אולם כאשר ניתן לבצע בדיקות שתוצאתן מהימנה יותר, באמצעים טכנים המצויים בידי המישטרה ובעזרת מומחים בתחום, כפי שהעידה סימה שגב, וכאשר מדובר בתיק שהעבירות בו מבוססות על אמירת דברים באתר האנטרנט וזיהוי הנאשם כדובר, מבוסס באופן משמעותי על זהוי קולו, ראוי היה כי המישטרה תבצע בדיקות כאלה, ולא תסמוך ממצאיה על עדותו של מי שהעיד על עצמו כי מעולם קודם לכן לא עשה השוואת קול כזו שעשה בתיק הנוכחי.
בהתחשב בכך שמדובר בדברים שנאמרו לתפוצה נרחבת, שכן הדברים נאמרו לשידור בתכנית טלוויזיה, בהיתחשב בתוכן הדברים באופן ספציפי ובהקשר בו נאמרו, בהיתחשב באמירות גזעניות שונות שנאמרו באותה תכנית ובהתחשב בזהות אומרם של הדברים-על ידי הנאשם שהנו אדם מוכר וידוע ומקובל בחלק מחוגי הימין, ישנה "אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טירור".
מצפייה בחומר הגלם ובתוכנית אין גם ספק כי הנאשם היה מודע היטב למעמד, לדברים שאמר, לתוכנם ולמשמעותם.
לפיכך, איני סבורה כי דברי הנאשם האמורים בכתב האישום עולים כדי פירסום המרדה, ובעניין זה יפים דברי בית המשפט בת"פ 1281/01:
"באתי לכלל מסקנה, שהדברים שפרסם הנאשם אינם טומנים בחובם פוטנציאל ממשי להמריד, וכי לא היה בכוחם לגרום-ברמת היסתברות של קרבה לוודאות או ברמת היסתברות של אפשרות סבירה או ממשית-לערעור אושיות המשטר וסדרי השילטון".
אשר על כן אני מזכה את הנאשם מעבירה של ניסיון לפרסם פירסום המרדה.
...
לפיכך אני דוחה את טענת הנאשם אודות אכיפה בררנית, וממילא נדחית טענתו במה שנוגע להגנה מן הצדק.
אשר על כן ולאור האמור לעיל אני קובעת כדלהלן:
אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו באישומים 1 עד 24.
לגבי אישום 25 אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של איסור פרסום הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב לחוק, בעבירה של ניסיון לפרסם הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב+25 לחוק, ופירסום הסתה לאלימות או לטרור לפי סעיף 144ד2(א) לחוק.
