התובע הגיש תביעה זו שלפנינו, בעקבות סיום יחסי עובד מעביד עם הנתבעת, לאור טענותיו כי לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות לאורך כל תקופת עבודתו וסיומה, כי פוטר לאחר הליך שימוע שלא נערך כדין וכי רישום תלושי השכר שקבל הנו רישום כוזב.
התובע פוטר לאחר ישיבת שימוע שהתקיימה ביום 13.9.2018, באמצעות מכתב פיטורים שנימסר לו עוד באותו היום.
כפי שעולה מן הראיות כמו גם חקירת העדים, התובע לא קיבל מכתב זימון לשימוע, בו מפורטות מלוא טענות הנתבעת כלפיו, בגינן היא שוקלת את פיטוריו, כך שהתובע לא ידע בפני מה הוא עומד.
גם העובדה כי לתובע ניתן מכתב פיטורים זמן קצר לאחר שיחת השימוע ועוד באותו היום (בין אם חלפה שעה בלבד כטענת התובע, או חמש שעות, כטענת הנתבעת), מחדדת את המסקנה ולפיה השימוע לא נערך בנפש חפצה, כפי המתחייב.
...
בנסיבות אלו, מצאנו לנכון לפסוק לטובת התובע בסוגייה זו, הכל בהתאם למפורט בהרחבה להלן.
בכל מקרה,
בנסיבות כמפורט לעיל בהרחבה, אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל הנדרש ממנו להוכחת טענתו לעבודה בשעות נוספות, בגינה הוא זכאי לפיצוי, ודין תביעתו בענין זה, דחייה.
בנסיבות אלו, שעה שהתובע לא הביא ולו ראייה אחת לתמוך בטענתו לקבלת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, תביעתו של התובע, גם בשאלה זו, נדחית.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל בהרחבה, הרי שתביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 28,500 ₪, בגין פיטורים שלא כדין.
