מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לגמלת הבטחת הכנסה זקיפת הכנסה מנכס

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק" או "חוק הבטחת הכנסה"), קובע את שיעור גמלת הבטחת ההכנסה לזכאי, בהתאם למצבו המשפחתי של הזכאי ובהתאם לעילת הזכאות.
...
בענין הדירה המיועדת לעאמר, אנו סבורים שייתכן שהיה נכון לקבוע שנוכח צו ההריסה השיפוטי, אין כלל שווי לזכויות הבניה של אותה דירה, אלא שכאמור לעיל, ב"כ התובע לא חלק על השווי של זכויות הבניה שנאמרו בחוות דעתה של השמאית, ולכן, אין אנו צריכים להידרש לשאלת משמעותו של צו ההריסה השיפוטי.
לסיכום בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי על הנתבע לשלם לתובע את גמלת הבטחת ההכנסה בלא שייחס לו הכנסה רעיונית בשל ה"נכס" של זכויות הבניה בדירות המיועדות לסאמר ולעאמר, מעל דירת המגורים של התובע.
מאחר שהתובע היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין אנו מחייבים את הנתבע בהוצאות משפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים סעיף 5(א) לחוק קובע את שיעור גמלת הבטחת ההכנסה לזכאי, בהתאם למצבו המשפחתי של הזכאי ובהתאם לעילת הזכאות.
...
אין אנו מקבלים את טענות הנתבע על כך שמחדל אי-הדיווח לרשויות המס מלמד על העדר גמירות דעת בהעברת זכויות הבניה.
יחד עם זה אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה.
לסיכום אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי על הנתבע לשלם לתובע גמלת הבטחת הכנסה, כל עוד מתקיימים בתובע תנאי הזכאות לכך, מבלי לייחס לתובע הכנסה מ"נכס" של העברת זכויות הבניה בדירות בניו של התובע אל הבנים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2011 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים 9.
...
בהחלטה מיום 22/12/10 התבקש הנתבע להודיע כיצד הגיע למסקנה שלתובע יש "חצר עודפת" שיש לראותה כנכס שבגינו נכון לזקוף הכנסה ומה היו השיקולים שהובאו בחשבון כשהנתבע החליט שמדובר "בחצר עודפת". בתגובה, הגיש הנתבע, בהודעה מיום 4/1/11 תעודת עובד ציבור אליה צורפה גם תעודת שומה מטעם הנתבע.
יוצא אפוא שאילו היה רוצה התובע לבנות על שטח החצר העודפת מבנה כדי שיוכל להפיק ממנו הכנסה, הוא לא היה יכול לקבל היתר בניה לכך.
כל החצר האמורה, היא חלק מדירת המגורים של התובע, כך שבהתאם לסעיף 9(ג) לחוק-היא אינה בבחינת "נכס". לסיכום 20.
בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי הנתבע אינו רשאי לקזז מגמלת הבטחת ההכנסה של התובע, הכנסה בשל זקיפת הכנסה מ"החצר העודפת" שהנתבע סבר שיש לתובע סביב ביתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים 15.
...
בסעיפים שלהלן נסביר מדוע אין אנו מקבלים את טענת הנתבע בעניו זה. מהאמור בסעיף 3 להודעה שהנתבע הגיש ביום 25/12/11, ומהאמור בסעיף 6 לסיכומי הנתבע, ניתן להבין כי טענת הנתבע נסמכת על סברתו שדיווח לשלטונות המס, על פי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, מלמד על "גמירות דעת" להיתקשר בעיסקה.
לסיכום 37.
בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי על הנתבע לשלם לתובע את גמלת הבטחת ההכנסה בלא שייחס לו הכנסה רעיונית בשל ה"נכס" של זכויות הבניה בדירות שניבנו על ידי רבאח ועל ידי רבחי מעל דירת המגורים שלו.
אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,350 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק" או "חוק הבטחת הכנסה"), קובע את שיעור גמלת הבטחת ההכנסה לזכאי, בהתאם למצבו המשפחתי של הזכאי ובהתאם לעילת הזכאות.
...
בסעיפים שלהלן נסביר מדוע אין אנו מקבלים את טענת הנתבע בעניו זה. מהאמור בסעיף 3 להודעה שהנתבע הגיש ביום 25/12/11, ומהאמור בסעיף 6 לסיכומי הנתבע, ניתן להבין כי טענת הנתבע נסמכת על סברתו שדיווח לשלטונות המס, על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, מלמד על "גמירות דעת" להתקשר בעסקה.
שווי זה אכן הועבר בלא תמורה לבניו של התובע, ולפיכך, מקובלת עלינו טענת הנתבע שיש לבחון את השווי האמור, אלא שלדעתנו, יש לבחון אותו על פי המועד שבו הועברו זכויות הבניה (בשל האמור בתקנה 11 לתקנות) ובהתאם למה שנלמד מפסק הדין בענין ח'טיב, נכון לראות את זכויות הבניה ככאלה שעברו לכל המאוחר בשנת 1999.
לסיכום בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי על הנתבע לשלם לתובע את גמלת הבטחת ההכנסה בלא שייחס לו הכנסה רעיונית בשל ה"נכס" של זכויות הבניה בדירות שנבנו על ידי רבאח ועל ידי רבחי מעל דירת המגורים שלו.
אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,350 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו