זיכוי נושא משרה בחברת כוח אדם שפעלה בלי רישיון למרות שלא פעלה ברישיון

בכתב האישום יוחסה לנאשמת עבירה של עיסוק כקבלן שירות לבצוע עבודות ניקיון ללא רישיון, עבירה על סעיפים 2+20 לחוק העסקת עובדים, וכנגד הנאשם מכוח היותו נושא משרה משלא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת, עבירה לפי סעיפים 21(ב)+20+2 לחוק העסקת עובדים.

מכאן, שעל מנת שיקבע שהנאשמת פעלה ללא רישיון קבלן שירות כמתחייב בחוק העסקת עובדים, על המאשימה להוכיח שהנאשמת ענתה בזמנים הרלוואנטיים לכתב האישום על הגדרת קבלן שירות בתחום הניקיון.

לא נטען ולא הוכח שהיתה מניעה כלשהיא לעשות כן. הנאשם הסתפק במענה של ב"כ לפיה מדובר ב"תחום אפור" או כי לא מוטל עליו לקבל רישיון לעסוק כחברת כח אדם (עניין שכלל אינו שנוי במחלוקת), ומכאן שלא מיצה את האפשרויות שעמדו בפניו לצורך בירור קיומה של חובת רשוי ולצורך מילוי הוראות החוק.

הסתמכות על חוות דעת משפטית בסיכומיהם טענו הנאשמים שעומדת לזכותם הגנת "טעות במצב משפטי". הנאשמים פעלו על סמך חוות הדעת משפטית שנתן ב"כ בכתב (מ/44), ועל יעוץ קודם שניתן על ידו.

הדרישה לכך שהטעות תהיה בלתי נמנעת באורח סביר מצביעה על כך שרק אם לא היה בידי הנאשם למנוע את הטעות למרות שפעל באורח סביר, הוא ייהנה מההגנה של טעות במצב משפטי.

...

סוף דבר על יסוד האמור והמפורט עד כה, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

אני מרשיעה את הנאשמת 1 בעבירה של עיסוק כקבלן שירות לביצוע עבודות ניקיון ללא רישיון, עבירה על סעיפים 2+20 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

כן אני מרשיעה את הנאשם 2 בעבירה על סעיפים 21(ב)+20+2 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו – 1996, מכח היותו נושא משרה משלא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת.

ביום 23.8.18 הגישה המאשימה נגד הנאשמים כתב אישום המייחס לנאשמת, חברת כוח אדם, שבזמנים הרלבאנטיים לכתב האישום עסקה במתן שירותי כוח אדם של עובדיה לשם עבודה כמשמעותה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, העסקת עובדים זרים ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים והחומר המצוי בתיק, לרבות עדויות צדדים, החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירת העסקת 28 עובדים ללא עריכת ביטוח רפואי ואת הנאשמת בעיסקה ללא היתר כדין את העובדת טטיאנה (מסומנת 4(ח) בכתב האישום) במשך יום אחד, מיתר סעיפי האישום- מצאתי לזכות את הנאשמים.

למרות טענת הנאשמת, היא לא הציגה את הנהלים או ראיה אחרית המלמדת על פקוח על הנעשה.

הנאשמת הייתה מודעת לחובתה והשתדלה ככל יכולתה לפעול על פי חובה זו באמצעות קביעת נהלים, ריענונים, הדרכות וכמובן באמצעות עובדיה בתפקידם בנושא זה אולם בסופו של דבר אין דרך למנוע טעויות אנוש.

כעולה מכתב האישום, ביחס לעובדת טטיאנה מיוחסת לנאשמת העסקתה שלא כדין במשך 3 ימים, שכן רישיונה היה בתוקף עד ליום 8.8.16 והיא נמצאה בחצרי המלון במועד הבקורת, 11.8.16.

כן טענו הנאשמים להגנה מן הצדק אף מן הטעם לאכיפה בררנית, שכן המאשימה בחרה שלא לפעול כנגד המלון בו הוצבו העובדים.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הראיות והעדויות שנשמעו בפני, הגעתי למסקנה כי ביחס לעבירה בדבר אי עריכת ביטוח רפואי לעובדים, הנאשם לא הפריך החזקה הקבועה בסעיף 5 (ב) לחוק, הקובעת: "נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה". בעיניין זה הנאשם קשר עצמו למעורבות בעיניין העסקת העובדים.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הראיות והעדויות שנשמעו בפני, הגעתי למסקנה כי ביחס לעבירה בדבר אי עריכת ביטוח רפואי לעובדים, הנאשם לא הפריך החזקה הקבועה בסעיף 5 (ב) לחוק, הקובעת: "נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה". בעניין זה הנאשם קשר עצמו למעורבות בעניין העסקת העובדים.

בכל הנוגע לעבירת העסקה ללא היתר את העובדת טטיאנה, משך יום אחד, הגעתי למסקנה כי אין להרשיע את הנאשם.

סוף דבר לאור האמור אני מרשיע את הנאשמים בעבירת העסקה ללא עריכת ביטוח רפואי ביחס ל-28 עובדים כמפורט לעיל, ואת הנאשמת בהעסקת העובדת טטיאנה ללא היתר כדין משך יום אחד (9.8.16).

בד בבד, המאשימה מציינת לזכות הנאשמים כי אין למי מהם עבר פלילי, הנאשמים שתפו פעולה עם פעולות האכיפה וחסכו מזמנו היקר של בית הדין ולכן בהקשר הזה הדברים נזקפים לקולא לנאשמים.

הנאשמים, בטיעוניהם, תיארו את נסיבות ביצוע העבירה וטענו כך: הנאשם טוען כי מבדיקה שערך עת שפעל על מנת לקבל רישיון לפעילות של החברה – הנאשמת, הבין כי אמור ליצבור ניסיון ורק לאחר מכן לפנות בבקשה לקבלת רישיון.

למרות שפנה בבקשה לקבלת רישיון, בסופו של יום סורבה הבקשה בשנת 2020.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מושא כתב האישום – זו נלמדת מגזרי דין של בתי הדין לעבודה שניתנו הן כנגד המעסיק עצמו בגין עיסוק כקבלן כח אדם ללא רישיון והן כנגד נושאי משרה, בגין הפרת חובת הפיקוח, שם, נקבעו מיתחמי ענישה בשיעור הנע בין 20% לבין 60% (ראו למשל: ת"פ (ת"א) 11901-04-15‏ ‏מדינת ישראל נ' ארועים בטרויה בע"מ (27.5.2017) שם נקבע מיתחם הענישה במסגרת חוק קבלני כ"א נע בין 40% ל- 60% ; ת"פ (ב"ש) 6730-09-15 מדינת ישראל נ' ל.טלי שירותים בע"מ (18.8.2016) – נקבע מיתחם ענישה בין 20% ל – 60% מהקנס המירבי – שם ראו איזכורי גזרי דין נוספים ומתחם הענישה בהם; ת"פ (י-ם) 127/09 מדינת ישראל נ' דואיב אלירן (06.04.2016) - נקבע מיתחם ענישה בשיעור שבין 20%-50% מהקנס המירבי).

...

שוכנעתי כי בנסיבותיו של תיק זה, לא ניתן להתעלם ממספר העובדים הרב שהועסקו על ידי הנאשמת.

לפיכך, סבורני כי יש להביא בחשבון 10 יחידות עבירה ביחס לנאשמת, ומנגד, בכל הנוגע לנאשם, אשר הפר את חובת הפיקוח, עולה המסקנה כי מדובר באירוע אחד ובעבירה אחת, מאחר שלא ניתן לגזור גזירה שווה ממספר העובדים שהועסקו על ידי הנאשמת, לצורך הפקת רווח, לבין הפרת חובת פיקוח, שאין בעניינה כל רלוונטיות למספר העובדים שהועסקו.

  סיכום לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת – בגין עיסוקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון מאת השר תוך העסקת מספר רב של עובדים, עבירות לפי סעיפים 2 (א) + 20(ב) לחוק – קנס בסך של 5,760 ₪ בגין 10 יחידות עבירה, ובסך הכל – 57,600 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב הע"ז 20974-10-17 מדינת ישראל נ' אשכולות כוח אדם בע"מ ואח' בפני: כבוד השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד רון אופיר המאשימה .1 אשכולות כוח אדם בע"מ (זוכתה) .2 א.ר. נתיבי המזרח כח אדם בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ארז דרורי .3 עוז פלח .4 הילה פלח ע"י ב"כ עו"ד בוריס קוסנוביץ .5 שמואל שלום (זוכה) .6 ניסים יקותיאל ע"י ב"כ עו"ד ארז דרורי הנאשמים הכרעת - דין

הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים, אשר ייחס לנאשמות 1 ו- 2 תיווך עבודה שלא באמצעות עובד או באמצעות בעל רישיון או היתר, עבירה על פי סעיף 66 א' לחוק שירות התעסוקה; לנאשמים 3 ו-4 עיסוק בתיווך ללא היתר, עבירה לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה ותיווך שלא כדין עבירה לפי סעיף 3 לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 וביחד עם הנאשמות 1 ו- 2 עיסוק כלשכה פרטית ללא רישיון, עבירה על פי סעיף 63(א) לחוק התעסוקה, ולנאשמים 5 ו- 6 אחריות של נושא משרה.

לא ניתן לייחס לנאשמים 3 ו- 4 כל פעולה שאינה חוקית המייחסת להם אשמה כלשהיא.

ההכרעה – מהעדויות והראיות אשר הונחו בפני עולה שיטת עבודה כדלקמן: הנאשמים 3 ו- 4, אשר אין מחלוקת כי לא החזיקו ברישיון/היתר מכוחו יכלו לפעול כלשכה פרטית ו/או לעסוק בתווך עבודה, יצרו קשר עם חקלאים להם נתנו שירותים שונים הקשורים לעובדים הזרים אשר העסיקו, כגון תרגומים וכן גיוס עובדים זרים באמצעות הנאשמות 1 ו- 2 תוך החתמת החקלאים על ייפוי כח לטובת הנאשמות 1 ו- 2 ללא שנוצר כל קשר בין החקלאים לבין הנאשמות 1 ו- 2.

וכן: "ש. דיברנו עם שלום שמואל מחב' אשכולות וגם עם קוטי ניסים מחב' א.נ. וחב' המזרח ועדותם עולה חב' מאדר עשתה את כל הפרוצידורה של הבאת עובדים, העברת עובדים, ופעלה כלשכה פרטית לכל דבר והחב' שלהם נתנה לך רק גב מבחינת ניירת. מה יש לך לומר?

הנאשם 6 ראה את עצמו ביום 30.10.14 ( מועד נ/2) כבעל מניות וכמנכ"ל למרות שמונה כמנכ"ל בהתאם למסמכים רק ביום 8.7.15 (ובקשה למנותו הועברה לרשות האוכלוסין ב- 20.7.14).

...

ת. כן. אני מקריא לך עדות שגבינו ממנו ביום 23.4.14 מה יש לך לומר על כך? ת. אני חיברתי בינו לבין חברת אשכולות שדרכה נעשתה ההזמנה של העו"ז מחו"ל. אני מאשר את דבריו".

המסקנה איפוא, כי נאשמים 3 ו- 4 מורשעים בעבירה לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה ביחס לעובדים המפורטים בסעיף 9 ב' ובסעיף 11 א' - כ"ו לכתב האישום.

על אף הזיכוי ולמעלה מן הצריך מצאתי להעיר כי נדחית טענת הנאשם 6 לפיה לא היה נושא משרה בעת ביצוע העבירות.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 03.05.22 הורשע נאשם 2, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כדלקמן: אישום ראשון הפרת חובת פקוח נושא משרה בתאגיד – עבירות על הוראות סעיפים 2(א), 10א(א), 20(ב) ו- 21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (8 יחידות עבירה); אישום שני הפרת חובת פקוח נושא משרה בתאגיד – עבירות על סעיפים 25א(א) + סעיף 25ב(ג) +25ב(ה)(א) ו- סעיף 26 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (20 יחידות עבירה).

מעבר לפגיעה הכספית בעובד, התוצאה של עבירה זו היא העמדת העובד בחשיפה לכך שאם יתרחש מקרה המזכה אותו בפצוי כלשהוא, הוא ימצא עצמו בפני שוקת שבורה, באופן שהדבר יפגע בו ובמשפחתו.

טענות הנאשם הסניגורית הקדימה וטענה, כי כיום הנאשם בעל רישיון לפעול כקבלן שירות בתחום הניקיון, שניתן לו לאחר שביצע את העבירות מושא כתב האישום (נספח א' לטיעוני הנאשם), וכי הדבר מלמד, כי הרשות שקלה בעיניינו את כל שיקולים הרלוואנטיים, וחרף האמור בכתב האישום, החליטה לתת לו רישיון.

ביחס לאישום הראשון, טענה, כי הוא הודה בעבירה של הפרת חובת פקוח ולא פעל כקבלן כוח אדם, כפי שמיוחס לו ע"י המאשימה.

אשר לאישום השני, מקובלים עלי טיעוני המאשימה, כי מדובר בעבירה בדרגת חומרה יתרה, והראיה לכך היא הקנס החריג שהמחוקק ראה לנכון להטיל בגין כל יחידת עבירה הן על החברה המעסיקה והן על נושא המשרה בה. כפי שנטען ע"י ב"כ המאשימה, וטיעוניה עולים בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת, אי העברת נכויים שנוכו משכר העובד ליעדם, מהוה גניבה ממנו, פשוטו כמשמעו.

לכך מצטרפת העובדה, כי נאשם 2 פעל להסדרת רישיונו תוך כדי ההליך המתנהל נגדו, ובכך, למעשה פעל להסרת המחדל המקורי – עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון כדין.

...

לא נעלמה מעיניי טענת נאשם 2 במסגרת טיעוניו לעונש לעניין אכיפה בררנית, ואולם, החלטתי לדחותה מן הטעם שהועלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, מבלי שניתנה למאשימה האפשרות להתגונן בפניה.

הוא הדין לגבי הקנס הספציפי בתוך מתחם הענישה הנ"ל. לפיכך, אני קובע כי יוטלו על נאשמת 1 הקנסות הבאים: אישום ראשון בגין עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון – 51,840 ₪ אישום שני בגין אי העברת סכומים שנוכו משכרו של עובד – 150,000 ₪.

בנוסף, אני מורה למר יוסף חג'בי, בעל המניות בנאשמת 1, לחתום בשם נאשמת 1 על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה בתיק זה. גובה ההתחייבות – 1,356,000 ₪.