המחלוקת היא בעיקרה אם כטענת התובעת, הנתבע מסיג גבול ופולש למקרקעין או שמא כטענת הנתבע הוא בעל זכות שימוש ללא תמורה בהם מהתובעת.
הנתבע שנכח בביקור של הפקח, הודיעו כי הוא מחזיק במקרקעין כבר רשות מזה 25 שנה בהתאם להסדר פשרה בינו ובין התובעת לפיו ניתן לו פיצוי כספי וכן רשות שימוש במקרקעין.
בחנתי תחילה את שאלת מעמדו של הנתבע במקרקעין, אם הוא מסיג גבול או בר רשות ללא תמורה בהם.
לפיכך, אין לידע על מה ביסס הנתבע את ציפייתו להחזקה במקרקעין ללא תמורה ובפרט, לאחר ששולם לו פיצוי בגין פינוי המטע מהמקרקעין האחרים (כמובא בהסכם הפינוי).
...
סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע בדמי שימוש ראויים בהתאם לשיעורם בחוות דעתו של השמאי לביא .
לדמי השימוש הראויים, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל חיוב ועד יום התשלום בפועל ובצירוף מע"מ.
לאור קביעותיי בדבר מעמדו של הנתבע במקרקעין כמסיג גבול, נדחית דרישתו לפיצוי בגין סילוקו מהמקרקעין או לקיזוז מחיוביו לדמי השימוש בגין השקעותיו.
כמו כן, ההערכה של מר עבדא בעניין שיעור הוצאות הנתבע להשקעה במקרקעין, התבססה על דברי הנתבע ללא כל ראייה מטעמו ודינה להידחות.
