מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי שוטרים מעבירת תקיפה ניתוח משפטי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(2) סמכויותיהם של שוטרים להפעלת כוח ומגבלותיהן: הוראות דין שונות מעניקות לשוטרים סמכויות רבות, לרבות בהפעלת כוח סביר, ולכן המסגרת המשפטית לבחינת אחריותו הפלילית של שוטר מצויה בהוראות סייג הצידוק, שלפיהן אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה, כאשר "הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו" (כאמור בהוראות סעיף 34יד(1) לחוק העונשין).
ב"כ הנאשם הוסיפו וטענו כי התגבש לנאשם סייג ההגנה העצמית, תוך ניתוח משפטי מפורט של רכיבי הסייג על-פי הדין והפסיקה (ר' בסעיף 40 ואילך לסיכומיהם בכתב).
מספק זה זכאי הנאשם להנות ועל כן דינו הוא לזיכוי מעבירה זו. (4) שאלת האחריות הפיקודית: עניינו של המשפט שהתנהל לפניי הוא בשאלת אחריותו של הנאשם ולפיכך אין בידי לקבוע ממצאים אלא בשאלת אחריותו-הוא.
יתר על כן, וזו הנקודה העיקרית כאן, היתנהלותו של הנאשם בארוע מושא כתב האישום חרגה במידה ניכרת מההתנהגות מהמצופה משוטר במדינת חוק – קל וחומר מפקד צוות – וממילא ברור שהוא-עצמו האחראי לה. סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ – אני מרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 379 לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין.
...
מספק זה זכאי הנאשם ליהנות ועל כן דינו הוא לזיכוי מעבירה זו. (4) שאלת האחריות הפיקודית: עניינו של המשפט שהתנהל לפניי הוא בשאלת אחריותו של הנאשם ולפיכך אין בידי לקבוע ממצאים אלא בשאלת אחריותו-הוא.
יתר על כן, וזו הנקודה העיקרית כאן, התנהלותו של הנאשם באירוע מושא כתב האישום חרגה במידה ניכרת מההתנהגות מהמצופה משוטר במדינת חוק – קל וחומר מפקד צוות – וממילא ברור שהוא-עצמו האחראי לה. סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ – אני מרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 379 לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין.
בשולי הדברים אני מורה לב"כ המאשימה להעביר העתק מהכרעת דין זו לידיעת היועץ המשפטי למשטרה, על מנת להסב את תשומת ליבו להיבטים הטעונים בדיקה כאמור בפסקה 76 דלעיל ואילך.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מתיאורי הנאשם עולה ברורות שלא ניתן היה לנהל חקירה בשטח, בעוד הוא עושה כמיטב יכולתו להשפיל את השוטרים ולזכות באהדת קהל הצופים שברחוב.
לא מצאתי בסיס בפסיקה לניתוח משפטי כזה.
גם אם השוטרים נדרשים לפתח מנגנוני עמידות אישיים על מנת להוסיף ולבצע את עבודתם כהלכה, אין בכך להשליך על ניתוח יסודות העבירה מצד המבצע.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הכשלת מעצר, עבירות לפי סעיפים 192, 273, 288 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וסעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] תשכ"-1969.
...
לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות שוכנעתי שלא מדובר בפעולה מכוונת של המשטרה או בניסיון להעלים ראיות וטענה זו אף לא נטענה על ידי הסנגורים (ראו התייחסות מפורשת בעמ' 145 לפרוטוקול בסיכומי ההגנה).
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל אני קובעת את הממצאים העובדתיים הבאים: בתאריך 10.2.16 נהג הנאשם בפראות ברכב והתעלם מכריזה של השוטרים לעצור.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הכשלת מעצר, עבירות לפי סעיפים 192, 273, 288 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וסעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] תשכ"-1969.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסניגור העלה טענת אכיפה בררנית גם ביחס לכך שהנאשם טען שמנע עבירת תקיפה ואילו השוטרת בשטח לא ביררה החשד לתקיפה על ידי המתלונן (עמ' 16 ש' 21).
עם זאת נפסק גם כי "מחדלי חקירה אין בהם כשלעצמם כדי להביא לזיכויו של נאשם, אם חרף מחדלי החקירה הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו בעבירות שיוחסו לו", ראו למשל, ע"פ 8447/11 סולימאן נ' מדינת ישראל, פסקה 24 והאסמכתאות המובאות שם (24.9.2012); וגם ע"פ 8187/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (19.8.2013).
לצורך ניתוח השאלות המשפטיות לא נעשה כל שימוש בגירסת המתלונן כך שהכרעת הדין אינה מבוססת על עדותו.
...
תשובה שלילית תחייב את המסקנה שהשפעתו של המעשה על החברה היא כה מזערית, עד שאין זה ראוי להכתים את מבצעו בהרשעה בפלילים".
סוף דבר אני קובעת שביום 9.6.17 צילם הנאשם את המתלונן במצלמת הטלפון הנייד שלו ובכך הפר צו שיפוטי.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, הוגשו תעוד הארוע בסירטון אשר נערך על ידי הקובל (להלן: "הסירטון"), דו"ח פעולה של שוטר שהגיע למקום וכן פרוטוקול בהליך הטרדה מאיימת.
מבחינה ניתוח משפטי טען כי כאשר אבן נזרקת לכיוון אדם יש לראות בכך נסיון לפגוע בו, ולפיכך עתר להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו. ב"כ הנאשם טען כי לא הוצגו כל עדות או ראיה לגבי חלקה האחרון של הקובלנה המייחס לנאשם עבירת איומים בשל מנוסת הקובל אל דירתו בעוד הנאשם דולק אחריו כשאבן בידו.
לגבי עבירת נסיון התקיפה, טען כי מהסרטון ניתן ללמוד שהנאשם כלל לא השליך את האבנים אל עבר הקובל, והנאשם הודה בבצוע בירת איומים בפעולה זו. לטענתו, יש לזכות את הנאשם מעבירת האיומים בה הודה בשל טענת זוטי דברים.
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי קיים ספק סביר ומבוסס ביחס לעבירת נסיון התקיפה, מורה על זיכוי הנאשם מעבירה זו ומרשיעו תחתיה בעבירת איומים.
יודגש, כי יש לנקוט זהירות רבה בהחלת ההגנה, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כפי שנקבע: "...הדגש לענין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי. עפ"י בחינת המעשה לאורם של מבחנים אלה, עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל של 'העדר ענין לציבור'...בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות מרובה, כדי שלא לרוקן מתוכן דווקא את העבירות הקלות, וכל זאת בהתחשב בתוצאה המחוייבת מקבלת ההגנה, שהינה זיכויו של הנאשם" (ע"פ 807/99 ‏מדינת ישראל נ' עזיזיאן, פ"ד נג(5) 747 (1999), פסק דינו של כבוד השופט מ' אילן).
בנסיבות כוללות אלה, טענת זוטי הדברים נדחית.
סוף דבר אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירת נסיון תקיפה ומרשיעו בעבירת איומים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הניתוח המשפטי שערך בית המשפט לעבירות שנכללו בכתב האישום נסמך איפוא בראש ובראשונה על היתרשמותו הבלתי אמצעית מהראיות שהוצגו לפניו בנוגע לחומרתו הכוללת של הארוע מושא כתב האישום.
לפיכך, זיכה בית המשפט את מרבית הנאשמים גם מעבירת הפרעה לשוטר.
בית המשפט הוסיף וקבע כי לא עלה ביד המאשימה להוכיח שארגו תקפה את השוטר יניב, וציין כי ייתכן שהשוטר קיבל מכה ממרפקה של ארגו ללא שהתקיים אצל ארגו היסוד הנפשי הנידרש לשם ביצוע העבירה (פסקה 20 לפסק הדין).
...
נמצא אפוא, כי האירועים מושא התביעה גרמו צער רב לתובע ולבני משפחתו, ואף השפיעו מהותית על מהלך חייו, עד שבסופו של דבר חדל מליטול חלק פעיל בהפגנות כלשהן ואף נמנע מליטול חלק בפעילות פוליטית.
התנהלות מעין זו של השוטרים משפילה את האזרח, ומהווה שימוש לרעה בכוח השלטוני שהוקנה להם, וסופו של דבר שהיא גורמת לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.
סוף דבר, הנתבעת תפצה את התובע בסך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאותיו בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום, ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום שנפסק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו