לטענתה, במהלך החקירה הוטחו בה האשמות פליליות בגין גניבה ממעביד יחד עם קבוצת עובדים, וניטלה ממנה כל יכולת להבין מה הבסיס לאשמה, לא הוצגו בפניה ראיות או עדויות ולא ניתנה לה כל אפשרות להיתגונן, להכין טענותיה מבעוד מועד ולהוכיח את חפותה, כפי שיכלה לעשות אם היה מתבצע הליך שימוע כדין בו היתה גם מיוצגת.
גם הגב' רייך הצהירה כי לא הופעל לחץ על התובעת וכי התובעת הבינה את הטענות כלפיה:
"16. באשר לבירור שנערך לתובעת – הבירור נערך בצורה נעימה ומכובדת, הגם שמדובר היה בחשדות חמורים. גב' טרזי הסבירה לתובעת מה הן האשמות המיוחסות לה....17. התובעת הבינה היטב את הטענות כלפיה, הודתה מרצונה וללא כל לחץ כי שתפה פעולה עם הקופאיות האחרות......התובעת ציינה עוד, כי גנבה משופרסל מוצרים בשווי 200 ₪. 18. בהקשר זה אציין כי טענת התובעת בתצהירה כאילו הודאתה כי גנבה מוצרים בשווי 200 ₪ הושגה לאחר מקוח בין הצדדים, לאחר שתחילה נטען כי גנבה 500 ₪, והיא תולדה של לחץ שהופעל עליה, הנה חסרת כל בסיס. במסגרת הבירור הגב' טרזי ביקשה מהתובעת להעריך את הסכום שנגנב על ידה. התובעת העריכה כי מדובר בסכום של 200 ₪. מדובר בנתון שנימסר ביוזמת התובעת, ואשר התובעת אישרה אותו בחתימתה...23. טענת התובעת בתצהירה כאילו בוהטח לה שאם תודה לא תוגש נגדה תלונה במישטרה – אינה אמת. כאמור, הודאת הנתבעת ניתנה מיוזמתה ומרצונה, ללא שהופעל עליה כל לחץ, ובודאי לא הובטח לה דבר כלשהוא לגבי הגשת או אי הגשת תלונה במישטרה".
כשהגב' רייך נישאלה בחקירתה האם ניתנה לתובעת אפשרות להתייעץ עם עו"ד, האם נאמר לתובעת ביחס להגשת תלונה במישטרה ומדוע הודתה התובעת, השיבה הגב' רייך את הדברים הבאים:
"ש. האם נתתם לתובעת אם האופציה להתייעץ עם עו"ד? ת. היא לא ביקשה, היא דיברה איתנו, הכל היה פתוח ורגוע ואם היא הייתה מבקשת אז היינו מאפשרים ומתייעצים אבל היא לא ביקשה. לא זכור לי שהיא ביקשה. ש. נציגת הוועד הייתה אקטיבית בבירור הזה, או ישבה בשקט? ת. הבירורים התנהלו בצורה רגועה, מה היא יכולה לעשות, לא עשינו לה משהו, הבירור נעשה בצורה טובה. ש. במהלך הבירור העליתם טענות עם השלכות פליליות, האם הסברתם לתובעת? ת. מה זאת אומרת, מה אני צריכה להגיד לה? לקחת פריט בלי לשלם, שאלתי והיא אמרה שכן. ש. הסברת לה שאתן יכולות להגיש תלונה במישטרה כנגדה? ת. לא זכור לי. ש. עומדת מולך בתובעת שהכנסת אותה לחדר בהפתעה והאשמת אותה בגניבה ממעביד. באותה שיחה מסתיימת בחתימה של התובעת על מיסמך בו היא מודה בגניבה ואף מציינת סכום. מה היה האנטרס של התובעת להודות בעובדות חמורות כאלה, למה לא הכחישה? ת. היא עשתה משהו לא תקין והודתה בו. וממשיכים הלאה. מה אני אתן לה בתמורה? בקיצור לא. ש. למה שקופאית אחרי קופאית יבואו ויודו? ת. כי הן עשו את זה ורצו לכפר על זה. הן הודו. ש. איך הועילה הכפרה לקופאיות? ת. זה עניין שלהן. אני לא יודעת מה עשו בחיים שלהן, הן הודו וחתמו. יש קופאית שהייתה אצלנו בבירור והיא לא ידעה שלא העבירו לה מוצר וזה ניגמר והיא עדיין עובדת ולא הוגשה נגדה תלונה." (ר' עמ' 23 שורות 10-30 לפרוטוקול דיון ההוכחות).
בית הדין הארצי קבע בעיניין פינדיורין כי:
"בנסיבות אלה, אין להקפיד עם מעסיק הנמנע מעריכת שימוע, בגדריו לא ניתן כלל, בהיבט הנורמאטיבי, לעסוק בעבירה המיוחסת לעובד כדי למנוע שבוש הליכי חקירה משטרתית. עריכת שימוע בכתב או דחיית השימוע למועד מאוחר יותר, כפי שנפסק בפסק הדין, תוך הארכת יחסי העבודה עם עובד שהודה בגניבות, אינה מתחייבת במקרים מעין אלה..."
בעניינינו, כפי שפורט לעיל, הנסיבות היו שונות, לא הוצא צו הרחקה כנגד התובעת, ולא היתקיים אלמנט של חשש לשיבוש הליכי חקירה משטרתית.
כל שהצהיר מר רון בהקשר זה:
"8......בנגוד לטענת התובעת.....שופרסל לא מנעה ממנה את האפשרות להיות מיוצגת בהליך השימוע – בפני התובעת עומדת הבחירה אם ברצונה להיות מלווה בגורם כלשהוא במסגרת השימוע או לא".
כמו כן, כשנשאלה גב' חדד ביחס לתשובתו של מר רון בנוגע להעדר פירוט של נימוקי השימוע, השיבה גב' חדד כדלהלן:
"ש.מר רון הסביר שהנהלים של הנתבעת לא מפרטים את נימוקי השימוע בזימון אלא רק בישיבת השימוע? ת. לא, הנוהל לא אומר את הדברים הלאה, אנו מבקשים שיפרטו את הסיבות בגינן העובד מוזמן לשימוע ולאו דוקא במקרה של גניבה. במקרה הספציפי כיוון שזומנה לשימוע מיד לאחר הבירור במחלקת בטחון היא ידעה בדיוק לשם מה זומנה."
ואכן, לטעמנו, על אף שהיה מקום לציין את הסיבה לזימון, בפועל נוכח תוכנה של שיחת הבירור שקדמה לשימוע ומשעה שעולה כי התובעת הבינה את המיוחס לה, הרי שעצמתו של פגם זה נמוכה.
נוכח האמור, שוכנענו כי אכן נפלו פגמים בהליך פיטורי התובעת, נוכח מכתב הזימון לשימוע שנימסר לתובעת בהתראה קצרה, מבלי שצוין בו כי מטרת השיחה היא שקילת פיטוריה ולא צוינו בו הסיבות לזימון - נקודות שראוי היה לפרט, בפרט נוכח חומרת האשמה והשלכותיה.
...
מעבר לכך שהטענות לפגיעה בעתיד תעסוקתי ופגיעה בחסכונות לא נתמכו באסמכתא כלשהי, נציין כי משקבלנו את טענת התובעת לגבי עילת הפיטורים, וקבענו כי בבסיס החלטת הפיטורים עמדה עילה לגיטימית, הרי שאנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו לתובעת לטענתה בגין הפיטורים.
לפיכך, התביעה בגין רכיבי הפיצוי המפורטים בסעיף 84 לעיל נדחית.
סוף דבר
בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הכספים הצבורים לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה, לרבות גמל עובד, גמל מעביד ופיצויים - ככל שאלו לא שוחררו לה.
בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה (22.7.18) ועד יום התשלום בפועל:
סך של 9,959 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים (לאחר שלילה של 50% מסך רכיב השלמת פיצויי פיטורים).