מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זימון לשיחה עם המעסיק כדי לדעת מהי מטרת השיחה מראש

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראשית, התובעת זומנה לשיחה עם הנתבע מבלי שידעה מהי מטרת השיחה ומבלי שניתנה לה היזדמנות נאותה להתכונן לשיחה.
בשיחה אמר לה הנתבע שעו"ד בקרמן החליט לפטר אותה והוסיף שהוא היה מעסיק אותה עד הפנסיה.
כלומר, גם הנתבע הודה שהתובעת לא זומנה לשיחת שימוע בכתב מבעוד מועד, שהיא לא ידעה מהי מטרת השיחה ושהיא פוטרה במהלך אותה השיחה.
וכך כתב הנתבע[footnoteRef:74]: "זאת ואף זאת, כל הכספים שהופקדו בקופת הגמל עד הפרוטה האחרונה, הופקדו על ידי בלבד, תוך מצג שוא שלך כלפי לפיו, מחצית הסכום יורד משכרך, מצב שוא שעד לפני שנתיים לא ידעתי על קיומו, כשנודע לי הדבר, מאחר ומאותו יום נותרו כארבע שנים עד לצאתך לגימלאות, ומצג השוא כבר נמשך אז לאורך כ-13 שנים, כי אז הבלגתי על כך, בכדי לא להעכיר את האוירה בינינו, עד לסיום עבודתך במשרד עם צאתך לגמלאות" (ההדגשות הכפולות הוספו – ק.כ).
...
סוף דבר תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין הפרת חוק מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין העסקה פוגענית - נדחות.
תביעות הנתבע לקיזוז בגין הפרשות של חלק העובד לקרנות, בגין ימי חופשה שלא הופחתו בתקופת העבודה ובגין תשלום שכר ביתר – נדחות.
הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 135.1.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טענה כי הוזמנה לשיחה וכי לא ידעה כי מדובר בשימוע.
בנסיבות אלה מסקנתנו כי התובעת ידעה היטב מה מטרת השיחה ואף היתה מוכנה לה. נדחית אף טענת התובעת כי הנתבע לא נכח בשימוע וכי מדובר בפרוטוקול מפוברק.
אנו ערות לכך כי במכתב הפיטורים נרשם כי "סיום העסקה תכנס לתוקף על פי האמור בהסכם העסקה בהתאם לחובתנו למתן הודעה מוקדמת", אלא שאין בו כדי לשנות את דעתנו וזאת מאחר והמכתב נושא תאריך 13.8.17 ודהיינו בטרם השיחה ובטרם הבהירה התובעת כי אינה מעוניינת עוד לעבוד במעדניה לאור החשדות כלפיה.
ש. ז"א רצית שהוא יפריש לך והוא לא הפריש? ת. כן. ש. ז"א מבחינתך רצית את המשכורת הזו בשיק מראש ללכת איתו לצ'יינג, וחוץ מזה, שהוא יפריש לך לקופת גמל.
תיקון 24 לחוק הגנת השכר שינה את חלוקת הנטלים בתביעה בגין גמול שעות נוספות, כך: 26 ב (ב) "על אף האמור בסעיף קטן (א) היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות". יחד עם זאת נקבע כי אין בתיקון 24 כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה עובדתית בנוגע לשעות העבודה הנוספות.
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים מתקבלת טענת הקיזוז.
(עמ' 15 לפר' שורות 32 – עמ' 16 ש' 6) המסקנה איפוא, כי התובעת עצמה ראתה בכך הלוואה במסגרת יחסי עובד ומעסיק ומשלא הושבה, מתקבלת טענת הקיזוז בסך של 5,000 ₪.
כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"ע (ארצי) 47271-06-18‏ ‏ התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה‏, ניתן ביום 5.7.20, נכתב בין היתר – "זכותו הראשונית של העובד היא לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעיניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. תכליתה של זכות הטיעון להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מן ההחלטה. זכות זו אכן מגבילה במידה מסוימת את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, אולם כאמור היא מתחייבת מעקרונות היסוד של השיטה ומחובת המעסיק להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית שלו בתום לב ובהגינות, תוך שמירה על כבוד האדם של העובד". (שם, פסקה 58) לאורך השנים, הרחיבה הפסיקה את חובת השימוע כלפי כלל סוגי העובדים בכלל המגזרים – עובדים קבועים, עובדים זמניים, עובדי קבלן, עובדים במיגזר הפרטי, הצבורי, עובדים בגופים דו-מהותיים ואף לגבי עובדים שהעסקתם טרם החלה.
גירסתו של התובע הייתה כי בעת ששהה עם בת זוגו ברכב ביום שישי ה- 12.10.18, קיבל שיחת טלפון בה זומן לשיחה עם מנכ"ל הנתבעת, במסגרתה הודיע לו האחרון כי הוא מפוטר (ס' 6-7 לתצהירו).
אף בתצהירו העיד כי "מהר מאד התברר לנו כי התובע אינו מתאים לעבודה (לשון המעטה) ומשכך זימנתי אותו לשיחת שימוע מראש ליום 12.10.2020 (צ"ל ככל הנראה 2018, מ.ק)" (ר' סעיף יב' לתצהיר מר נתנס).
סתירות אלו אינן תומכות בגירסת הנתבעת לפיה זימנה את התובע מראש לשימוע, כאשר יש לזכור כי בהתאם לפסיקה על המעסיק לפרט בפני העובד את עילות הפיטורים על מנת ליתן לו היזדמנות להערך בהתאם והתרשמנו כי גירסתה של הנתבעת אשר לסיבה בעטיה פוטר התובע, אף היא לא הייתה עקבית.
בעיניין זה, לא הוכיח התובע כי "הולך שולל" ע"י הנתבעת במטרה לגרום לו לעבוד בהתאם לצרכיה ותוך הצגת מצגי שוא בפניו (ס' 23 לתצהיר התובע).
...
אף את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש מצאנו לדחות, שעה שמדובר בפיצוי שנפסק בנסיבות קיצוניות ולא מצאנו כי הנסיבות שבפנינו מצדיקות פסיקת פיצוי כזה (ר' דב"ע נג/39-3 משרד החינוך – דוד מצגר, ניתן ביום 19.4.94).
סוף דבר תביעת התובע מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,758 ש"ח בגין הפרת קיום חובת השימוע, חלף הודעה מוקדמת ואי מתן הודעה לעובד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת ניסתה להמנע מהליך פורמליסטי "קר" כלפי התובעת ועל כן, בשלב הראשון זומנה התובעת לשיחה עם מר צור ומר שחם ביום 20.1.16 במסגרתה שיקף מר שחם בפני התובעת את המצב וכי על פניו נראה כי שהיא לא האדם הדרוש להוביל שינוי בתחום הבטחת האיכות.
ביום 20.1.16 היתקיימה שיחה בין התובעת ובין מר צור ומר שחם, בסופה ידעה התובעת כי היא מסיימת את העסקתה במפעל.
לטענת התובעת כאמור, ההחלטה בדבר פיטוריה נימסרה לה בישיבת עבודה רגילה, כאשר בתחילת השיחה התברר לה כי מטרת השיחה היא להודיע על פיטוריה.
העובדה כי הגב' בן דוד נקלטה בסופו של יום לעבודה במקום התובעת ובהיעדר הוכחה אחרת על ידי הנתבעת, מביאה אותי למסקנה כי הגב' בן דוד נקלטה לתפקיד התובעת, טרם פיטוריה, דבר אשר פוגם בהליך הפיטורים ומלמד כי החלטת הנתבעת לפטר התובעת הייתה מראש.
בעיניין זה יש לשאול האם פיטורי התובעת בשיחה מיום 20.1.16 יצר מצב בלתי הפיך או שמא היה בשימוע מאוחר, לאחר כחודשיים, כדי לתקן את הפגם? לאור המפורט לעיל ובשים לב לקליטת עובדת חדשה טרם סיום העסקת התובעת, נתון שיש בו כדי ללמד על גמירת דעתה של הנתבעת לפטר את התובעת לאור חוסר שביעות הרצון ניהול מחלקת הבטחת האיכות, אין די בהזמנת התובעת לשימוע המאוחר כדי לפטור את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעת.
גם המלומדים שכתבו בעיניין השימוע הדגישו שאין המשמעות לקיום החובה דוקא בכללי טקס פורמאליים – כך למשל יצחק לובוצקי ודוד א' פרנקל במאמרים "בנפתולי הזכות הניהולית לפטר בעידן 'המהפכה החוקתית'" משפט ועסקים ג 161, תשס"ה 2005, קובעים שיש לתת הדגש בהליך הפיטורים על שקיפות- הגדרת הנסיבות והטענות האמתיות שהמעסיק רוצה להביא את יחסי העבודה לכדי סיום.
...
העובדה כי הגב' בן דוד נקלטה בסופו של יום לעבודה במקום התובעת ובהעדר הוכחה אחרת על ידי הנתבעת, מביאה אותי למסקנה כי הגב' בן דוד נקלטה לתפקיד התובעת, טרם פיטוריה, דבר אשר פוגם בהליך הפיטורים ומלמד כי החלטת הנתבעת לפטר התובעת הייתה מראש.
סוף דבר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על התובעת.
עם זאת כאמור, נפלו פגמים באופן פיטוריה לאור המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 30,000 ₪ שעל הנתבעת לשלם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתה, במהלך החקירה הוטחו בה האשמות פליליות בגין גניבה ממעביד יחד עם קבוצת עובדים, וניטלה ממנה כל יכולת להבין מה הבסיס לאשמה, לא הוצגו בפניה ראיות או עדויות ולא ניתנה לה כל אפשרות להיתגונן, להכין טענותיה מבעוד מועד ולהוכיח את חפותה, כפי שיכלה לעשות אם היה מתבצע הליך שימוע כדין בו היתה גם מיוצגת.
גם הגב' רייך הצהירה כי לא הופעל לחץ על התובעת וכי התובעת הבינה את הטענות כלפיה: "16. באשר לבירור שנערך לתובעת – הבירור נערך בצורה נעימה ומכובדת, הגם שמדובר היה בחשדות חמורים. גב' טרזי הסבירה לתובעת מה הן האשמות המיוחסות לה....17. התובעת הבינה היטב את הטענות כלפיה, הודתה מרצונה וללא כל לחץ כי שתפה פעולה עם הקופאיות האחרות......התובעת ציינה עוד, כי גנבה משופרסל מוצרים בשווי 200 ₪. 18. בהקשר זה אציין כי טענת התובעת בתצהירה כאילו הודאתה כי גנבה מוצרים בשווי 200 ₪ הושגה לאחר מקוח בין הצדדים, לאחר שתחילה נטען כי גנבה 500 ₪, והיא תולדה של לחץ שהופעל עליה, הנה חסרת כל בסיס. במסגרת הבירור הגב' טרזי ביקשה מהתובעת להעריך את הסכום שנגנב על ידה. התובעת העריכה כי מדובר בסכום של 200 ₪. מדובר בנתון שנימסר ביוזמת התובעת, ואשר התובעת אישרה אותו בחתימתה...23. טענת התובעת בתצהירה כאילו בוהטח לה שאם תודה לא תוגש נגדה תלונה במישטרה – אינה אמת. כאמור, הודאת הנתבעת ניתנה מיוזמתה ומרצונה, ללא שהופעל עליה כל לחץ, ובודאי לא הובטח לה דבר כלשהוא לגבי הגשת או אי הגשת תלונה במישטרה". כשהגב' רייך נישאלה בחקירתה האם ניתנה לתובעת אפשרות להתייעץ עם עו"ד, האם נאמר לתובעת ביחס להגשת תלונה במישטרה ומדוע הודתה התובעת, השיבה הגב' רייך את הדברים הבאים: "ש. האם נתתם לתובעת אם האופציה להתייעץ עם עו"ד? ת. היא לא ביקשה, היא דיברה איתנו, הכל היה פתוח ורגוע ואם היא הייתה מבקשת אז היינו מאפשרים ומתייעצים אבל היא לא ביקשה. לא זכור לי שהיא ביקשה. ש. נציגת הוועד הייתה אקטיבית בבירור הזה, או ישבה בשקט? ת. הבירורים התנהלו בצורה רגועה, מה היא יכולה לעשות, לא עשינו לה משהו, הבירור נעשה בצורה טובה. ש. במהלך הבירור העליתם טענות עם השלכות פליליות, האם הסברתם לתובעת? ת. מה זאת אומרת, מה אני צריכה להגיד לה? לקחת פריט בלי לשלם, שאלתי והיא אמרה שכן. ש. הסברת לה שאתן יכולות להגיש תלונה במישטרה כנגדה? ת. לא זכור לי. ש. עומדת מולך בתובעת שהכנסת אותה לחדר בהפתעה והאשמת אותה בגניבה ממעביד. באותה שיחה מסתיימת בחתימה של התובעת על מיסמך בו היא מודה בגניבה ואף מציינת סכום. מה היה האנטרס של התובעת להודות בעובדות חמורות כאלה, למה לא הכחישה? ת. היא עשתה משהו לא תקין והודתה בו. וממשיכים הלאה. מה אני אתן לה בתמורה? בקיצור לא. ש. למה שקופאית אחרי קופאית יבואו ויודו? ת. כי הן עשו את זה ורצו לכפר על זה. הן הודו. ש. איך הועילה הכפרה לקופאיות? ת. זה עניין שלהן. אני לא יודעת מה עשו בחיים שלהן, הן הודו וחתמו. יש קופאית שהייתה אצלנו בבירור והיא לא ידעה שלא העבירו לה מוצר וזה ניגמר והיא עדיין עובדת ולא הוגשה נגדה תלונה." (ר' עמ' 23 שורות 10-30 לפרוטוקול דיון ההוכחות).
בית הדין הארצי קבע בעיניין פינדיורין כי: "בנסיבות אלה, אין להקפיד עם מעסיק הנמנע מעריכת שימוע, בגדריו לא ניתן כלל, בהיבט הנורמאטיבי, לעסוק בעבירה המיוחסת לעובד כדי למנוע שבוש הליכי חקירה משטרתית. עריכת שימוע בכתב או דחיית השימוע למועד מאוחר יותר, כפי שנפסק בפסק הדין, תוך הארכת יחסי העבודה עם עובד שהודה בגניבות, אינה מתחייבת במקרים מעין אלה..." בעניינינו, כפי שפורט לעיל, הנסיבות היו שונות, לא הוצא צו הרחקה כנגד התובעת, ולא היתקיים אלמנט של חשש לשיבוש הליכי חקירה משטרתית.
כל שהצהיר מר רון בהקשר זה: "8......בנגוד לטענת התובעת.....שופרסל לא מנעה ממנה את האפשרות להיות מיוצגת בהליך השימוע – בפני התובעת עומדת הבחירה אם ברצונה להיות מלווה בגורם כלשהוא במסגרת השימוע או לא". כמו כן, כשנשאלה גב' חדד ביחס לתשובתו של מר רון בנוגע להעדר פירוט של נימוקי השימוע, השיבה גב' חדד כדלהלן: "ש.מר רון הסביר שהנהלים של הנתבעת לא מפרטים את נימוקי השימוע בזימון אלא רק בישיבת השימוע? ת. לא, הנוהל לא אומר את הדברים הלאה, אנו מבקשים שיפרטו את הסיבות בגינן העובד מוזמן לשימוע ולאו דוקא במקרה של גניבה. במקרה הספציפי כיוון שזומנה לשימוע מיד לאחר הבירור במחלקת בטחון היא ידעה בדיוק לשם מה זומנה." ואכן, לטעמנו, על אף שהיה מקום לציין את הסיבה לזימון, בפועל נוכח תוכנה של שיחת הבירור שקדמה לשימוע ומשעה שעולה כי התובעת הבינה את המיוחס לה, הרי שעצמתו של פגם זה נמוכה.
נוכח האמור, שוכנענו כי אכן נפלו פגמים בהליך פיטורי התובעת, נוכח מכתב הזימון לשימוע שנימסר לתובעת בהתראה קצרה, מבלי שצוין בו כי מטרת השיחה היא שקילת פיטוריה ולא צוינו בו הסיבות לזימון - נקודות שראוי היה לפרט, בפרט נוכח חומרת האשמה והשלכותיה.
...
מעבר לכך שהטענות לפגיעה בעתיד תעסוקתי ופגיעה בחסכונות לא נתמכו באסמכתא כלשהי, נציין כי משקבלנו את טענת התובעת לגבי עילת הפיטורים, וקבענו כי בבסיס החלטת הפיטורים עמדה עילה לגיטימית, הרי שאנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו לתובעת לטענתה בגין הפיטורים.
לפיכך, התביעה בגין רכיבי הפיצוי המפורטים בסעיף 84 לעיל נדחית.
סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הכספים הצבורים לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה, לרבות גמל עובד, גמל מעביד ופיצויים - ככל שאלו לא שוחררו לה. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה (22.7.18) ועד יום התשלום בפועל: סך של 9,959 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים (לאחר שלילה של 50% מסך רכיב השלמת פיצויי פיטורים).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו