ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם להיותו מפרנס יחיד למשפחתו, להיותו אב לילד נכה, אשתו לא עובדות, הנאשם לא עבד תקופה ארוכה בשל הקורונה ורק לפני חמישה חודשים החל לעבוד ומאז המשיך לשלם על חשבון החוב.
בית המשפט המחוזי ביטל את המאסר ובמקומם הטיל 140 שעות של"צ, זאת בין היתר בשל השהוי בהגשת כתב האישום, העובדה שגובה המחדל עליו נשען גזר הדין שונה מהותית לחומרה מגובה המחדל שבכתב האישום ולאור נסיבותיה האישיות של המערערת.
· זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות, לדברי ב"כ הנאשם אין לנאשם הרשעות קודמות לא רק בתחום המס, אלא בכל תחום אחר.
...
בהסכמת המערער - הערעור נדחה.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם, בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר, קנס הנע בין 8,000– 26,000 ₪ וענישה נלווית.
ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013):
"... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם."
ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).
לאור מכלול נתוניו של הנאשם ובשים לב שלא פעל להסרת המחדל, אלא באופן שולי, מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם ברף הבינוני של מתחם העונש ההולם
עונשו של הנאשם
סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים.