מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מתקיפה על רקע סכסוך שכנים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין הטינטון באוזן שמאלית וירידה בשמיעה – משלא הוכח הדבר בפניי במידה מספקת, אני מזכה את הנאשם מגרימתם למתלונן ".
ע"פ 27630-05-21 שי בן ארי נ' מ"י (מחוזי חיפה) - הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של חבלה חמורה ואיומים, בכך שתקף במכת אגרוף את המתלונן שהיה יליד שנת 1932 על רקע סיכסוך שכנים, והמשיך להכותו בזמן שהמתלונן היה שרוע על הריצפה, ואף איים על אישתו של המתלונן שהוא יהרוג גם את הבעל וגם את הבן.
...
לאחר הכרעת הדין, עתרה ב"כ הנאשם להפנות את מרשה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, ובהחלטתי לדחות את הבקשה, כתבתי "הנאשם יליד 1955, ניהל את משפטו עד תום, בהתאם לזכות המוקנית לו בחוק, לא קיבל אחריות על מעשיו, ואינני רואה שיש מקום להפנותו לשירות המבחן. יחד עם זאת, באת כוחו יכולה להעלות כל טעון שבכוונתה להביא בפניי שירות המבחן, בפניי." יחד עם זאת, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשם להפנות את מרשה לקבלת חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שירות, הגם שהיא הדגישה שתבקש לשכנע להסתפק במאסר מותנה, וכך כתבתי בהחלטתי: "בכדי שהתמונה תהיה מלאה בפניי ומבלי להפיח תקווה בליבו של הנאשם ו/או לרמוז על העונש שאטיל עליו, אני מורה לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת ולהגישה לתיק בית המשפט עד למועד הדיון הבא .. ". הממונה על עבודות שירות הגיש את חוות דעתו, ממנה עולה שהנאשם אינו כשיר רפואית לבצע עונש מאסר בעבודות שירות.
לאור כל הנ"ל, החלטתי לחרוג לקולא מהרף התחתון של מתחם הענישה שצוין על ידי, ולהימנע מהטלת מאסר בפועל כלשהו על הנאשם, וזאת מטעמים של צדק והגינות, המהווים חלק מהטעמים הנרחבים יותר של שיקום.
יחד עם זאת, ומאותם טעמים של צדק והגינות, החלטתי להחמיר באופן מידתי את יתר מרכיבי הענישה, דהיינו המאסר המותנה והקנס, וזאת בכדי לאזן נכונה בין מרכיבי הענישה השונים והראויים.
סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: (1) 8 חודשי מאסר על תנאי, אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מהיום, עבירת תקיפה כלשהי, ויורשע בה. (2) קנס ע"ס 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המדובר היה בשני אישומים שעניינם תקיפה- סתם ואיומים, על רקע סיכסוך שכנים.
ספק זה, שלא היה בעל משמעות בשלב הכרעת הדין, הוא בעל משמעות בשלב הטיעון לעונש ופועל מטבעו לזכות הנאשם.
...
לאור כל האמור באתי לכלל מסקנה כי אינטרס הציבור לא יינזק, ככל שאמנע מלהשית על הנאשם מאסר ממשי או אף מאסר לריצוי בעבודות שירות.
באת כוח הנאשם נמנעה מלעתור לקבלת תסקיר וממילא סבורני כי אין בו צורך של ממש בנסיבות, שכן כלל הנתונים הרלבנטיים לשם הכרעה מצויים לפניי.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות פיזית כלפי אדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כנגד הנתבעים (אב ובן) הוגש כתב אישום המייחס להם תקיפה של התובע , על רקע סיכסוך שכנים.
אולם גם אם ייוחס השקע הזעיר משמאל לתקיפה, מחמת הספק, הרי שהמצב תואם את סע' 69(1) של התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), שלא מזכה בנכות צמיתה בגין שינוי קל בצורת האף החצוני.
...
עם זאת מקובלת עלי טענת הנתבעים שהפגימות שנותרו כיום באף – כמעט כולן לא נגרמו בתקיפה, אלא מקורן בעבר הרפואי.
שנית, בפן הפורמאלי : מסקנה זו נובעת ומחויבת כאמור מפרוצדורת בירור טענת הנכות שבהליך האזרחי.
הסמכות לפסוק פיצוי זה מעוגנת בהלכה , שבתורה הדגישה צדו האחר של המטבע: אמת מידה זהירה בעשיית שימוש בסמכות זו. לסיכום הדין וסקירת מפורטת בסוגיה זו עיין בסע' 129-148 לפסק דינו של השופט סולברג בעא 2144/13 בענין מנטין, שאזכרתי לעיל, וניתן ב 6.12.17.
אני דוחה אפוא הסעד הנדרש של פיצוי עונשי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בת.פ. (רמלה) 29347-06-15 (רחובות) מדינת ישראל נגד ציפורה סרוסו (8.2.17) זיכה בית-המשפט נאשמת, נעדרת עבר פלילי, שבמהלך דיון בבית הדין הרבני בתביעת מזונות נגד בעלה ירקה לעברו ופגעה בפניו, כאשר דובר במתלונן שהורשע בעבר בתקיפתה, עת הוברר שהיה זה בעידנא דריתחא, על רקע נסיבות מיוחדות ומאז הצדדים התגרשו ונפרדו דרכם (תיק זה אוזכר בהסכמה לתוצאה, במסגרת ע"פ (מרכז) 67368-08-21 דלעיל, פסקה 17).
אמנם, יריקה, כשלעצמה, אינה ארוע  תקיפתי חמור, אולם בדיקת הארוע לאור שרשרת הנסיבות שהיו באותו מקרה ועל רקע כלל האירועים מלמדת, כי המערער ביצע את המעשה על רקע סיכסוך שכנים שבמהלכו הפגין היתנהגות אלימה נוספת, שמצאה ביטויה באישומים אחרים נוספים.
...
החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו בכתב-האישום נוכח תחולתה של הגנת "זוטי דברים". כתב-האישום: הנאשם הודה בעובדות כתב-האישום הבאות, שאמנם מציגות השתלשלות עניינים מסוימת, אך יובהר כבר עתה, כי הסכמת המאשימה היא שהעבירה שיוחסה לו – היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, מתייחסת אך ורק לעובדה מספר 3, כלומר: "בנסיבות אלו, ניגש הנאשם לחדר השינה בבית, נטל מתיקה של המתלוננת את כרטיס האשראי שלה, הכניסו לתוך תנור חימום פועל, והכרטיס נהרס" (ראו: הסכמת המאשימה בעמוד 5 שורה 12: "אני מבהירה שההיזק לרכוש מתייחס רק לכרטיס האשראי שהוכנס לתנור החימום").
 בית-המשפט קבע כי במסגרת הדיון בהגנה יש לשקול את השיקולים הבאים: "באשר לשיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להכריע בטענת הגנה זו לגופה, לאחר שמיעת הראיות, הרי שאלה צריכים להיבחן לפי טיבו הקונקרטי של המעשה והאינטרס הציבורי וההגנה תתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית. לעומת השיקולים המנחים את בית-המשפט, דרך משל, בבואו לבחון את הסעד של מבחן ללא הרשעה, והכוללים בצד נסיבות העניין וטיב העבירה את אופיו של הנאשם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי...הרי שהדגש לעניין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו "נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי". עפ"י בחינת המעשה לאורם של מבחנים אלה, עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל של "העדר ענין לציבור". כפי שמצינו לא ניתן לערוך מראש רשימה סגורה ומפורטת של המקרים הראויים להיכנס בד' אמותיה של ההגנה דנן, קרי מקרים הנמצאים "מתחת לאותו סף של חומרה ואנטי חברתיות", אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
יחד עם זאת, קיומו או העדרו של עבר פלילי הוא רק נתון אחד, שאותו יש לשקול במכלול השיקולים הנסיבתיים, ואין לומר כי קיים כלל שלפיו דמו של בעל עבר פלילי "מותר" רק משום עברו, ואם המעשה, כשלעצמו, הינו מעשה קל ערך, החוסה, תחת הגנת זוטי דברים, אזי חלילה לנו אם נגמיש את מערך השיקולים הנוגעים לבעלי עבר פלילי רק מטעם זה, ואין להגיע למסקנה כי ביחס לאלו ניתן להגיש כל כתב-אישום גם אם עובדותיו קלות ערך.
אני סבור, כי התשובה לשאלה זו בשלילה.
תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מכתב-האישום מחמת קיומה של הגנת זוטי הדברים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע ביום 3.5.2011 הזמינו המבקשת ושכנתה ניידת מישטרה בשל תקרית אלימה שאירעה בבניין מגוריהן על רקע סיכסוך שכנים ממושך.
הבקשה דנן המבקשת טוענת שלא דבק בה כל אשם תורם; כי היה מקום לקבל גם את טענותיה שנכלאה כליאת שוא ושהמשיבה הפרה חובה חקוקה; כי היה מקום לידון בטענתה לפיה המשיבה ביצעה נגד המבקשת את עוולת הנגישה בניהול ההליך הפלילי שבו הואשמה בתקיפת שוטרים; וכן כי יש לפסוק לה פיצויים עונשיים.
עיון בבקשה מעלה כי חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לטענותיה נופך עיקרוני בעל חשיבות ציבורית, הבקשה נטועה כל כולה בנסיבות המקרה הקונקרטי והיא אינה מעוררת כל שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור ב"גילגול שלישי" (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).
...
דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.
כמו כן, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה תגרום עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.
אשר על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בקשת רשות הערעור נדחית מכוח תקנה 148א לתקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו