זיכוי נאשם מעבירות שכר מינימום ועובדים זרים

משזאת היתה נקודת המוצא הוסיף בית הדין וקבע- "יש לזכות הנאשמים גם בשל כך שהנאשמים פנו לבעל מיקצוע "בר הכי" בתחומו – רואה חשבון של משרד גדול, המיתמחה בתחום יעוץ מס לחקלאים והכנת תלושי שכר לעובדים זרים.

המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם העסיק עובדים זרים תוך שניכה משכרם נכויים שלא כדין; לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו פנקס שכר במקום העסקת העובדים; לא מסר לעובדים תלוש שכר או מסר תלוש ללא פירוט הנכויים - עבירות לפי סעיף 2(ב)(4); 2(ב)(5) ו- 2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 ומבלי ששילם לארבעה מתוך העובדים שכר מינימום בנגוד לסעיף 14 לחוק שכר מינימום , התשכ"א- 1961.

...

בנסיבות אלה ועל יסוד כל האמור אני סבורה כי אין לקבל את טענת ההגנה בדבר "טעות במצב המשפטי", אשר נטענה על ידי הנאשם.

על יסוד כל האמור לעיל, הנני קובעת כי המאשימה הוכיחה את היסוד הנפשי הדרוש לביצוע העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום.

סוף דבר- אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום בנוגע לאי תשלום שכר מינימום ביחס לשני עובדים, עובד מס' 1 ועובד מס' 3 - כמפורט בגוף הכרעת הדין.

בהתאם לאמור בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, אומר כבר כעת כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו של העסקת עובדים זרים שלא כדין, כאמור בסעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק; ואי תשלום שכר מינימום.

...

לאור כל האמור לעיל, דעתי היא כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, להוכיח כי הנאשם לא שילם לעובדים שכר מינימום ולפיכך יש לזכות את הנאשם מעבירות אלה.

לאור כל האמור, לא מצאתי כי המאשימה הוכיחה שבמועד עריכת הביקורת הנאשם העסיק את העובדים נשוא כתב האישום שלא כדין.

כפי שפורט לעיל, לא שוכנעתי כי יש להעדיף את תעודת עובד הציבור על פני דו"ח הפעולה ולפיכך יש לומר, כי הראיות שהוצגו לפני מצביעות דווקא על כך שבמועד עריכת הביקורת העובדים הועסקו על ידי הנאשם כדין.

לנאשם יוחסו עבירות של אי תשלום שכר מינימום, העסקה ללא היתקשרות בחוזה עבודה בכתב ואי מסירת תלושי שכר, והכל בנגוד להוראות סעיפי החוק דלהלן: סעיפים 2(א) ו- 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987, סעיפים 1ג', 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א – 1991, סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, סעיף 2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991.

לאור כל האמור לעיל, משהומצאו על ידי הנאשם 3 חוזים חתומים במועד מאוחר לגביית ההודעה ולמועד הבקורת (בה כאמור לא נכח עקב שהייתו בחופשה); בשים לב כי לא נחקר לגבי האותנטיות של החוזים ונסיבות חתימתם, כמו גם ביחס לתאריך חתימתם; ובשים לב לכך שעובד מס' 2 מסר כי היה לו חוזה עבודה; הרי שיש לזכות את הנאשם ביחס לעבירה זו. אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי יש לזכות את הנאשם מעבירות של אי תשלום שכר מינימום והעסקה ללא היתקשרות בחוזה בכתב.

...

אין בידי לקבל את טענות המאשימה, לפיהן תלושי השכר אינם משקפים את השכר ששולם.

לכל האמור לעיל יש להוסיף הערה בדבר התנהלות המאשימה, וזאת כמפורט להלן.

לאור כל האמור לעיל, משהומצאו על ידי הנאשם 3 חוזים חתומים במועד מאוחר לגביית ההודעה ולמועד הביקורת (בה כאמור לא נכח עקב שהייתו בחופשה); בשים לב כי לא נחקר לגבי האותנטיות של החוזים ונסיבות חתימתם, כמו גם ביחס לתאריך חתימתם; ובשים לב לכך שעובד מס' 2 מסר כי היה לו חוזה עבודה; הרי שיש לזכות את הנאשם ביחס לעבירה זו. אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי יש לזכות את הנאשם מעבירות של אי תשלום שכר מינימום והעסקה ללא התקשרות בחוזה בכתב.

מנגד, הנני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של אי מסירת תלושי שכר; עבירה לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 וסעיף 2 (ב) (7) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א – 1991.

בנוסף, יוחסה לנאשם העסקה מבלי לשלם שכר מינימום, עבירה על פי סעיפים 2 (א) ו- 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987, ביחס לעובדים מס' 1,3,4,5,6,7,8,9,10.

אחרית דבר      מכל האמור לעיל עולה כי יש לזכות את הנאשם מרוב האישומים, ולהרשיעו אך ורק בהעסקה שלא כדין ביחס לעובד מס' 2 בכתב האישום; עבירה על הוראות סעיפים 2 (א) (1) ו- 2 (א) (2), לחוק עובדים זרים.

...

בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב -1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם ביחס לרוב העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וזאת כמפורט להלן.

לסיכום נושא זה, לא הוכח כלל כי הפועלים נתפסו בשטח שלגביו הנאשם הוא הבעלים או המחזיק.

אחרית דבר      מכל האמור לעיל עולה כי יש לזכות את הנאשם מרוב האישומים, ולהרשיעו אך ורק בהעסקה שלא כדין ביחס לעובד מס' 2 בכתב האישום; עבירה על הוראות סעיפים 2 (א) (1) ו- 2 (א) (2), לחוק עובדים זרים.

בגין עובדות אלה יוחסו לנאשם עבירות לפי הוראות סעיפים 2(ב)(2) ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, וסעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום.

אין לקבל טענה זו. אכן בפסקי הדין שצרף הנאשם זוכו הנאשמים מעבירה של אי תשלום שכר מינימום אך זכויים אלה נעשו לגופם של דברים ואין בהם כדי לתמוך בטענת הנאשם שאין מדובר בעבירה פלילית (ראו סעיפים 3,4 לפסק הדין הע"ז 2739/09 מדינת ישראל נ' ראובן ברבי) ניתן ביום 2.1.12; הע"ז 1005/10 מדינת ישראל נ' אבשלום הרצוג ניתן ביום 23.8.11; הע"ז 17383-08-10 מדינת ישראל נ' רפאל פרכטר ניתן ביום 5.11.12).

...

שקלתי את טענות הצדדים, חזרתי ועיינתי בעדויות ובמוצגים ובאתי לכלל מסקנה, כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. אי תשלום שכר מינימום הוראות סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום קובעות: "עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן - עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין". ואילו הוראות סעיף 14 לחוק שכר מינימום קובעות: "מעסיק שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה". המאשימה טענה כי בחישוב שעות עבודת העובדים כעולה מדוחות הנוכחות, נמצא שהנאשם לא שילם לעובדים את שכר המינימום הקבוע בחוק.

· מזגן (במקום מאוורר) · חשמל · מים · גז · ארנונה למועצה האזורית · ארנונה ומיסי ועד מקומי · זמן הגעה לעבודה · כלכלה במקום העבודה · אוכל מיבול המשק · השתתפות בביטוח הרפואי · ביגוד · הנעלה · שימוש בברכת השחיה · שימוש במגרשי ספורט · שירותים כללים במסגרת המושב בתחום המושב · טיולים שנתיים בנוסף להוצאת סעיף א אני מאשר לנכות משכרי את כל המיסים החלים עלי כגון מס הכנסה, וביטוח לאומי.

שאתה מקבל אישור להעסיק אותו זה לא רשום? אני מקבל עובד ל-60 חודש וכל שנה שאני עושה איזון תיקים אומרים לי מתי אני צריך לסיים את העסקת כל עובד ועובד ואני קונה כרטיס.

אחרית דבר משהרימה המאשימה את הנטל להוכיח קיומם של היסוד העובדתי והיסוד הנפשי כאחד, מעבר לכל ספק סביר, הנני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירות כדלקמן: העסקת עובד זר ללא היתר כדין וזאת בניגוד לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.