זכאות לגמול ניהול מלא כסגן מנהל בית ספר בערערה

האם התובע זכאי לקבל גמול ניהול מלא כסגן מנהל בית ספר תיכון בערערה מכוח מילוי בפועל של תפקיד זה, לטענתו? זו השאלה לה אנו נדרשים בהליך זה. רקע התובע החל לעבוד כמורה בבית הספר התיכון בערערה בשנת 1989.

...

אף שמוטלות על התובע מטלות ניהול, כפי שהיה עוד משנת 1995 והתובע מוגדר ומוצג כסגן מנהל יחיד, לא שוכנענו על כן כי התובע מבצע בפועל תפקידם של 4 חברי צוות הניהול/הסגנים שפרשו, ותפקידים מתפקידים שונים הוטלו גם על מורים בעלי תפקיד רכז שקיבלו על כך גמול שעות ריכוז.

לא קיבלנו הסבר מספק להתנהלות זו. דעתנו אינה נוחה מכך שאפשר שהתובע ואחרים נדרשו לביצוע מטלות שונות האמורות להיות מבוצעות ע"י סגן מנהל הזכאי לגמול ניהול בעבורן (לאחר שימונה כמובן כדין), כאשר באי מינויו של סגן או סגנים "מרוויחה" המועצה על גב ביה"ס ועובדיו המסורים, בעוד שהכסף המיועד לכך נותר בקופת המועצה אשר, כדברי המנכ"לית, "מוציאה את זה על צרכים אחרים". מכל מקום, עדיין אין בכך כדי להקנות לתובע זכות להיות מוגדר כסגן מנהל בהיקף מלא הזכאי ל-50% משכר מנהל כפי שנתבע על ידו ולכל התנאים והשכר הצמודים למשרה בהיקף זה. סיכום לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע נבחר כדין לשמש בתפקיד סגן מנהל בי"ס בהיקף של 20% משרה וקיימת לו קביעות למשרה בהיקף זה וזכאות לזכויות הנובעות מהתפקיד בהיקפו זה .

יחד עם זאת, התובע לא נבחר למשרה בהיקף גדול מ-20% ואינו זכאי על כן ליתר הסעדים הנתבעים על ידו מיום 1.9.14 כסגן מנהל ראשון בביה"ס, ותביעתו לקבלת זכויות אלו – נדחית.

השופטת לאה גליקסמן: לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית האיזורי בבאר שבע (סגן הנשיאה (כתוארו דאז) אילן סופר ונציגי הציבור גב' פסה מרקוביץ ומר משה חסון; סע"ש 44364-08-13), שבו נתקבלה ברובה תביעתה של המשיבה והמערערת שכנגד (להלן – העובדת) כנגד המערערת והמשיבה שכנגד, רשת הגנים של אגודת ישראל (להלן – הרשת), ונפסקו לזכותה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; הפרישי פצויי פיטורים; פצויי הלנת פצויי פיטורים; הפרישי שכר; פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות.

במכתב נושא תאריך 18.7.2012 על נייר המכתבים של "מרכז תורני חינוכי – בי"ס נצח ישראל אשקלון", שנחתם על ידי מר בוכניק, שתאור תפקידו על פי האמור במכתב הוא "מנהל מוסדות" (ולגירסת מר רייך בעדותו הוא מנהל בית הספר; להלן – מר בוכניק או המנהל) זומנה העובדת להישתתף ביום היערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ג, שהתקיים ביום 21.8.2012.

ביום 29.8.2013 הגישה הגננת את תביעתה לבית הדין האיזורי לעבודה, שבה עתרה לסעדים אלה: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ללא שימוע ולאלתר לאחר תחילת שנת הלימודים ובנגוד לתקנון שירות עובדי הוראה, בגובה שכר בעד שנת לימודים מלאה; פיצוי בגין עגמת נפש; פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים; הפרישי שכר בגין אי תשלום שכר בהתאם להשכלתה ודרגתה בהוראה, וזאת על פי הכללים החלים על עובדי הוראה על פי תקנון שירות עובדי הוראה; הפרישי הפקדות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות.

העובדת הגישה ערעור שכנגד במסגרתו ערערה על אי פסיקת פיצוי נוסף בגין עגמת נפש למרות היתנהלותה החמורה של הרשת בסיום עבודתה; שיעור פצויי הלנת פצויי פיטורים שנפסק; דחיית טענתה כי היא זכאית לשכר על יסוד עשרה גמולים ולא תשעה גמולים; דחיית תביעתה להפרשי שכר וזכויות סוציאליות בעד תקופות שבהן לא עבדה ושולמו לה תשלומים שונים (הישתלמות, גמלת שמירת הריון, דמי לידה), עת לטענתה שולם לה בתקופות אלה בחסר בשל השכר המופחת ששילמה לה הרשת.

בנוסף, בית הדין האיזורי קבע כי מר בוכניק היה "רכז הרשת" אולם העובדת לא הייתה כפופה ל"גננת מרכזת", ואיננו רואים מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. על כן, נדחה ערעורה של הרשת בנוגע לזכאות העובדת לגמול ניהול וותק בניהול.

...

אנו דוחים את ערעור הרשת בכל הנוגע לטענת הקיזוז.

לטעמנו, די בכך שתחשיב סכום הקיזוז שנטען בתצהירו של מר רייך היה מבוסס על כך שלולא מעשי העובדת היו נרשמים יותר ילדים לגן כך שמספר הילדים שהיו נרשמים לגן היה 32 ילדים, והרשת הייתה מקבלת תקצוב בסך של 8,881 ₪ לילד, ואבדן ההכנסה (בגין הילדים שלא נרשמו לגן) הוא 156,000 ש"ח, ואילו לפנינו נטען כי "הגן לא נסגר בגלל התנהלות המשיבה וזאת טענת הקיזוז כי לא קיבלנו עליו שקל תקצוב", כדי להמחיש כי טענת הקיזוז אינה מבוססת.

סוף דבר: בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתה של העובדת ולפיצוי בגין אופן סיום עבודתה של העובדת נדחה ערעור הרשת ומתקבל חלקית ערעור העובדת.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה סע"ש 28455-06-17 17 יולי 2019 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן נציג ציבור עובדים: מר יצחק גבאי נציג ציבור מעסיקים: מר זאב שלף התובע מלחם רפיק הנתבעת מועצה מקומית ערערה <#2#> נוכחים: התובע וב"כ - עו"ד יפעת תבור ועו"ד טל איסק מטעם הנתבעת – עו"ד מקדאד שיח עבד נציג הנתבעת – גב' רואידא יונס פרוטוקול

חקירה נגדית: ממתי אתה משמש כיו"ר ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים? משנת 1997 איך ממנים סגן מנהל? ממנים אותו ע"י מיכרז, בו מישתתף מנהל ביה"ס והמפקח על ביה"ס. שניהם מחליטים מי האיש שזוכה בתפקיד זה בהליך פנימי או חצוני? פנימי.

האם זה משפיע על הקף ושיעור הזכאות להקף וגמול הניהול? מס' הכיתות בביה"ס מצביע על התקן למינוי סגנים במקרה זה ניתן למנות 3 סגנים, אבל לא כולם חייבים להיות באותו הקף גמול ניהול ובילבד שלא תהיה חריגה מהתקן.

היו התכתבויות, ובין היתר יש מיסמך שמעיד על כך שחתום עליו מר ארז, שיש לשמור את מקומו של מלחם רפיק כסגן ראשון, במלוא הזכויות המגיעות לו ולפרסם מיכרז לעוד 2 סגנים, כדרישת ביה"ס, עפ"י גודל ביה"ס, מס' התלמידים והכיתות.

...

בסופו של דבר לא מינו אותך לסגן מנהל.

מר מרואן יחיא, מוזהר לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, אם לא יעשה כן: תצהיר הוגש וסומן ת/6 חקירה נגדית: אתה משנת 1976 עד היום משמש כמורה בבית ספר תיכון? משנת 1976 מה היה בבי"ס בשנת 1995? מבחינה חברתית, מבחינת אלימות, כל הדברים האלה, עלה דבר גדול דאז, ועקב כך נדמה לי שהיו כל מיני ישיבות בעניין והגיעו למסקנה שצריך לבחור עוד מורים וכל מיני דברים כדי לעזור למצב.

יחד עם זאת, מאחר וממילא אין מנוס מקביעת ישיבה נוספת, אאפשר את חקירתו, שמן הסתם תהיה קצרה, בפתח הישיבה הבאה.

בפנינו תביעתה של גב' זהבה שטרן (להלן: "התובעת") כנגד המכללה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים (להלן: "המכללה") ועיריית בת ים (להלן: "הערייה") בגין פדיון ימי מחלה והלנת שכר, להם היא זכאית, לטענתה, אגב סיומם של יחסי העבודה בין הצדדים.

המכללה העסיקה את התובעת למעלה מ- 20 שנה כמורה בבית ספר תיכון בגבעתיים שפעל תחת נהולה, בתקופה שבין התאריכים 1.9.79-31.8.01, והיא האחראית לתשלום שכרה וזיכויה בכל הכרוך בהעסקתה במכללה (בהתאם לאישור מטעם המכללה מיום 19.2.07).

שנים ספורות לאחר תום עבודתה במכללה ובעקבות בדיקה שנערכת על ידי קרן ההשתלמות, הוברר לתובעת כי המכללה נימנעה מלשלם לה תוספת שכר בגובה 10% בגין משרת אם בהתייחס לשנת הלימודים תשנ"ט. התובעת פנתה למכללה, אשר הודתה כי התובעת לא זוכתה בגמול משרת אם, אך טענה להתיישנות.

גב' אירה סלאבין, סגנית מנהל מחלקת חינוך על יסודי בעריית בת ים, המטפלת מטעמה של הערייה בנידון ובקיאה ביותר בחישוב ימי המחלה (להלן: "גב' סלאבין"), טענה כי הסבירה לב"כ המכללה את אופן חישוב ימי המחלה והבהירה לה כי לתובעת מגיעים דמי המחלה כמפורט באישור המכללה, אך ב"כ המכללה טענה כי אינה מבינה את הסבריה ותפנה לגורמים אחרים.

היועצת המשפטית של המכללה העידה, ועדותה לא נסתרה, כי הערייה לא ערערה על מספר זה שהוצג בפניה.

הערייה ניהלה את ההליך בחוסר תום לב במטרה להסיט את הדיון ולהשכיח מבית הדין שלוש עובדות: התובעת עבדה בחודשים יוני, יולי ואוגוסט ולא קיבלה שכר בשל ניכוי הערייה חוב בגובה מלוא השכר באותם חודשים; הערייה הייתה צריכה לשלם לתובעת דמי מחלה גם עבור ימים שהתובעת גררה מהמכללה וחובה זו אינה מותנית בקבלת שיפוי מהמכללה; המכללה שילמה לעירייה שיפוי בסכום שהוסכם בין השתיים.

...

את התוצאה, היא מספר ימי המחלה השבועיים, הכפילה המכללה ב- 4 שבועות בחודש (בהתאם לחוזר משרד החינוך) ואת התוצאה הכפילה ב- 10 חודשי עבודה בשנה.

ז) גובה פיצוי הלנה לטעמנו בין הצדדים הייתה שרועה מחלוקת כנה בדבר זהות הגורם שעליו היה לשלם את הסכומים שלעיל.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

מהלך הדיון במהלך ישיבת ההוכחותה ראשונה, שהתקיימה ביום 28/10/12 (בהרכב חסר וזאת בשל היעדרותו של נציג ציבור עובדים שהוזמן ולא הגיע) העידו התובעת וכן העדים מטעמה - בתה הגב' אריאלה כהן, הגב' ענת כהן שור - שיעבדה עם התובעת במשך 6 שנים, תלמידה שהתחנכה בבית הספר - הגב' אילת טהרני וכן הרב אליהו בן חמו אשר שימש בזמנים הרלוואנטיים לתביעה כמנהל ביה"ס בו עבדה התובעת.

במהלך ישיבת ההוכחות השניה, אשר היתקיימה ביום 5/3/13 (הפעם בהרכב מלא של המותב), העיד מטעם התובעת מר טל וייס - כלכלן, אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעת (נספח ד' לתצהירה) וכן העיד עד הנתבע - מר אייזיק גולדשטיין - מנהל מחלקת תנאי שירות גמלאות ופיצויים בנתבע (להלן: " מר גולדשטיין").

עוד טען הנתבע, כי דבר הפסקת עבודתה של התובעת היה ידוע לה מראש זאת לאור מצבו של בית הספר שהלך והידרדר משנה לשנה ולאור היחסים והנסיבות שהתקיימו לגביה ועל כן לגירסת הנתבע התובעת לא ערערה על ההחלטה להפסיק עבודתה ואף ביקשה לצאת לפנסיה וחתמה על מסמכים ליציאה לפנסיה אשר אושרה ביום 01.09.08.

האם זכאית התובעת להוצאות נסיעה ולהחזר אחזקת רכב לסגנית מנהל ? התובעת טענה כי בהתאם לסעיף 7 לתקנון, זכאית היא, במועדים בהם שימשה כסגנית מנהל, בעלת רכב פרטי ורישיון נהיגה בתוקף, להחזר הוצאות נסיעה והוצאות אחזקת רכב בסך כולל של 74,789 ₪.

הנתבע טען, כי התובעת לא עבדה כאחראית ביטחון בתקופה בה היא תובעת גמול אחראית ביטחון ועל כן אינה זכאית לתשלום בגין תקופה זו. דיון והכרעה אין חולק על כך שהחל משנת 2006 לא מילאה התובעת את תפקיד אחראית הבטחון לפיכך והואיל והתובעת לא הצביעה על מקור "זכאותה" למלא תפקיד אחראית ביטחון לאורך כל שנות עבודתה ולמעשה לא הבהירה רכיב זה של תביעתה הרי שלא מצאנו שיש קמום לקבלו.

...

מדובר בתביעה שלא בא זכרה בכתב התביעה ועל כן דינה להידחות.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל, ולאחר שקבענו כי התובעת פוטרה שלא כדין וכי מניעים פסולים ולא תקינים עמדו בבסיס ההחלטה על הפסקת עבודתה ולאחר שדנו בסעדים הנתבעים וקיבלנו באופן חלקי את תביעותיה, הרינו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סכום של 124,584 ₪ בגין פיצויים שלא כדין.

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשים לב לפער הגדול ביותר בין הסכום שתבעה התובעת לבין זה שפסקנו לזכותה, אך בהתחשב בכך שגם הסכום שנפסק אינו מזערי, החלטנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכומים חלקיים, כמפורט להלן: סכום של 500 ₪ בגין הוצאות משפט.