זכאות לגמלת הבטחת הכנסה לנכד נטוש

היא התגוררה בגפה והתקיימה מקצבאות זקנה והשלמת הכנסה בסך 2,714 ₪ לחודש (נומינלי).

מקום בו הוכח נזק ממון בשל הצורך להחליף פעולות שביצעה המנוחה בעזרה בשכר, זכאים התובעים לפצוי בהתאם לנזק שהוכח (ת"א 52899/05 עיזבון המנוחים אפט נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו [2007]).

התובעת העידה שהמנוחה הייתה מקבלת את הנכדים בחזרתם מבית הספר או מהגן, הייתה גם מבשלת להם והעוזרת מביטוח לאומי, הייתה באה ויושבת אתה (עמ' 17).

המחלוקת נטושה על התנאי הרביעי, הדורש נזק נפשי קשה.

...

ואולם סבורני שמגבלותיה התפקודיות לא מנעו ממנה להשגיח, להיות נוכחת, כשמרטפית.

תביעתה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים כעיזבון 72,239 ₪.

עוד נטען בבקשה כי התובעת קיבלה לחשבונה בבנק הדואר החל מחודש 3/2006 ועד לחודש 8/2012 קצבת ילד נטוש לה היה זכאי הנכד, וזאת בנוסף לקיצבת הבטחת הכנסה ששולמה לה. לבקשה צורף אישור על זכאות הנכד לגימלה ופירוט התשלומים לשנים 2006-2012.

...

סיכום נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע ולכן דין התביעה להידחות על הסף.

זהו פס"ד בתביעתה של התובעת לגימלת הבטחת הכנסה בגין נכדה הקטין מכוח סעיף 2(ד)(1) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980.

ב‏תקנה 2 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982‏, קובעת כדלהלן: (א) תושב ישראל זכאי לגמלה, בכפוף להוראות החוק, אף אם אין מתקיימים בו התנאים שבסעיף 2 לחוק, אם הוא אחד מאלה: .

בית הדין הארצי דן בפרשנות תקנה זו בעיניין ארביב וקבע כי: "יש לפרש את התקנה כמדברת על שתי אופציות המקנות זכות להבטחת הכנסה לילד. האחת ששני ההורים נטשו את הילד ואחד מהם נמצא בארץ והשנייה, שאחד ההורים בישראל ונטש את הילד שעה שההורה השני א. נפטר או ב. אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד או הוא נעדר". (ההדגשה אינה במקור – י.ש).

...

אין מחלוקת כי האב יוצא ונכנס מבית הכלא, ובחלק מהזמן אף התגורר באשדוד (ושוכנעתי כי אכן כך הדבר).

לאור זאת, טענת הנתבע לפיה אין לראות באב כחסר מסוגלות הורית אינה ברורה בנסיבות אלו ודינה להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אשר לצרכי הקטין נטען כי הקטין מוּכר כנכה בשיעור 50% בשל מצבו הנפשי הוא סובל מחרדת נטישה, בעברו 2 ניסיונות אובדניים, הוא זקוק ללמידה מתקנת, טיפולים פסיכיאטרים ולתרופות וללווי והשגחה 24/7 .

עוד נטען כי הנתבע דואג לכלכל את הקטין על ידי העברת סכומים במזומן לתובעת כשהייתה בהליך פש"ר. נטען כי התובעת הסתירה מהנתבע את קצבת המל"ל המשולמת עבור הקטין בסך 1,264 ₪ לחודש, ומבית המשפט הסתירה את תשלומי השכירות שהיא מקבלת מאחיה עבור דירת אימהּ ז"ל אשר לא נרשמה על שמה על-מנת לחמוק מהכנ"ר. נטען גם כי דירת התובעת בבעלותה המלאה ומתגוררים בה ילדיה הבגירים ונכדיה, בעוד דירת הנתבע שייכת בחלקה לבנו כיורש אישתו ז"ל. הנתבע טען כי התובעת מסתירה גם את מצבה הכלכלי 18 ₪ האמתי.

בהתאמה, שיעור החלקו של כל הורה בצרכי הקטין ייקבע על פי יכולותו הכלכלית מכל המקורות שלרשותו, לרבות נכסים וזכויות שהם מעבר לשכר או הכנסה, ובהנתן משקל גם לחלוקת זמני השהות בפועל ומכלול נסיבות המקרה.

29 בגין נכות בשיעור צבת נכות כללית ק המוסד לביטוח לאומי מ התובעת כיום מקבלת נוסף על כך, 30 ילד צבת וק ₪ 152 בסך ים צבת ילד ק ; ₪ 469 צבת הבטחת הכנסה בסך קִ ; ₪ 2,480 ך ס - 44% .

...

מקובלת עלי הגישה השנייה.

אני החלטתי שבכוח זה לא הולך, וצריך לתת לילד את הזמן שלו.

משאין מתקיימים זמני שהות, אני קוצבת חלקו של הנתבע במזונות הקטין בשיעור של 75% דמי טיפול – סעד זה התבקש לראשונה בתצהיר התובעת ואני מורה על דחייתו בשל הרחבת חזית.

עדות זו מתיישבת עם תוכנו של שאלון מפורט לידועים בציבור שבני הזוג מילאו בחודש אפריל 2020 (נ/1), שם התובע ציין את גרושתו כבת זוג, ולשאלה מי נושא בהוצאות משק הבית, השיב: "שנינו ביחד מנהלים את משק הבית". בסעיף 4 לטופס, בו התבקש לספק מידע נוסף, נרשם כך: "אנחנו סבים וסבתות לנכדים מנסים להתקיים ללא מריבות ולכלכל את עצמנו בכבוד (חיים ביחד אבל כל אחד לחוד)". בשאלה מהו פרק הזמן בו שני בני הזוג מתגוררים יחד, נרשם בטופס: "כ - 7 שנים". התובע הפנה בסיכומיו לסיפא שנרשמה בטופס, ממנה עולה כי קיימת הפרדה בין בני הזוג ("חיים ביחד אבל כל אחד לחוד").

בשנת 2016, במסגרת טופס מעקב אחר זכאות לגימלת הבטחת הכנסה (נ/7), התובע ציין שאין שינוי במצבו המשפחתי וכי הוא "מתגורר לא קבוע אצל גרושתי ובין קרובי משפחתי אצל אחי או אחיותי או ישן במקלט". למרות הצהרות אלה, לא מצאנו בעדות התובע או גרושתו הסבר לעובדה שהם מילאו שאלון לידועים בציבור, בו צוין במפורש כי בני הזוג מתגוררים יחד במשך כשבע שנים, ושני שכנים שלהם מסרו שהם מכירים את בני הזוג ככאלה, משנת 2013 או 2014 (ללא כל נתוק בקשר או שינוי אחר במצבם).

...

גם אם מקובלת עלינו טענת התובע וגרושתו, כי שכנים אינם מכירים את פרטי הזוגיות שלהם לפרטיה, הרי שלפחות לגבי אחת מהן – רבקה (ריקי), גרושתו של התובע העידה כי הן חברות טובות וכי היתה נכנסת אליה לקפה (עמוד 7 שורה 13).

בשנת 2016, במסגרת טופס מעקב אחר זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (נ/7), התובע ציין שאין שינוי במצבו המשפחתי וכי הוא "מתגורר לא קבוע אצל גרושתי ובין קרובי משפחתי אצל אחי או אחיותי או ישן במקלט". למרות הצהרות אלה, לא מצאנו בעדות התובע או גרושתו הסבר לעובדה שהם מילאו שאלון לידועים בציבור, בו צוין במפורש כי בני הזוג מתגוררים יחד במשך כשבע שנים, ושני שכנים שלהם מסרו שהם מכירים את בני הזוג ככאלה, משנת 2013 או 2014 (ללא כל ניתוק בקשר או שינוי אחר במצבם).

לא מצאנו כי התובע או גרושתו סתרו חזקה זו ואין בראיות דבר שיתמוך בכך, למעט עדותם שלהם, שהיא עדות בעל דין וזוגתו הנוגעת בדבר.

סוף דבר – אין מנוס מדחיית התביעה.