מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לגמלת הבטחת הכנסה - שווי זכויות חזקה ובנייה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כפועל יוצא נבחן, האם יש להיתחשב בשווי זכויות הבניה של דירות הבנים והאם יש לראות בשווי זכויות אלה כהכנסה לצורך חישוב גמלת הבטחת הכנסה לה זכאי התובע.
יחד עם זאת, אין לשלול מסקנה שלפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות, בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה.
...
בעניין זה, אין לנו אלא לחזור על האמור בפסה"ד בעניין עטא נאסר שם נאמר כי "מקובלת עלינו טענת המוסד כי בקבלת תשלומי המסים אין הרשויות מקפידות בבדיקת הבעלות בהן, ובצדק". זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהאישור הקודם של הרשות המקומית מיום 3.6.10 ממנו עולה כי הבנים טרם החלו לשלם ארנונה בגין דירותיהם, על אף שאלה רשומים על שמם.
סיכום לאור כל האמור לעיל ובשים לב למכלול הראיות, אנו קובעים כי העברת הזכויות מהתובע לבניו נעשתה ביום 24.9.09 (היום בו נישאו הבנים והמעבר לדירות ואכלוסן).
לפיכך, אנו דוחים את טענות התובע בעניין זה. מאחר שהנתבע זנח בסיכומיו את טענת ההתיישנות שהעלה בכתב ההגנה ובשים לב לתוצאה אליה הגענו, אין אנו נדרשים לה עוד.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע הוסיף וטען, כי מבלי לפגוע בטענת הדחייה על הסף מחמת היתיישנות, דין התביעה אף להדחות לגופה, שכן בשנת 2010 הכנסותיו משווי זכויות הבניה ל-5 דירות ילדיו בגוש 10277 חלקה 10, בנוסף לקיצבת הזיקנה, עולות על גובה הקצבה המקסימלית, לפיכך בהתאם להוראות סעיפים 5 ו-9 לחוק הבטחת הכנסה נדחתה תביעתו בשנת 2010.
לאחרונה נפסק בעב"ל 41882-03-14 הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 18/5/15), כי קיימת חזקה, לפיה, מכתב אשר נשלח לכתובת הנכונה, מגיע לנמען תוך זמן סביר ואולם מדובר בחזקה הנתנת לסתירה, ודי בכמות ראיות קטנה יחסית על מנת לסתור אותה, קרי על הטוען לאי קבלת דבר הדואר להוכיח שהמכתב לא הגיע אליו.
...
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, או לחילופין, על סמך ראיות אשר הונחו בפניו בזמן אמת בשנת 2010, לפיהן התובע לא העביר במשרדי שלטונות המס את הדירות לילדיו ו/או לא דיווח על העברת הנכסים הרשומים על שמו במס רכוש.
במצב דברים זה, לא מצאנו כל הצדקה להאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק להגשת תובענה לבית הדין על החלטת הנתבע, ולכן אנו קובעים כי לא נפל פגם בשיקול דעת הנתבע, אשר בחר לעמוד על טענת ההתיישנות בתיק, בהיעדר כל טעמים, ולבטח לא "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת מועד.
נוכח כל האמור לעיל במצטבר, אנו מקבלים את טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע, ולכן מתייתר הצורך לדון בטענות התביעה לגופה.
לאור האמור - דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זכויות בנייה ושווי בנייה – כהכנסה הסוגיה בדבר זקיפת הכנסה לבעל מקרקעין המבקש גמלת הבטחת הכנסה, בגין זכויות בניה הקשורות לדירות בניו שניבנו על גבי הקרקע שבבעלותו, נדונה בהרחבה בבית הדין הארצי בעב"ל 17435-10-11 המוסד לביטוח לאומי – עטא נאסר [פורסם בנבו] מיום 19.8.14 (להלן: "עניין עטא נאסר").
בית הדין ציין בפסק דין זה כי ככלל, בעלות במקרקעין נקנית ברשום, ועם זאת "אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתיחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה" .
...
ברם, במקרה הזה, סימני השאלה לגבי יכולת המימוש מובילים אותי למסקנה, שאין לראות בקרקע העודפת בנסיבות הקיימות כקרקע שניתן להפיק ממנה הכנסה שתשלול ממנו את גמלת הבטחת ההכנסה.
לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 1500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ תוך 30 יום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע ביום 12.5.2019 תביעה לתשלום השלמת הכנסה לקיצבת זקנה שנדחתה על ידי הנתבע ביום 28.5.2019 בכך שהנתבע ייחס לתובע הכנסה רעיונית מזכויות הבניה של דירות הבנים במקרקעין, באופן השולל את הזכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.
כאשר עסקינן בזכויות בניה ממומשות של הדירות שבנו הבנים, ובהנתן שהבנים מימנו את עלות בניית הדירות, די בכך שיוכח כי כל אחד מהבנים קיבל חזקה מוחלטת בנכס.
בנסיבות אלו, בהתייחס לתקופה שראשיתה חודש 5/19 ואילך, אין לייחס לתובע הכנסה רעיונית משווי זכויות בניית דירות הבנים – היינו ממרכיב הקרקע כפי שהוא מכונה בחוות דעת שמאי המקרקעין מיום 29.7.18 (תקנה 11(2) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב – 1982).
...
לאור זאת התביעה מתקבלת ועל הנתבע לערוך חישוב של זכאות התובע לקצבת הבטחת הכנסה בהתייחס לתקופה שראשיתה חודש 5/19, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
לבסוף, מצאנו להתייחס לטענת הנתבע בסיכומיו לפיה התובע לא אכלס את דירת המגורים עד שנת 2019.
לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במקרה הנידון, מדובר בשווי זכויות הבניה המנוצלות, שמכוחן ניבנו דירות הבנים; אין מחלוקת, כי הבנים הם שנשאו בעלות בניית הדירות; מועדי איכלוס הדירות על ידי הבנים כעולה מכלל חומר הראיות היו בשנים 1995, 1998 ו- 2004, מועדים שקדמו בשנים רבות לחודש מאי 2019, החודש הראשון שלגביו עתר המשיב לתשלום גמלת השלמת הכנסה; הבנים מתגוררים בדירותיהם עם משפחותיהם מאז מועד האיכלוס.
עוד נפסק, כי "אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתיחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה" [עב"ל (ארצי) 522/05 המוסד לביטוח לאומי – יוסף סעיד חטיב (24.7.2007)].
...
עוד נוסיף כי לא מצאנו שהעברת הבעלות במקרקעין בשנת 2014 על שם המשיב (שנים רבות לאחר פטירת אביו) מצדיקה לשנות את קביעת בית הדין האזורי, נוכח הסברו של המשיב כי אחיו הם שביקשו את רישום המקרקעין על שם כל יורשיו של אביו המנוח וטיפלו בכך, כאשר מטבע הדברים הרישום בוצע תחילה על שמו כיורש הראשון.
בענייננו, משזכויות הבנייה נוצלו, הבנים נשאו בעלויות הבנייה ומתגוררים בפועל בדירות עם משפחותיהם מזה עשרות שנים, ברור כי המשיב אינו יכול להפיק הכנסה מזכויות הבנייה המנוצלות מכוחן נבנו הדירות, שנים רבות לפני הגשת תביעתו לגמלת השלמת הכנסה, וגם מטעם זה דין הערעור להידחות.
סוף דבר – הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו