הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה אל מול זקיפת הכנסה בשל נכסים
סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק" או "חוק הבטחת הכנסה"), קובע את שיעור גמלת הבטחת ההכנסה לזכאי, בהתאם למצבו המשפחתי של הזכאי ובהתאם לעילת הזכאות.
...
בסעיפים שלהלן נסביר מדוע אין אנו מקבלים את טענת הנתבע בעניו זה.
מהאמור בסעיף 3 להודעה שהנתבע הגיש ביום 25/12/11, ומהאמור בסעיף 6 לסיכומי הנתבע, ניתן להבין כי טענת הנתבע נסמכת על סברתו שדיווח לשלטונות המס, על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, מלמד על "גמירות דעת" להתקשר בעסקה.
שווי זה אכן הועבר בלא תמורה לבניו של התובע, ולפיכך, מקובלת עלינו טענת הנתבע שיש לבחון את השווי האמור, אלא שלדעתנו, יש לבחון אותו על פי המועד שבו הועברו זכויות הבניה (בשל האמור בתקנה 11 לתקנות) ובהתאם למה שנלמד מפסק הדין בענין ח'טיב, נכון לראות את זכויות הבניה ככאלה שעברו לכל המאוחר בשנת 1999.
לסיכום
בשל המוסבר לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי על הנתבע לשלם לתובע את גמלת הבטחת ההכנסה בלא שייחס לו הכנסה רעיונית בשל ה"נכס" של זכויות הבניה בדירות שנבנו על ידי רבאח ועל ידי רבחי מעל דירת המגורים שלו.
אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,350 ₪ (כולל מע"מ).
