זכאות אשתו של בעל השליטה לדמי אבטלה

בדיון שהתקיים ביום 11.7.18, הוסכם על הצדדים כי במסגרת הדיון בתיק, תדון גם טענת הנתבע אשר הועלתה לראשונה במהלך הדיון, לפיה, התובעת התנהגה כבעלת שליטה בחברה אשר בבעלות אברהם בעלה, ולכן היא אינה זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, ומתקיימים בה התנאים שבסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, אשר לפיו בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה.

לטענתו, היות שבעלה של התובעת מחזיק ב-100% ממניות החברה, הרי שיש לראות בתובעת שהיא אישתו, כבעלת שליטה, ולכן הפרק שעוסק בדמי אבטלה אינו חל עליה וזאת בהתאם להוראות ס' 6ב לחוק הביטוח הלאומי.

נוכח כל האמור לעיל, נראה שהתובעת קיבלה החלטות ביחד עם בעלה הנוגעות לרישום סכומי ברוטו בתלושי השכר של התובעת, וזאת מתוך שקולי כדאיות כלכלית ובהתאם למצבה של החברה , כאשר החלטות אלה עשויות היו להשפיע גם על מאזני רווח והפסד של החברה שמהם גם התובעת נהנית כאישתו של בעל השליטה הרישמי של החברה.

...

טענת התובעת כי די בכך שקבלה דמי לידה ושמירת הריון בשנת 1999- מהנתבע בכדי להעיד על כך שהיא "עובדת שכירה" בחברה ומקנה לה זכות לקבל דמי אבטלה- דינה להידחות.

היות שהמסקנה אליה הגענו, כי התובעת הינה "בעלת שליטה בחברת מעטים" שוללת את זכותה לקבל דמי אבטלה מכוח סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 6ב איננו מחייב העדר קיום יחסי עובד מעסיק לצורך דחיית הזכאות לדמי אבטלה (ראו: עב"ל 51264-10-13 עלי תיתי נ' המוסד, ניתן ביום 14.7.16) לאור כל האמור לעיל- התביעה נדחית- ללא צו להוצאות ומתייתר הצורך להכריע בבקשת ב"כ התובעת לפסיקת שכ"ט מוגדל .

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות" (עניין תיתי)".

למעשה, מהפסיקה שהובאה לעיל, עולה כי די בכך שהתובע החזיק (באמצעות אישתו כנאמנה) 50% מהון המניות של חברה שהעסיקה אותו, והיא חברה פרטית שלה רק שני בעלי מניות, להביא למסקנה כי יש לראות בו "בעל שליטה בחברת מעטים" וככזה אינו זכאי לדמי אבטלה.

...

למעשה, מהפסיקה שהובאה לעיל, עולה כי די בכך שהתובע החזיק (באמצעות אשתו כנאמנה) 50% מהון המניות של חברה שהעסיקה אותו, והיא חברה פרטית שלה רק שני בעלי מניות, להביא למסקנה כי יש לראות בו "בעל שליטה בחברת מעטים" וככזה אינו זכאי לדמי אבטלה.

סוף דבר – מאחר שהתובע הוא "בעל שליטה בחברת מעטים", בנסיבות שתוארו לעיל, התובע אינו זכאי לדמי אבטלה.

אשר על כן התביעה נדחית.

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

מחומר הראיות עולה, כי בעלה של התובעת התייעץ ושיתף אותה בנושאים שונים וגם בעיניין כדאיות כלכלית של פתיחה או סגירת המסעדה ולכן כאשר נחקרה על ידי חוקר הנתבע ובעדותה מטבע הדברים, לעיתים דיברה בלשון רבים כגון :"הקמנו יחד את המסעדה" "סגרנו אותה" "עשינו הערכה מחודשת". כך גם עודד בעלה של התובעת התבטא: "אנחנו עושים..." , "מקצצים איפה שצריך", "מוציאים תשלומים". אולם לטעמנו, אין בהתנסחות זו כדי ללמד על היותה של התובעת כבעלת שליטה בחברה, היות שהתובעת שימשה כמנהלת המסעדה ומתוקף ניסיונה ותפקידה המקצועי בחברה ובודאי כאישתו של הבעלים של החברה, הייתה מעורבת בכל הנעשה בחברה בשיתוף בעלה.

...

בנוסף לכך, מהודעות התובעת ובעלה לחוקר הנתבע וכמו גם מהשאלון שצורף לכתב ההגנה ניתן להסיק כי התובעת תפקדה כבעלת שליטה בחברה לפיכך לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.

לפיכך הגענו למסקנה, שהוכח על ידי התובעת, כי תלושי השכר שהונפקו לה מלמדים על השכר האמיתי שקיבלה.

לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעת לא הייתה בעלת שליטה בחברה אשר בבעלות בעלה .

התביעה מתקבלת .

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

העובדה שגב' זוהר לא עבדה בחברה אינה מקימה מאליה מסקנה כי בעלה היה בעל שליטה בה. השני, כי מהודעותיהם של התובע ואישתו, עולה שהתובע היה בעל יכולת לקבל החלטות בחברה.

...

העובדה שגב' זוהר לא עבדה בחברה אינה מקימה מאליה מסקנה כי בעלה היה בעל שליטה בה. השני, כי מהודעותיהם של התובע ואשתו, עולה שהתובע היה בעל יכולת לקבל החלטות בחברה.

לאור האמור לעיל, אנו מורים על קבלת התביעה.

כאמור לעיל, החברה משמשת אותי ואת רעייתי לעסקינו, ואף אחד מילדנו אינו בעל זכויות בה. כאשר נזקקנו לעובד ברור שהעסקנו את מרדכי, אבל כעובד לכל דבר וכמו העובדים האחרים עם סיום הפעלת האולם פיטרנו אותו, כמו שפיטרנו את כל העובדים באולם.

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום ובצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

...

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום וביצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

כפי שהובא לעיל, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לבטל את הזכאות של התובע לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברה שבבעלות הוריו.

טענה זו של התובע נדחית, מחמת התישנות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.