זכאות בעל שליטה בחברה לתשלומי דמי אבטלה

סעיף 6ב לחוק מחריג את זכאותם של בעלי השליטה בחברת מעטים, וקובע כי "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". סעיף 355(ה) לחוק מחריג את בעלי השליטה בחברת מעטים מחובתם לתשלום דמי אבטלה: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה". סעיף 1 לחוק מפנה לעניין הגדרת "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" לסעיפים 76 ו- 32 בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה).

...

כך הסביר התובע כי מבחינתו המשיך לשלוט ולנהל את ענייניו באופן עצמאי במסגרת חברת מוקד ולא היה כפוף להחלטות של חברת ג'אן או כל גורם אחר: "אני מקבל את השכר.. ואיתו אני מתנהל ומכלכל את צעדיי, משלם את חובותיי ומבטח את עצמי... בסוף בהסכם אני מקבל 35,000 ₪ עלות ומזה אני צריך להפחית התחייבויות שהיו לי". גם בחקירה החוזרת אישר התובע כי בחר לקזז חובות ולבצע התחשבנויות על דרך של פיצול התמורה החודשית בסך 35,000 ₪ לתשלום שכרו, שכרה של אשתו, ביטוחים פרטיים והחזר הלוואת רכב, כל זאת מבלי שהוצגה בפנינו ולו ראיה אחת כי אופן התנהלות זה הוכתב לתובע על ידי גורם חיצוני ולא על פי רצונותיו שלו.

] סוף דבר על יסוד כל האמור, שוכנענו כי התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים.

על-כן התביעה נדחית.

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

...

בנוסף לכך, מהודעות התובעת ובעלה לחוקר הנתבע וכמו גם מהשאלון שצורף לכתב ההגנה ניתן להסיק כי התובעת תפקדה כבעלת שליטה בחברה לפיכך לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.

לפיכך הגענו למסקנה, שהוכח על ידי התובעת, כי תלושי השכר שהונפקו לה מלמדים על השכר האמיתי שקיבלה.

לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעת לא הייתה בעלת שליטה בחברה אשר בבעלות בעלה .

התביעה מתקבלת .

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום ובצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

...

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום וביצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

כפי שהובא לעיל, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לבטל את הזכאות של התובע לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברה שבבעלות הוריו.

טענה זו של התובע נדחית, מחמת התישנות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

בדיון שהתקיים ביום 11.7.18, הוסכם על הצדדים כי במסגרת הדיון בתיק, תדון גם טענת הנתבע אשר הועלתה לראשונה במהלך הדיון, לפיה, התובעת התנהגה כבעלת שליטה בחברה אשר בבעלות אברהם בעלה, ולכן היא אינה זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, ומתקיימים בה התנאים שבסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, אשר לפיו בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה.

ביום 13.11.19, ניתן בית הדין פסק דין לפיו נדחתה תביעתה של גב' שרה חלק/התובעת לתשלום דמי אבטלה לתובעת, שיעבדה בחברה של בעלה, ונקבע כי לתובעת לא הייתה שליטה ישירה בניהול החברה, אלא הייתה לה שליטה עקיפה וכי לראות בתובעת כמי שהיא בעלת שליטה בפועל ב"חברת מעטים", שאיננה מבוטחת בביטוח אבטלה לפי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי.

...

מהראיות שוכנענו כי התובעת נהגה בעסק מנהג בעלים משותף.

בבחינת המקרה שבפנינו אל מול התשתית המשפטית שפורטה לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

על יסוד כל המפורט לעיל, התביעה נדחית, ללא צו הוצאות.

סעיף 6ב לחוק מחריג את זכאותם של בעלי השליטה בחברת מעטים, וקובע כי "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". סעיף 335(ה) לחוק מחריג את בעלי השליטה בחברת מעטים מחובתם לתשלום דמי אבטלה: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה". סעיף 1 לחוק מפנה לעניין הגדרת "בעל שליטה" ו"חברת מעטים" לסעיפים 32 ו- 76 בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה).

...

טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

לנוכח האמור ומשלא נסתרו טענות התובע, אשר נתמכו במסמכים שצורפו ומשכלל לא הועלו בסיכומי הנתבע טענות הכופרות בגרסת התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענות התובע.

מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבוע, על רקע טענות הצדדים, העדויות והראיות שהוצגו, כי הלכה למעשה, לאחר בחינה מהותית של הדברים, בתקופה הרלוונטית לתביעה, ובראי זכאות התובע לדמי אבטלה, ובשים לב לנסיבות המיוחדות של העניין, יש לקבל את טענות התובע לפיהן החברה לא הייתה חברת מעטים.

סוף דבר התביעה מתקבלת.