנה זו בין השאר קבעה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בלבד בהיגיינה אישית.