מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מתקיפת שוטר שפעל שלא כדין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהכרעת הדין קבע בית המשפט קמא כי יש לזכות את השוטר הנוסף מכל העבירות שיוחסו לו לגבי שני האירועים, כי יש לזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו לגבי הארוע השני, ויש להרשיעו בעבירה מכוח סעיף 380 לחוק העונשין בנוגע לארוע הראשון.
באותה מידה שעל הציבור לדעת, כי מי שירים שלא כדין יד על שוטר שהנו סימלה השלטוני של המדינה, או יעליבו או יכשילו, ייענש, על פי הנסיבות בחומרה, כך על ציבור השוטרים לדעת כי אם יפגעו שלא כדין, בציבור על הגנתו הם צריכים לשקוד, יורשעו בדין.
" בדומה, בע"פ (מחוזי חיפה) 1337/04 מדינת ישראל נ' קפון (10.2.2005), במקרה בו נקבע כי שוטר היכה נער וביצע עבירה של תקיפה, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה וביטל את קביעת בית המשפט השלום לפיה יש להמנע מהרשעת השוטר, והחזיר את התיק לבית המשפט השלום לצורך גזירת דינו של השוטר, תוך שהוא מציין כי: "חובתה של המישטרה להשליט סדר, למנוע הפרעה לזולת, ולפעול לאכיפת החוק, אך האנטרס הצבורי המובהק הוא שהמשטרה תפעל אך ורק במסגרת הוראות החוק ...". בע"פ (מחוזי באר-שבע) 7149/00 מדינת ישראל נ' גדסי ואח', תק-מח 2001(1), 5628 (21.3.2001), התברר עניינם של שלושה שוטרים אשר ביצעו תקיפה בנסיבות מחמירות של שני מתלוננים, האחד קטין.
...
על רקע האמור – ביום 30.3.2017 הורשע המערער בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין (ויובהר כי היות והשוטר הנוסף זוכה מהעבירה מחמת הספק, לא התקיימו הנסיבות סעיף 382(א), ולכן ההרשעה לגבי התקיפה הייתה מכוח סעיף 380 לחוק העונשין ולא סעיף אחר).
המערער טוען כי שגה בית המשפט קמא שעה שלא נעתר לבקשתו להימנע מהרשעה.
אף אני סבורה שאין די באמור בתסקיר שירות המבחן, כדי ללמד על פגיעה קונקרטית במערער ובעתידו, וראו כי הדרישה להוכחתו של נזק קונקרטי עולה בבירור מן הפסיקה, לרבות הפסיקה העדכנית, ואפנה לרע"פ 9042/17 היאם עאבד נ' מדינת ישראל (27.12.2017), שם הבהיר בית המשפט העליון כי - "הדרישה להוכחת נזק קונקרטי עולה כחוט השני בפסיקתו של בית משפט זה, והקריטריון המוצע על ידי המבקשת, שעניינו פגיעה בדימוי העצמי של הנאשם, אינו מקובל ואין לא כל אחיזה בהלכה הפסוקה." בהתייחס לפן התעסוקתי – כפי שצוין בפסיקה, בית המשפט אינו אמור להכריע בדבר השיקולים הנוגעים להמשך העסקתו של המערער.
לעיתים – המסקנה תהא כי אין מקום להביא לסיום העסקתו של שוטר, הגם שהורשע בדין, ולעיתים – ההיפך, משמע, שגם בהיעדר הרשעה פלילית יוחלט על סיום ההעסקה או שינוי התנאים.
סיכום - מהמקובץ עולה כי לא השתכנעתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא שלא לבטל את ההרשעה, ואציע לחברי להרכב להורות על דחיית הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כתוצאה מהארוע נגרמה לשוטר מועלם שריטה בזרוע ימין, באורך של כששה ס"מ. הנאשם כפר במיוחס לו. בתשובה לאישום, הוסיף וטען, כי הוא זה שהותקף בידי אנשים לבושים בבגדים אזרחיים שהתיימרו לפעול כשוטרים, ופעלו שלא כדין.
בנסיבות אלו, בהם הנאשם טוען לתקיפתו של כדין על ידי השוטרים, איני סבור כי נכון לראות את עדי ההגנה כבעלי אינטרס בכך שהם רוצים לזכות את חברם, יותר מזה של השוטרים המבקשים לנקות את עצמם, או מי מהם, מטענות הנאשם וחבריו כנגדם.
...
ושוב יצוין, כי בהגשת המסמך 4A ללא התאריך, ניתן היה להגיע למסקנה מוטעית כי נתקבלה החלטה על ידי מח"ש עובר להגשת כתב האישום.
בכך היה ניתן להגיע למסקנה מוטעית, כי נרפא המחדל של הגשת כתב האישום ללא קבלת "אישור שפיטה" וללא שנתקבלה החלטה על ידי מח"ש בתלונה כנגד השוטרים ולוּ בהליך מזורז.
בשל כך כאמור, אני סבור כי יש לראות בחומרא את הגשת המסמך 4A חלף המסמך המקורי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סמוך לשעה 13:30 בעת שהנאשם המתין לדיון בעיניינו יחד עם השוטר צ'רלי דמרי שהוצב לשמור עליו, פנה הנאשם לשוטר ואמר לו: "כדאי לך לא להגיע למג'לס כי משם לא תצא נושם". בכתב האישום נטען שבמעשיו אלה איים הנאשם על השוטר בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להקניטו.
טען שאין איסור על כניסה להר הבית עם צעצועים ועל כן השוטר שקור שפנה אליו בעיניין זה פעל בנגוד לחוק.
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מהאשום הראשון: בעבירת הפרעה לשוטר מחמת הספק; בעבירת תקיפת שוטר מחמת הגנה מן הצדק.
...
אישום שני החלטתי שיש לזכות את הנאשם מאישום זה בשל נפקויות המחדל שבאי חקירתו על אישום זה ומטעמי הגנה מן הצדק.
בפסק הדין נאמר כך: "בשים לב לאמור לעיל ולהלכות המפורטות, הרי שבנסיבות המקרה דנן אני סבורה כי בהימנעות מחקירת המערער תחת אזהרה, בגין האישום נשוא סעיף 5, דהיינו האירוע הנטען מחודש ינואר 2011, היה כדי לפגוע באפשרות המערער להתגונן כראוי. הגשת כתב האישום ביחס לאירוע זה, בנסיבות אלה, שנה לאחר האירוע, באופן הפוגע בתחושת הצדק הטבעי וקיומו של הליך הוגן, איננה ראויה ולפיכך, יש להורות על ביטול אישום זה, מחמת הגנה מן הצדק. נפקותו של ביטול זה, בשלב בו אנו נתונים, הינו זיכוי המערער מאישום זה" וראה גם פסקי דין נוספים שבהם בוטלו אישומים בגין אי חקירה: ת"פ (ת"א) מדינת ישראל נגד עציוני (06.01.2019); רע"ס (י-ם) 68844-12-15 מדינת ישראל נגד שוויש (23.04.2018); תו"ב (חדרה) 45938-09-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נגד קרול (20.08.2017); (ת"א) 3647-03-14 עידה נגד מדינת ישראל (07.09.2016); (ת"א) 1903/14 מדינת ישראל נגד סיונוב (01.05.2016); ת"פ (י-ם) 5565/14 מדינת ישראל נגד סולימאן (19.07.2015); ת"פ (י-ם) 2054/13 מדינת ישראל נגד סיאם (08.04.2014); ת"פ (י-ם) 8622/13 מדינת ישראל נגד טל (27.07.2013).
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מהאישום הראשון: בעבירת הפרעה לשוטר מחמת הספק; בעבירת תקיפת שוטר מחמת הגנה מן הצדק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לאורך כל ההליך, לרבות בדיוני ההוכחות ובסיכומי הסנגור טען הנאשם כי הותקף על ידי השוטרים ובמעצרו הופעל עליו כוח בלתי סביר שלא כדין.
מנגד, ב"כ הנאשם בסיכומיו טען כי יש לזכות את הנאשם מכל האישומים נגדו מאחר שההליך מראשיתו היתנהל בנגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, התלונה של הנאשם במח"ש לא מוצתה עד תומה, החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד השוטרים אשר פעלו באלימות נגד הנאשם הנה בגדר אכיפה בררנית הפוגעת בשויון בין הנאשם לשוטרים.
...
מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם, לפיה שהייתם הארוכה של השוטרים בפתח ביתו של הנאשם, חרף הפצרתם של הנאשם, אשתו ואחיו כי הכל בשליטה וכי הם אינם זקוקים למשטרה, היא זו שהובילה את הנאשם להליך פלילי.
מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם לפיה יש לבחון את האמירה אשר נאמרה למתנדב כמכלול בתוך האירוע עצמו.
התרשמתי כי העד הביע חוסר נוחות וחוסר נעימות נוכח נסיבות המקרה, הביטוי אומנם אינו ראוי להישמע אך מנגד אין בו סיכון כלשהו המערער על תפקוד המתנדב או על תפקוד המערכת המשטרתית בכללותה, לפיכך, אני סבור כי יש לזכות את הנאשם מעבירת העלבת עובד ציבור הן בשל הנסיבות הייחודיות של המקרה והן מטעמי צדק.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי השמוש בטייזר כנגד הנאשם נעשה שלא כדין ולא בהתאם לנוהל וכדי להענישו על היתנהגותו שכללה קללות ויריקות, ולא לצורך הגנה עצמית שכן לא נשקפה ממנו מסוכנות, לא היה חשש לבריחה או פגיעה ברכוש מצידו.
על כן, אנו סבורים כי בצדק קבע בימ"ש קמא במסגרת הכרעת הדין כי בשים להתנהגותו של המערער בכל מהלך הארוע, ובעיקר טרם התנהגו אליו השוטרים בהתנהגות מבזה כטענתו (למשל בכבילתו בכבילה שלישית ושימוש בטייזר שנקבע על ידי בימ"ש קמא שלא נעשה כדין), אין מקום להורות על זיכויו מעבירות האיומים.
בימ"ש קמא החליט לזכות את המערער מעבירות תקיפת השוטרים בתחנת המישטרה, זאת למרות שהתנהגותו כלפי השוטרים הייתה חמורה ביותר, כאשר הוא יורק, מקלל, מאיים ומשתמש בשפה מעליבה, פוגענית וגזענית כלפי השוטרים.
אך כאמור, הוחלט שלא לזכותו מעבירות האיומים וזאת לאור היתנהגותו לאורך כל הארוע והפניית איומים רבים כלפי השוטרים עוד בטרם נעשה השמוש בכבילה או בטייזר וכבר מתחילת הגעתו של השוטר עלמני לדירה, למרות שהשוטר פעל באופן מנומס ורגוע.
...
אנו סבורים, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי מעשיו של המערער פגעו פגיעה חמורה בשמירה על הסדר הציבורי ומלאכת השוטרים האמונים על אכיפת החוק.
כאמור, איננו סבורים כי מדובר בענישה חריגה באופן המצדיק התערבות ועל כן, יש לדחות את הערעור גם לעניין העונש.
בסיכומו של דבר – דינו של הערעור להדחות על כל חלקיו וכך אנו מורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו