מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי שוטר מעבירת תקיפה בשל ראיות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו במשפט מסקנותיי הן כלהלן: יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת הפרעה לשוטר באישום הראשון כיוון שלא הונחה תשתית ראייתית מספיקה להוכחת העבירה.
בעדותו תיאר את הדברים כך: " הנאשם 1 צעק וקילל וכל מיני דברים כאלה ואני מזהה את הנאשם 1 עם שתי ידיים דוחף את השוטר הכחול. ברגע שאני מזהה את זה אוטומאטית אני ניכנס ביניהם. הפרדתי בניהם והתעמתי איתו. בעצם נכנסתי כדי להפריד ולהביא למעצר של נאשם 1 בגין תקיפת שוטרים שזיהיתי בעניים" (פרוטוקול עמ' 61).
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מהאשום הראשון: בעבירת הפרעה לשוטר מחמת הספק; בעבירת תקיפת שוטר מחמת הגנה מן הצדק.
...
אישום שני החלטתי שיש לזכות את הנאשם מאישום זה בשל נפקויות המחדל שבאי חקירתו על אישום זה ומטעמי הגנה מן הצדק.
בפסק הדין נאמר כך: "בשים לב לאמור לעיל ולהלכות המפורטות, הרי שבנסיבות המקרה דנן אני סבורה כי בהימנעות מחקירת המערער תחת אזהרה, בגין האישום נשוא סעיף 5, דהיינו האירוע הנטען מחודש ינואר 2011, היה כדי לפגוע באפשרות המערער להתגונן כראוי. הגשת כתב האישום ביחס לאירוע זה, בנסיבות אלה, שנה לאחר האירוע, באופן הפוגע בתחושת הצדק הטבעי וקיומו של הליך הוגן, איננה ראויה ולפיכך, יש להורות על ביטול אישום זה, מחמת הגנה מן הצדק. נפקותו של ביטול זה, בשלב בו אנו נתונים, הינו זיכוי המערער מאישום זה" וראה גם פסקי דין נוספים שבהם בוטלו אישומים בגין אי חקירה: ת"פ (ת"א) מדינת ישראל נגד עציוני (06.01.2019); רע"ס (י-ם) 68844-12-15 מדינת ישראל נגד שוויש (23.04.2018); תו"ב (חדרה) 45938-09-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נגד קרול (20.08.2017); (ת"א) 3647-03-14 עידה נגד מדינת ישראל (07.09.2016); (ת"א) 1903/14 מדינת ישראל נגד סיונוב (01.05.2016); ת"פ (י-ם) 5565/14 מדינת ישראל נגד סולימאן (19.07.2015); ת"פ (י-ם) 2054/13 מדינת ישראל נגד סיאם (08.04.2014); ת"פ (י-ם) 8622/13 מדינת ישראל נגד טל (27.07.2013).
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מהאישום הראשון: בעבירת הפרעה לשוטר מחמת הספק; בעבירת תקיפת שוטר מחמת הגנה מן הצדק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בית המשפט הרשיע את הנאשמת בתקרית עם השכנים, זיכה אותה מעבירת תקיפת השוטר בעקבות מעצר לא חוקי וזיכה אותה מעבירת האיומים בפני השוטרים בעקבות סייג זוטי דברים שכן הייתה באותה העת תחת מעצר בלתי חוקי, שכניה לא היו עדים לאיום שנעשה כלפיהם, האיום ברף נמוך וכן מצבה הנפשי הקשה שהייתה בעת אמירתו.
התנאים לקיומו של הסייג נדונו בהרחבה בע"פ (מחוזי ת"א) 1720/95 מדינת ישראל נ' יוסף ואח' (23.10.1996)), ואומצו בע"פ 807/99 עזיזיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(5) 747 (1999)), כדלקמן: "באשר לשיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להכריע בטענת הגנה זו לגופה, לאחר שמיעת הראיות, הרי שאלה צריכים להבחן לפי טיבו הקונקרטי של המעשה והאנטרס הצבורי וההגנה תיתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימאלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית. [...] הרי שהדגש לענין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו 'נסיבותיו, תוצאותיו והאנטרס הצבורי'". [הדגשה לא במקור א.א.] בית המשפט העליון דן בסייג "זוטי דברים" בע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, פ"ד ס(2) 120 (2005)) (להלן: "פרשת אריאל רמזורים"), וקבע: "[...] אף על פי שהסייג בדבר "זוטי דברים" אינו מונה רשימה של מקרים הבאים בגדריו, הרי שהמגמה העולה מן הפסיקה היא שיש להחילו בזהירות תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
...
לענייננו, בחינת ההתבטאויות המאיימות בהן נמצא הנאשם אשם הובילה אותי למסקנה כי מדובר באיומים מוחשיים שפגיעתם בערך המוגן ממשית, ומשמע כי סייג זוטי הדברים אינו רלוונטי.
סוף דבר במעשים המיוחסים לו בכתב האישום איים הנאשם על המתלונן, במספר אמירות בשני מועדים ביום 8.12.2019 וביום 15.12.2019.
אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירת האיומים המיוחסת לו, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפתח הדברים אציין, כי מכוח סעיפים 182 סיפא ו-186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1)(2) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין), משתי עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1)(2) לחוק העונשין, מעבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, ומעבירת ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
עוד נטען לקיומה של הגנת השכרות, ולו השכרות החלקית, שיש לקבלה, ובשל כך לזכות את הנאשם מן המיוחס לו. כמו כן נטען למחדלים שונים הנוגעים לחקירה (לרבות העובדה שהנאשם צולם על ידי שוטר בתחנה כשמכנסיו מושפלים והוא ניצפה כשמצבו הנפשי והקוגניטיבי ירוד, ונטען כי הדבר פגע אנושות בכבודו) , והסתייגויות מראיות שהובאו על-ידי המאשימה.
במרוצת השנים עמדה הפסיקה על האינדקציות הראייתיות שבעטיין ייקבע, כי נאשם מצוי היה במצב שיכרות.
...
שנית, אני סבור כי בנסיבות העניין, לא הייתה דרך אחרת למנוע מן הנאשם לחדול ממעשיו, זאת בפרט כאשר דורון פעל למעשה לבד מול הנאשם, הואיל ואלחנן המתנדב התקשה לסייע לו בזמן אמת.
לאור האמור, אני סבור כי בנסיבות העניין, דורון פעל בהתאם להנחייה ולא חרג מסמכותו לשימוש בנשק, לפיכך אני דוחה את הטענה.
סוף דבר אני מחליט לזכות את הנאשם מעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, משתי עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעבירה של הפרעה לשוטר ומעבירת ואיומים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העונש המתאים לנאשם שקלתי לזכות הנאשם את גילו הצעיר ואת קבלת האחריות על מעשיו, שבאה לביטוי בהודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן.
אשר לטענה בדבר חסכון בזמן שפוטי, הרי שהקשיים בהתייצבות הנאשם לדיונים, עד שבית המשפט נידרש לשני צוי הבאה במהלך ההליך, מקהים מעוצמתו של שיקול זה. הנאשם צעיר כבן 25 ולחובתו שתי הרשעות קודמות, אחת מהן מבית משפט לנוער בעבירות היתפרעות ותקיפת שוטר.
כתב האישום הוגש כעבור שנתיים וחודשיים, בחודש פברואר 2020, בלא שניתן הסבר המניח את הדעת לשהוי, והדברים נאמרים ביתר שאת משעה שעיון גם בכתב האישום המקורי וגם בכתב האישום המתוקן מלמדים כי עיקר הראיות שהמאשימה ביקשה להסתמך עליהן היו עדויות שוטרים, שלא הייתה מניעה לאסוף אותן ולהכריע בשאלה האם הן מבססות תשתית ראייתית מספקת בתוך פרק זמן מצומצם.
...
דא עקא שהנאשם לא התייצב לראיון אצל הממונה, ובמעשיו ובנימוקיו לאי ההתייצבות הביע למעשה עמדה שאינו מסכים לרצות עונש זה. לפיכך, אין מנוס מלגזור עליו עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה במעט.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שירות בתי הסוהר.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התיק נקבע לשמיעת ראיות לאחר שהנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען שהותקף על ידי השוטרים והיה קורבן להיתנהגות מבזה ומשפילה מצידם בכל הארוע, כולל בביתו ובדרך לתחנת המישטרה.
בימ"ש קמא החליט לזכות את המערער מעבירות תקיפת השוטרים בתחנת המישטרה, זאת למרות שהתנהגותו כלפי השוטרים הייתה חמורה ביותר, כאשר הוא יורק, מקלל, מאיים ומשתמש בשפה מעליבה, פוגענית וגזענית כלפי השוטרים.
...
אנו סבורים, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי מעשיו של המערער פגעו פגיעה חמורה בשמירה על הסדר הציבורי ומלאכת השוטרים האמונים על אכיפת החוק.
כאמור, איננו סבורים כי מדובר בענישה חריגה באופן המצדיק התערבות ועל כן, יש לדחות את הערעור גם לעניין העונש.
בסיכומו של דבר – דינו של הערעור להדחות על כל חלקיו וכך אנו מורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו