בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בריבוי עבירות קבלת דבר במירמה ועבירות היתחזות כאדם אחר, לפי סעיפים 415 רישא ו-441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
ברע"פ 8778/18 שאויש נ' מדינת ישראל (24.12.2018), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לאחר שמיעת ראיות בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה והוצאת שיק ללא כסוי, כשנטל סחורה משני מתלוננים בשווי 80,000 ₪, ונימלט מבלי לשלם עליה.
שקולי שקום וגזירת העונש
הנאשם יליד 1971, הודה במיוחס לו ובכך חסך מזמנו של בית המשפט וזמנם היקר של העדים, וזאת יש לזקוף לזכותו.
...
על משמעות מצב נפשי של נאשם בפלילים בעת גזירת העונש, עמד בית המשפט לאחרונה מפי כבוד השופט י' אלרון בע"פ 4019/23 אבו סרארי נ' מדינת ישראל (12.5.2024), בדברים כדלקמן:
"יוצא אפוא כי מצבו הנפשי של נאשם וטענה למחלת נפש יכולים להישקל במספר שלבים בתהליך גזירת הדין. ככל שמחלת הנפש היא בגדר נסיבה הקשורה בביצוע העבירה, הרי שהיא תשוקלל בשלב קביעת גבולות מתחם העונש ההולם (במסגרת סעיפים 40ט(א)(6), (7) או (9) לחוק [העונשין, א"א] [...]. לעומת זאת, ככל שמצבו הנפשי של הנאשם מהווה נסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה, נסיבה זו תשוקלל בשלב גזירת העונש בתוך גבולות מתחם העונש ההולם (ע"פ 4777/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 [נבו] (10.1.2018))" (הדגשה במקור, א"א).
במכלול השיקולים לכאן ולכאן, מקובלת עליי המלצת שירות המבחן כי יש לתת לנאשם "רוח גבית" להמשיך בשיקומו המוצלח, ולפיכך נכון בעיניי לגזור את עונשו בחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:
מאסר למשך חודשיים אותו יישא הנאשם בעבודות שירות, בהיקף של 6.5 שעות ביום, ובהתחשב ביתר מגבלותיו, החל מיום 1.7.2024 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).