מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זכאות אלמנה לקצבת פנסיה של המנוח

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי ציין כי הראציונאל שביסוד דעת הרוב בפרשת רוזשטראוך, כעולה מחוות דעתו של כב' השופט רובינשטיין, הוא שהפחתת הזכויות שנעשתה בתיקון ההוראה בתקנון קרן הפנסיה של חבר "אגד" בכל הנוגע להתניית זכותה של אלמנת פנסיונר לגימלת אלמנת פנסיונר במגורים עם הפנסיונר שנה לפני פטירתו, מהוה פגיעה רטרואקטיבית בזכות מוקנית, שבשל כך שהיא אינה מידתית, היא נתפסת כחסרת סמכות.
בית הדין ציין כי מטיעוני המשיבה עולה, ולא נטען אחרת על ידי הקרן במסגרת טענותיה לאיבחון עניינה של המשיבה מעניינה של עדה רוזנשטראוך, כי תקנון קרן מקפת שהיה בתוקף עובר להתקנת התקנון האחיד, הקנה למשיבה, כבת זוגו של המנוח הנשואה לו, זכות לפנסיית אלמנת פנסיונר לאחר מותו של המנוח.
...
דיון והכרעה: ראשית, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה נעדר בית דין זה סמכות לדון בבקשה, משלא הוגשה תחילה לבית הדין האזורי.
לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין לרבות סיכויי הערעור ומאזן הנוחות - נחה דעתי כי בנסיבות המיוחדות של המקרה שבנדון, האיזון הראוי בין זכותה של המשיבה לביצוע מידי של פסק הדין לבין זכותה של המבקשת למיצוי הליך הערעור באופן אפקטיבי - יהא בעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכבו התשלומים המגיעים למשיבה בגין העבר בלבד, ואילו התשלומים השוטפים (החל מגמלת חודש מרץ 2014) ואילך – ישולמו למשיבה, כל זאת, תוך מתן עדיפות לשמיעת הערעור בהקדם, בהינתן מהות ההליך בו מדובר.
סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, הבקשה מקבלת בחלקה כאמור בסעיף 24 לעיל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הסדר הפנסיה מכיר בזכויותיה של הידועה בציבור, ואיננו מרוקן מתוכן מוסד זה כפי שטענה המערערת, אלא שיש בו איזון בין זכותה של אלמנה לזכותה של ידועה בציבור, ומשכך נדחית טענתה של פרידה בעיניין זה. בנסיבות המקרה שלפנינו, בהן חיו המנוח וחנה במשך שנים ארוכות יחד, וזכויותיו הפנסיונית של המנוח נצברו במהלך שנים אלו, ומנגד הקשר עם פרידה נוצר רק לאחר יציאתו של המנוח לגימלאות - אין מקום לקבוע כי העדפת זכויותיה של חנה על פני פרידה, זוהי תוצאה הנוגדת את תקנת הציבור.
...
נעיר כי אף לא מצאנו להתייחס לטענת המערערת כי מדובר בחוזה אחיד, כיוון שזו טענה חדשה המועלית בערעור, ואף לגופם של דברים אין זה ברור כלל ועיקר כיצד יש בכך כדי להועיל למערערת, ומשכך נדחית טענה זו. חלוקת פנסיית השאירים בין חנה לפרידה שבנו ושקלנו האם יש מקום לחלוקת הזכויות הפנסיוניות בין חנה לבין פרידה, אולם הגענו למסקנה כי בנסיבות המקרה אין אפשרות לקבוע הסדר המחלק את הזכויות בין השתים מאחר ויש בכך משום שינוי התקנון.
סוף דבר הערעור נדחה.
נוכח תוצאת הדברים קמה לחנה הזכאות למלוא קצבת השאירים בגין פטירת המנוח, ולקבלת הטבת החשמל של "זכאות לחשמל בתעריף עובדי חברה". בנסיבות המקרה לא מצאנו מקום ליתן צו להוצאות כנגד המערערת.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 20.1.12 נרשם בכתב ידה של התובעת "הסכם חיים משותפים", לפיו לכל אחד מהצדדים לא תהיינה זכויות וחובות מכל סוג ברכוש השייכים לצד השני, ובתום ימיו של המנוח תהיה זכאית התובעת לקבל את הפנסיה המשולמת ע"י מבטחים (נספח ב' לכתב התביעה).
המסמכים היחידים אשר הגישה התובעת ואליהם נתייחס בהמשך הם הערכות התכשיטים שהוצאו על שם המנוח, כרטיס מבקר למנוח בבית החולים השיקומי "בית בלב", הסכם חיים משותפים וחתימת המנוח על העברת הפנסיה וטופס פטירה של המנוח במרכז השיקומי "בית בלב", בו נרשם כי היתקבל למוסד ביום 25.5.15 וכי הוא אלמן + 4 ומתגורר בחולון עם חברה.
ההכרעה – התקנון האחיד החל על מבוטחי הנתבעת קובע בפרק ההגדרות כי החוסה תחת הגדרת "שאיר פנסיונר" ובכלל זה "אלמנת פנסיונר", יהא זכאי לקיצבת שאיר פנסיונר מקרן הפנסיה.
...
מלבד העובדה שיש בהסכם (שלא נחתם) ציון כי בני הזוג מתגוררים בדירת המנוח, בניגוד לטענת התובעת, יש בו לטעמנו דאגה מצד המנוח כי באם באותה תקופה אכן התגוררה התובעת בדירתו (3 שנים לפני פטירתו) אזי שלא תהיינה לה טענות לזכויות ברכוש.
המסקנה הינה כי התובעת לא הוכיחה קיום משק בית משותף ואף לא מגורים משותפים שנתיים רצופות לפני שנפטר.
התוצאה איפוא כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הינה "אלמנת המנוח" לצורך קבלת קצבת שאירים מהנתבעת, ולפיכך התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנתבע טען כי משלא הוכיחו התובעים מהו השכר המבוטח לפנסיה באופן מדוייק ומשנמנעו מהבאת עדים מקרן הפנסיה אשר מנהלת את כספי הפנסיה של המנוח, הרי שלא עמדו בנטל ההוכחה ומשכך אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי בראש נזק זה. מטעמי זהירות הוסיף ב"כ הנתבע וטען כי לפי ההסכם הקבוצי החדש, מופרשים לפנסיה 12% מהשכר המבוטח, שהוא לשיטתו, 9,000 ₪, כלומר לטענת הנתבע, ההפרשה החודשית לפנסיה היא בסך של 1,080 ₪ ובחישוב סך הגימלאות עד לגיל הפרישה.
הנתבעת טענה כי יש לנכות את פצויי הפיטורין שקבלה האלמנה לאחר מות המנוח מסכום הפצוי שייפסק בתיק זה. לאור עדותה של גב' אסיסקוביץ (עמ' 13 ש' 22) ומלשון ההסכם הקבוצי המלמד על זכאותו של המנוח לקבלת פצויי פיטורין גם בעת פרישה ואף לאור הראיות לפיהן המנוח לא היה צפוי להיות מפוטר, עולה בבירור כי המנוח זכאי היה ממילא לקבל סכומים אלו עם פרישתו.
...
לאחר שבחנתי את שתי התביעות וערכתי חישוב, הגעתי לתוצאה לפיה תביעת העזבון עולה בשיעורה על תביעת התלויים באופן ניכר.
לאחר שבחנתי את טענת הנתבעת, אני מוצאת לדחותה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, תישא הנתבעת בנזקי התובעים כדלקמן: נזק שאינו נזק ממוני: 43,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האלמנה טענה בתצהירה כי אינה זכאית לקיצבת פנסיה משלה.
בהתייחס לטענה שעלתה בסיכומים יצויין, כי חישוב הסכומים לנכוי נעשה עד לתום תוחלת חייו של המנוח, שכן ההנחה היא שלאחר מועד זה, גם אם האלמנה תהא זכאית לקבל קיצבאות, הרי שממילא היתה זכאית לקבלן באותו מועד ואין המדובר בהטבה כספית שצמחה עקב התאונה.
...
בענייננו, לא עולה כלל שאלה הנוגעת לשילוש השכר הממוצע במשק, שכן לכל הדעות הכנסת המנוח אינה מגעת כדי כך. בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין ללמוד גזירה שווה מפסק הדין בעניין קפלינסקי.
לסיכום, סך כל הניכויים – בגין פנסיית שארים, קצבת שארים ומענק פטירה – עומד על 696,052 ₪.
אחד היורשים, מר שרון בקר, אישר בכתב כי כל הסכמה שאליה יגיע ב"כ התובעים בבית המשפט מקובלת עליו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו