על פי הודעת הפרקליטות, במהלך החקירה "בוצעו פעולות חקירה נרחבות, לרבות חקירת שורת בעלי תפקידים בשיכון ובינוי ובחברות בנות... פרשת שיכון ובינוי היא פרשת השוחד הזר החמור ביותר שנחקרה עד היום בישראל, בין היתר, בהיבט של הקפי העבירה ומספר החשודים המעורבים" וכן "במסגרת החקירה נתפס רכוש רב מהחשודים לשם הבטחת חילוט עתידי, כאשר כיום עומד על הקף כולל של כ-400 מיליון ₪".
ביום 16.2.2021 פירסמה שיכון ובינוי דיווח מידי לבורסה שכותרתו "הודעת הפרקליטות בדבר שקילת העמדה לדין והזמנה לשימוע" (להלן: "הדיווח המידי"; נספח 9 לעתירה).
מר ברק קישנר, יועץ פינאנסי של BLK מטעם נת"ע, היתייחס לכך שעל פי הדוחות הכספיים "להתפתחות שלילית בחקירה, ובפרט להחלטה להעמיד לדין את שיכון ובינוי בגין החשדות האמורים, עלולה להיות השפעה מהותית לרעה על התוצאות הכספיות ועל ביצועי החברה בכלל, ועל יכולתה להישתתף בפרויקטי תשתיות והשגת מימון בנלאומי לפרויקטים". כן הוסיף כי "בשלב הנוכחי אין ביכולתנו לנתח את ההשפעות הפוטנציאליות על המיכרז דנן, ואולם אין ספק בענייננו שמדובר בסוגיה שצריך לעקוב אחר כל התפתחות בה. לכן, בהקשר זה, אנחנו מציעים לידרוש... שהמציע יעדכן את הועדה ללא דיחוי על כל התפתחות או שינוי מהותי לרעה הקשורים לעניין זה". עו"ד נעה מי-דן, המייצגת את נת"ע, הוסיפה: "יש שני היבטים שונים לדווח זה. ההיבט הראשון נוגע לאיתנות הפינאנסית של שיכון ובינוי, ועליו אין לי מה להוסיף על ההסבר של ברק. ההיבט השני קשור לשאלת ההרשעה או האישום ביחס לעבירות... הדרישה במיכרז היא להיעדר הרשעה או כתב אישום ביחס לעבירה, והיא אינה מתייחסת לחקירה פלילית או לכתב חשדות... ראוי לציין כי לאחרונה היתקבל פסק דין של בית המשפט המחוזי... כי גם כתב חשדות הוא עילה סבירה לפסילת מציע מהתמודדות במיכרז... נקיים דיון בשאלה זו... עם הלישכה המשפטית ועם היועץ המשפטי של החברה, ולאחר קבלת הבהרות והשלמות מהמציעים, נדון בסוגיה בישיבת וועדה עתידית". בסופו של הדיון הוחלט כי אורבניקס תעדכן את ועדת המכרזים ללא דיחוי בכל התפתחות או שינוי מהותי לרעה בעיניין זה (נספח 4 לתגובת נת"ע).
נטען כי לאור כל האמור לעיל, ומשעה שכב' השופט אבנון קבע כי העבירות שביצעה שיכון ובינוי היו חלק מתרבות ארגונית ושיטתית כחלק בלתי נפרד מעסקיה, במשך כעשור, לצרוך זכייה במכרזים בפרויקטים של תשתיות, לא מתקבל על הדעת כי יתאפשר לאורבניקס להישתתף במיכרז.
אמנם, כפי שאף קבעה ועדת המכרזים ובית המשפט העליון – מדובר בעבירות חמורות ויש לתת עליהן את הדעת, אולם אין ההליך המכרזי דומה להליך הפלילי, ובדין בחנה ועדת המכרזים את מהות החשדות ביחס להליך המיכרז הספציפי, להתקשרות עם גופים צבוריים בישראל בכלל ועם נת"ע בפרט.
ראוי לציין גם את דברי כב' השופט גרוסקופף כי "הפעלת כלל פסילה מטילה על המציע סנקציה כלכלית כבדה מאד, עד כדי גזרת כליה כלכלית. זאת, במקרים כמו זה שלפנינו, עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים בעיניינו של המציע (שכן עסקינן בהחלטות המתקבלות על פי ראיות מנהליות), ובנוסף לכל סנקציה שעלולה להיגזר עליו בהליך הפלילי. פגיעה כה קשה ניתן להצדיק במצבי קיצון בלבד, כאשר עוצמת הראיות גבוהה, ועל היתנהלות המציע בהווה, ולא רק בעבר, מוסיף להתנופף דגל שחור" (שם, בפס' 6 לחוו"ד כב' השופט גרוסקופף).
...
בית המשפט העליון קבע כי "מקובלת עליי טענת המשיבות בהקשר זה, כי בקשת המערערת לשנות את הדוחות הכספיים רטרואקטיבית – וזוהי משמעות טענת המערערת הלכה למעשה – היא ספקולטיבית ונטולת בסיס חוקי ומעשי. אין זה מתפקידה של הוועדה להכריע בדבר עברה הפיננסי של שיכון ובינוי על סמך ספקולציה בדבר העונש שייגזר עליה ככל שתורשע, ואין שום תימוכין לסברה כי התחשבות בחשדות הייתה מובילה למסקנה כי שיכון ובינוי לא הייתה עומדת בתנאי הסף הפיננסיים" (שם, פס' 38).
בית המשפט העליון קבע "שמלוא השיקולים נשקלו על ידי הוועדה והמסקנה אליה הגיעה סבירה בנסיבות העניין ואינה מגלה עילה להתערבות" (שם, פס' 37).
סוף דבר
העתירה נדחית.
