מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות חברות להסעת תיירים לפיצוי חד-פעמי על יצוא

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 6146/12 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: כנפי יונה תיירות ונופש בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. רם – שן שירותים והשקעות בע"מ 2. עריית ירושלים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) מיום 9.8.2012 בתיק עת"מ 2903-08-12 בשם המבקשת: עו"ד איתן להמן בשם המשיבה 1: עו"ד סרור מארון בשם המשיבה 2: עו"ד גולן מרדכי; עו"ד אלי מלכה ][]פסק-דין
כרקע לתשובתה, מסבירה הערייה כי המשיבה – שספקה במשך שנים את שירותי ההסעות ללא מיכרז – מבקשת לשמר את המצב הקיים, שבגדרו היא וחברות אחרות יכלו לגבות תעריפים גבוהים מהעירייה בגין שירותי ההסעות בשל העדר תחרות.
מנגד, כאשר מדובר במיכרז לבצוע פעולה "חד-פעמית", כגון הקמת מערכת או תשתית, דחיית הבקשה לצוו ביניים עלולה לסכל את האפשרות לתת לעותר סעד אפקטיבי אם תיתקבל עתירתו ולהביא להתייתרות העתירה.
דא עקא, שלמשיבה – שלא זכתה במיכרז והחוזה עמה איננו עוד בתוקף – אין כל זכות קנויה להמשיך לספק את השרות, בעוד שלחברה שזכתה במיכרז ישנו אינטרס לגיטימי לממש את זכייתה (השוו: בר"ם 3848/08 חדד נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות (לא פורסם, 1.5.2008); עע"ם 8162/07 חברת הארכיברים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (לא פורסם, 4.11.2007)).
בצד האמור, ברי כי ככל שתתקבל בסופו של יום עתירת המשיבה והיא תוכיח את נזקיה בתקופת הביניים, תוכל היא לקבל פיצוי כספי בגינם.
...
זאת, לאחר שניתנה למשיבות הזדמנות להתייחס לאפשרות זו בתשובתן, ולאחר ששוכנעתי כי לא תיפגע זכותה של המשיבה כבעלת דין.
דין הערעור – להתקבל.
נוכח האמור, הערעור מתקבל וצו הביניים שנתן בית המשפט לעניינים מינהליים – מבוטל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1983 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקבות עתירתן של העותרות יצא מלפני בית-משפט זה צו-על-תנאי, שכוון נגד שר האוצר ושר התעשייה המסחר והתיירות (כתוארו אז), בו נתבקשו להתייצב וליתן טעם, מדוע לא יורו, כי החברות להסעת תיירים, המאוגדות במסגרת העותרת 1, וכן העותרת 2 ייכללו גם הן במסגרת הזכאים לפיצוי החד-פעמי בשיעור של 6% על הערך המוסף של היצוא לאירופה בחודשים פברואר-מאי 1981, אשר המשיבים החליטו להעניקו בעת ההיא ליצואנים אחרים לאירופה ובכלל זה לבתי-מלון.
...
ביום 5.4.83 החלטנו על דחייתה של העתירה ועל ביטולו של הצוו שיצא בעקבותיה, ולהלן נימוקינו להחלטתנו.
מאחר שעלתה טענה כאמור של אי-מתן היזדמנות להשמיע טענות במישרין לפני השרים הנוגעים בדבר, ואף-על-פי שלא היה מקום להסיק על קיומה של חובת שמיעה כמתואר, שהיא בעלת תוקף משפטי על-פי כללי המשפט המנהלי, החלטנו להמליץ לפני השרים, כי תנתן לעותרות הזדמנות להשמיע טענותיהן לפניהם, וכי יגבשו החלטתם רק לאחר שייתנו את דעתם לדברים שיובאו לפניהם.
אשר על-כן החלטנו בשעתו לדחות את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו