בבית המשפט העליון
בר"ם 6146/12
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
כנפי יונה תיירות ונופש בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. רם – שן שירותים והשקעות בע"מ
2. עריית ירושלים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) מיום 9.8.2012 בתיק עת"מ 2903-08-12
בשם המבקשת:
עו"ד איתן להמן
בשם המשיבה 1:
עו"ד סרור מארון
בשם המשיבה 2:
עו"ד גולן מרדכי; עו"ד אלי מלכה
][]פסק-דין
כרקע לתשובתה, מסבירה הערייה כי המשיבה – שספקה במשך שנים את שירותי ההסעות ללא מיכרז – מבקשת לשמר את המצב הקיים, שבגדרו היא וחברות אחרות יכלו לגבות תעריפים גבוהים מהעירייה בגין שירותי ההסעות בשל העדר תחרות.
מנגד, כאשר מדובר במיכרז לבצוע פעולה "חד-פעמית", כגון הקמת מערכת או תשתית, דחיית הבקשה לצוו ביניים עלולה לסכל את האפשרות לתת לעותר סעד אפקטיבי אם תיתקבל עתירתו ולהביא להתייתרות העתירה.
דא עקא, שלמשיבה – שלא זכתה במיכרז והחוזה עמה איננו עוד בתוקף – אין כל זכות קנויה להמשיך לספק את השרות, בעוד שלחברה שזכתה במיכרז ישנו אינטרס לגיטימי לממש את זכייתה (השוו: בר"ם 3848/08 חדד נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות (לא פורסם, 1.5.2008); עע"ם 8162/07 חברת הארכיברים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (לא פורסם, 4.11.2007)).
בצד האמור, ברי כי ככל שתתקבל בסופו של יום עתירת המשיבה והיא תוכיח את נזקיה בתקופת הביניים, תוכל היא לקבל פיצוי כספי בגינם.
...
זאת, לאחר שניתנה למשיבות הזדמנות להתייחס לאפשרות זו בתשובתן, ולאחר ששוכנעתי כי לא תיפגע זכותה של המשיבה כבעלת דין.
דין הערעור – להתקבל.
נוכח האמור, הערעור מתקבל וצו הביניים שנתן בית המשפט לעניינים מינהליים – מבוטל.