זכאות בלדרים לתשלומים נוספים לפי צו הרחבה בענף ההובלה

משלא כך נעשה, הרי ש"פתאל" עוולה את התובעת בדרך העסקתה, שכן בשעה שהתובעת הייתה זכאית לתנאים על פי ההסכם הקבוצי או צו ההרחבה בענף זה, היא המשיכה לעבוד בתנאים נחותים משמעותית.

התובעת עתרה לפצוי בסך 5,000 ₪ עבור כל תלוש שכר שלפיו הנתבעות לא דאגו לתשלום שכר עבודה על פי חוק והעמידה את סכום התביעה, לצרכי אגרה, על 60,000 ש"ח. כן טוענת התובעת כי עקב סרוב הנתבעת 2 להעביר לידיה פירוט שעות העבודה, היא זכאית לגמול שעות נוספות עבור 11 שעות שבועיות, בסך 24,000 ₪.

תחומים אלה הם שמירה, אבטחה וניקיון, אך אינם כוללים בלדרות כבמקרה זה. הפסיקה והספרות ידעו להבחין בין השניים, וגם קבעו מהו מיקור חוץ אותנטי להבדיל ממיקור חוץ מוסווה באמצעות חברת כוח אדם, כפי שעולה מן הפסיקה והספרות האלה: .

שאלה נוספת, שבסופו של דבר מובילה אותנו לאותה המסקנה, היא האם ההיתקשרות בין הנתבעות היא ל"מתן שירות" או "להספקת עובדים". בעיניין זה יש להתייחס לחוזה שנכרת ביניהן מיום 20.5.2010 (נ/1).

לגירסת התובעת שעות העבודה שולמו בנגוד לצוו ההרחבה בענף המלונאות ולתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר המחייב ברשום שעות עבודה בתלושי השכר.

...

על כן דין רכיב תביעה זה להידחות.

לסיכום נוכח האמור אנו מחייבות את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 30,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק הגנת השכר.

כן ישלמו הנתבעות לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

פתיח עניינה של תובענה זו בשאלה - האם זכאים התובעים, אשר הועסקו בתפקיד של "בלדר", כשהם נוהגים ברכב משא, לתשלומים נוספים מאת מעסיקתם לשעבר, חברת אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או החברה), בשל ביצוע עבודתם ב"שעות נוספות", ועוד רכיבים, מכח צו ההרחבה בענף ההובלה.

המחלוקת הראשונה היא - האם הנתבעת הנה "מיפעל הובלה", אליו כיוונו בצו ההרחבה ובצו הקודם, מאחר שבצווים הללו עצמם אין הגדרה של מיפעל כזה: לטענת התובעים - עיקר עיסוקה של הנתבעת בהובלת מוצרים שונים והפצתם, על כן, היא בגדר "מיפעל הובלה", לפי צו ההרחבה, שהוראותיו חלות על כל אחד מהם, מאחר שעיסוקו הקבוע בנתבעת היה נהיגת רכב השוקל יותר מ 4-טון, בו הובלה הסחורה והופצה ללקוחות השונים, ונאספה מהם.

...

משכך - ראוי להתיר "קיזוז", בנקודה זו ולא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום נוסף, כלשהו, למי מהתובעים.

לכן, התביעות ברכיב זה - נדחות.

משכך - התביעות לקרן פנסיה וקרן השתלמות, מכוחו, נדחו; כמו גם, לדמי "הבראה" או "פדיון חופשה". מצאנו, כי בתפקידם של התובעים חל עליהם חוק שעות עבודה ומנוחה, מאחר שניתן היה לפקח על עבודתם, לו היתה הנתבעת מעוניינת לעשות כן. עם זאת, נוכח תשלום תוספת "שכר עידוד" לתובעים, עבור העבודה מעבר לנורמה, של יום עבודה רגיל, באופן שהביא בחשבון את התארכות העבודה מעבר לרגיל, ומאחר ששוכנענו, כי - הלכה למעשה - התשלומים שקיבלו התובעים כתוספת "שכר עידוד" עלו כמה מונים על התשלומים שהיו מגיעים להם, אילו ערכו את החישוב המדוייק לפי הוראות החוק, בדבר גמול "שעות נוספות", ובהתחשב - חלקית - גם בהפסקות, לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת להשלים תשלום כלשהו למי מהתובעים.

אלא שלטענתו, נסיבות סיום עבודתה, מזכות אותה בפיצויי פיטורים וזאת בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצוי פיטורים" או "החוק").

צו ההרחבה בענף ההובלה קובע כי - "ההוראות המורחבות שבתוספת בצו זה יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא והובלת מטענים שמשקלו עולה על 4 טון ...". התובע הצהיר ועדותו לא נסתרה, כי בכל תקופת עבודתו אצל הנתבעת הוא נהג על משאית במשקל מעל 15 טון (סע' 2 לתצהיר התובע).

בבואנו לבחון את הסווג הענפי משנת 2011 עולה כי תחת הכותרת ((H: "שירותי תחבורה, איחסנה, דואר ובלדרות" "ענף ראשי 49- הובלה יבשתית והובלה באמצעות קוי צנורות" "תת סעיף 4923 הובלת מטענים בדרכים" נרשם כולל "פסולת וחומרי פסולת, ללא איסוף וסלוק" ומוחרג הנושא של "הובלת פסולת, כחלק מהשירותים לאיסוף פסולת". לעומת זאת בסדר שכותרתו "אספקת מים, שירותי ביוב, טפול באשפה ובפסולת ושרותי טיהור" (E) "ענף ראשי 38- איסוף, טפול וסלוק של אשפה ופסולת, מחזור (והשבה) של חומרים" נרשם: "ענף ראשי זה כולל איסוף, טפול וסלוק של אשפה ופסולת. כולל גם הובלת אשפה...". בתת סעיף 381 נרשם: "ענף משנה זה כולל איסוף אשפה ופסולת מבתי מגורים ומבתי עסק, באמצעות פחי אשפה, מכלי אשפה וכד'..". תת סעיף 3811 "איסוף אשפה ופסולת שאינה מסוכנת" נרשם "כולל- איסוף מקומי של פסולת מוצקה (אשפה) שאינה מסוכנת, כגון איסוף פסולת מבתי מגורים ומבתי עסק באמצעות פחי אשפה, מכלי אשפה וכד' (ייתכן שהאשפה תיכלול גם חומרים הניתנים להשבה)" וכולל גם "איסוף חומרים למחזור". לאור האמור בסווג האחיד, נטייתנו הפרשנות מצדדת עם בנתבעת.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪ נוספים, כפצוי בקשר לאי מתן הודעה כדין על תנאי עבודה.

...

ההקלטה אינה מעלה ומורידה לעניין הכרעתנו, וממילא אין להתחשב בה. סיכומם של דברים, התובע לא הוכיח כי עמד בתנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, ודין תביעתו לפיצויי פיטורים להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,340 ₪ כ"פדיון חופשה".

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪ נוספים, כפיצוי בקשר לאי מתן הודעה כדין על תנאי עבודה.

התובע הגיש תביעה לתשלום פצויי פיטורים וזכויות נוספות המגיעות לו, לטענתו, בגין תקופת העבודה וסיומה.

תחולת צו ההרחבה בענף ההובלה על פי הצהרת מנהל הנתבעת, הנתבעת היתה במועדים הרלבאנטיים לתביעה, קבלן של חברת אביב שיגור, שמספקת שירות דאר ובלדרות ברחבי הארץ.

קרן הישתלמות משנדחתה הטענה לתחולת צו ההרחבה בענף הובלה, לא קמה זכאות לקרן הישתלמות.

...

לפיכך, משנמצא כי עיסוקו של הנתבע בהפצת חבילות ודברי דואר, שהוא ענף כלכלי נפרד מענף הובלת מטענים בדרכים; טענת התובע לחלות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף ההובלה ביחסים שבינו לנתבע; נדחית".

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע: א. פיצויי פיטורים בסך 53,437 ₪ ברוטו.

בשים לב לכך שהתביעה התקבלה ובשים לב לכך שהנתבעת לא הפרישה עבור התובע כספים לקרן פנסיה, עובדה שתגרום לתובע נזק עתידי אשר בשלב זה שיעורו אינו ידוע, מצאנו לנכון לחייב את התובעת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

המחלוקת האם היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים? ככל שכן, האם חל על הצדדים צו ההרחבה בעיניין ההובלה? כיצד חושבה התמורה החודשית של התובע? האם קיבל שכר או תשלום גם עבור עבודת אחיו - יניב? מהו שיעור השכר החליפי של התובע? האם התובע זכאי לפצוי בגין העידר הודעה לעובד? מה היתה מתכונת העבודה של התובע? באילו ימים ושעות עבד או נתן שירותים לנתבעת? האם התובע זכאי לפצויי פיטורים.

בפסק דין סע"ש 37285-07-12 ואח' קונסטנטין ונגרוב ואח' נ' אף.סי. (פליינג קרבו) אקספרס בע"מ (פורסם בנבו) (להלן : פסק דין ונגרוב) נקבע על ידי כב' השופטת דלית גילה כי בעיניין החברה שהנה זכיינית של חב' FEDEX לשם אספקת שירותיה על ידי נהגים בלדרים העוסקים באיסוף והפצה של דברי דואר וחבילות מלקוחות, כי לא חל עליה צו ההרחבה בענף ההובלה למרות שהוסכם כי רכבם שקל יותר מארבעה טון.

סכום נוסף של 1,000 ₪ שולם לו בעבור קו החלוקה הנוסף שבוצע על ידי אחיו יניב בנוסף שולמו לו תשלומים בגין עבודות נוספות שבוצעו על ידו כך שחשבוניות התובע מדי חודש נעו סביב הסכום של 45,000 ₪ בצרוף מע"מ. התובע טען כי מרבית התמורה שניתנה לו הייתה בגין כסוי הוצאות הרכב והובלה דלק ותחזוקה, כך שאם התמורה החודשית בגין 21.66 ימי עבודה הייתה בשעור 23,826 שח יש לקזז מסכום זה הוצאות לרבות דלק ותחזוקה בשעור 12,826 ומכאן שנשאר לו ברוטו 11,000 כשכר קבלני.

...

עוד טענה הנתבעת כי הכנסתו של התובע עולה עשרת מונים על הכנסה הנטענת כשכיר ולכן גם לו התקיימו יחסי עובד מעסיק מה שאין כן לדעתה, ממילא היה עליו להשיב את הסכומים מעבר להשתכרות של שכיר ולפיכך דין התביעה להידחות.

תביעה זו נדחית במלואה הן ביחס להעדר יחסי עבודה הן ביחס לחישובים שהגיש התובע והזכויות, שאף שאינם מגיעות לו הוכח כי חישוביו לקו בחסר לשון המעטה, כן נדחתה טענתו לתחולת צו הרחבה על פי פסיקה מפורשת.

(ע"ע 73/09 דב זיידמן נגד אי סי איי טלקום בע"מ) (פורסם בנבו) מצאנו כי מקרה זו נוכח כל המפורט לעיל אכן מצדיק השתת הוצאות על התובע.

התובע ישלם שכר טרחת ב"כ הנתבעת בסך 22,000 ₪.