מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי נאשם בעבירת התבטאות גזענית

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם מואשם בכתב האישום באיסור התבטאות גזענית, עבירה לפי סעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט תשס"ח-2008.
הואיל והגעתי למסקנה שאין לסמוך את ידי על עדות היחידה של שוטר, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת בכתב האישום.
...
לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתיו ולאחר שהזהרתי את עצמי כי בעדות יחידה עסקינן, החלטתי לזכות את הנאשם.
הואיל והגעתי למסקנה שאין לסמוך את ידי על עדות היחידה של שוטר, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפתח הדברים אציין בהתאם להוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ב"כ המאשימה בסיכומיה סברה כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם שר את השיר ובכך עבר עבירה של איסור התבטאות גזענית לפי חוק הספורט.
...
כאשר מדובר בזיהוי ספונטאני שאינו מתבצע כחלק ממסדר זיהוי, נדרשת זהירות רבה יותר בהערכת משקל הזיהוי, ועל בית המשפט לתת דעתו לנסיבות בלתי מבוקרות שבהן נערך הזיהוי, "שמא היה בהן כדי לגרור את העד לזיהוי, מתוך שהוא מושפע מנסיבות אלה ומתרגמן למסקנה בלתי מודעת בדבר זהותו של הנאשם" (ר' דברי השופט ארבל בע"פ 2331/08 קסטרו נ' מדינת ישראל (מיום 20.4.09) שצוטטה את האמור בע"פ 611/85 חחיחאשוילי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 337, 343).
נוכח כל האמור, ומאחר שהמאשימה לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה להוכיח את אשמו של הנאשם, לא מצאתי להידרש לשאלה האם מדובר באכיפה בררנית או שדי בהבדל הראייתי בין הנאשם לבין יתר העצורים עליו הצביע המאשימה שבעניינם לא הוגש כתב אישום.
אשר על כן וכאמור ברישא להכרעת הדין החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נקבע כי בשים לב להתנהגותו המכוערת של הנאשם בכל מהלך הארוע, ריפוי הפגם אינו מצדיק ביטולו של כתב האישום, שכן הנאשם הפנה איומים רבים כלפי השוטרים ובני משפחותיהם תוך שימוש בשפה מעליבה, פוגענית וגזענית, ואין מקום להורות על זיכויו מעבירות האיומים.
צוין כי עברו הפלילי של הנאשם כולל עבירות רבות של איומים, עבירות תעבורה, עבירות כלפי שוטרים, העלבת עובד ציבור, פציעה כשעבריין מזויין ועוד ויש לתת לכך ביטוי בקביעת העונש בתוך מיתחם העונש ההולם.
...
אנו סבורים, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי מעשיו של המערער פגעו פגיעה חמורה בשמירה על הסדר הציבורי ומלאכת השוטרים האמונים על אכיפת החוק.
כאמור, איננו סבורים כי מדובר בענישה חריגה באופן המצדיק התערבות ועל כן, יש לדחות את הערעור גם לעניין העונש.
בסיכומו של דבר – דינו של הערעור להדחות על כל חלקיו וכך אנו מורים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אולם כאשר ניתן לבצע בדיקות שתוצאתן מהימנה יותר, באמצעים טכנים המצויים בידי המישטרה ובעזרת מומחים בתחום, כפי שהעידה סימה שגב, וכאשר מדובר בתיק שהעבירות בו מבוססות על אמירת דברים באתר האנטרנט וזיהוי הנאשם כדובר, מבוסס באופן משמעותי על זהוי קולו, ראוי היה כי המישטרה תבצע בדיקות כאלה, ולא תסמוך ממצאיה על עדותו של מי שהעיד על עצמו כי מעולם קודם לכן לא עשה השוואת קול כזו שעשה בתיק הנוכחי.
בהתחשב בכך שמדובר בדברים שנאמרו לתפוצה נרחבת, שכן הדברים נאמרו לשידור בתכנית טלוויזיה, בהיתחשב בתוכן הדברים באופן ספציפי ובהקשר בו נאמרו, בהיתחשב באמירות גזעניות שונות שנאמרו באותה תכנית ובהתחשב בזהות אומרם של הדברים-על ידי הנאשם שהנו אדם מוכר וידוע ומקובל בחלק מחוגי הימין, ישנה "אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טירור". מצפייה בחומר הגלם ובתוכנית אין גם ספק כי הנאשם היה מודע היטב למעמד, לדברים שאמר, לתוכנם ולמשמעותם.
לפיכך, איני סבורה כי דברי הנאשם האמורים בכתב האישום עולים כדי פירסום המרדה, ובעניין זה יפים דברי בית המשפט בת"פ 1281/01: "באתי לכלל מסקנה, שהדברים שפרסם הנאשם אינם טומנים בחובם פוטנציאל ממשי להמריד, וכי לא היה בכוחם לגרום-ברמת היסתברות של קרבה לוודאות או ברמת היסתברות של אפשרות סבירה או ממשית-לערעור אושיות המשטר וסדרי השילטון". אשר על כן אני מזכה את הנאשם מעבירה של ניסיון לפרסם פירסום המרדה.
...
לפיכך אני דוחה את טענת הנאשם אודות אכיפה בררנית, וממילא נדחית טענתו במה שנוגע להגנה מן הצדק.
אשר על כן ולאור האמור לעיל אני קובעת כדלהלן: אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו באישומים 1 עד 24.
לגבי אישום 25 אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של איסור פרסום הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב לחוק, בעבירה של ניסיון לפרסם הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב+25 לחוק, ופירסום הסתה לאלימות או לטרור לפי סעיף 144ד2(א) לחוק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1981, אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות של הסתה לאלימות המיוחסות לו באישומים הראשון, השני, השלישי וכן מן העבירה של הסתה לטרור המיוחסת לו באישום החמשי, ולהרשיע אותו בעבירה של הסתה לגזענות בהתאם לאישום הרביעי.
תוכן הפירסום:מה אמר- כפי שטענה המאשימה בצדק, חלק מאמירותיו של הנאשם במהלך הסרט הן אמירות שיכולות בהחלט להחשב כאמירות גזעניות, ואולם, באישום זה לא מיוחסת לנאשם עבירה של הסתה לגזענות.
...
הנאשם לא הצליח לסתור חזקה לכאורית זו. בחינת נסיבות הפרסום מובילה למסקנה כי הדברים נאמרו מתוך מטרה להסית לגזענות.
לנוכח כל האמור, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה ברף הנדרש בפלילים ומרשיעה את הנאשם בעבירה של הסתה לגזענות המיוחסת לו באישום הרביעי.
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מן העבירות של הסתה לאלימות המיוחסות לו באישומים הראשון, השני והשלישי, וכן מן העבירה של הסתה לטרור המיוחסת לו באישום החמישי, ומרשיעה אותו בעבירה של הסתה לגזענות, המיוחסת לו באישום הרביעי, עבירה לפי סעיף 144 ב (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו