זיכוי מתקיפה בשל הגנת זוטי דברים

ב"כ הנאשם, עוה"ד אריאלה גואטה, עתרה לזיכוי הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום מחמת הגנת "זוטי דברים" ו"הגנה מן הצדק".

לתמיכה בטענותיה הפניתה ב"כ הנאשם לאסופה של פסיקה בה זוכו נאשמים מאשמה על יסוד סייג "זוטי דברים", בעבירות תקיפה ואיומים.

...

בנסיבות מקרה מסוים יכול שיקבל אחד התנאים משקל ממשי, ואולם בסופו של דבר השאלה המכריעה היא אם סיכום כל ארבעת התנאים מוביל אל המסקנה, כי לא קיימת סכנה מזערית לציבור המצדיקה הטלת אחריות בפלילים.

מחדל חקירה - אי רישום דו"ח פעולה בנוגע לטענת ב"כ הנאשם לקיפוח הגנת הנאשם היות ששני שוטרים נוספים שליוו אותו בלשכת ההוצל"פ לא רשמו דו"חות, מקובלת עליי הטענה כי היה על השוטרים לתעד במפורט את האירוע הפלילי לו לכאורה היו עדים, כחלק מתפקידם.

סוף דבר אשר על כן, אני מזכה את הנאשם מעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, ומרשיעה אותו בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

במסגרת טיעוניה, העלתה ב"כ הנאשם מספר טענות הגנות חלופיות: ראשית - טענה כי יש לזכות את הנאשם בשל הגנת זוטי דברים בנסיבות בהן סבל מהתגרות מצד המעורבים ואף הופעל כנגדו כח פיזי בטרם הגיב.

((12.8.2012)  בהיתחשב בדחיית טענת ההגנה כי הנאשם הותקף בעצמו, והקביעה כי ארז ושהרבני ניסו לעצור אותו מתקיפתו של אורי, הרי שלא ניתן לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי מדובר בסוג של "תיגרה". הנצפה בסרטונים מצביע באופן ברור על האלימות הפיזית מצד הנאשם לעומת נסיון דל ונרפה מצד המעורבים האחרים לעצור אותו.

...

לפיכך, טענת זוטי הדברים נדחית.

טענת האכיפה הבררנית נדחית.

סוף דבר אני מוצא את הנאשם אשם ומרשיעו בעבירת נסיון תקיפה - לפי סעיף 379 בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין, ובעבירת תקיפה – לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

בית המשפט הרשיע את הנאשמת בתקרית עם השכנים, זיכה אותה מעבירת תקיפת השוטר בעקבות מעצר לא חוקי וזיכה אותה מעבירת האיומים בפני השוטרים בעקבות סייג זוטי דברים שכן הייתה באותה העת תחת מעצר בלתי חוקי, שכניה לא היו עדים לאיום שנעשה כלפיהם, האיום ברף נמוך וכן מצבה הנפשי הקשה שהייתה בעת אמירתו.

התנאים לקיומו של הסייג נדונו בהרחבה בע"פ (מחוזי ת"א) 1720/95 מדינת ישראל נ' יוסף ואח' (23.10.1996)), ואומצו בע"פ 807/99 עזיזיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(5) 747 (1999)), כדלקמן: "באשר לשיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להכריע בטענת הגנה זו לגופה, לאחר שמיעת הראיות, הרי שאלה צריכים להבחן לפי טיבו הקונקרטי של המעשה והאנטרס הצבורי וההגנה תיתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימאלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית. [...] הרי שהדגש לענין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו 'נסיבותיו, תוצאותיו והאנטרס הצבורי'". [הדגשה לא במקור א.א.] בית המשפט העליון דן בסייג "זוטי דברים" בע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, פ"ד ס(2) 120 (2005)) (להלן: "פרשת אריאל רמזורים"), וקבע: "[...] אף על פי שהסייג בדבר "זוטי דברים" אינו מונה רשימה של מקרים הבאים בגדריו, הרי שהמגמה העולה מן הפסיקה היא שיש להחילו בזהירות תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

...

לענייננו, בחינת ההתבטאויות המאיימות בהן נמצא הנאשם אשם הובילה אותי למסקנה כי מדובר באיומים מוחשיים שפגיעתם בערך המוגן ממשית, ומשמע כי סייג זוטי הדברים אינו רלוונטי.

סוף דבר במעשים המיוחסים לו בכתב האישום איים הנאשם על המתלונן, במספר אמירות בשני מועדים ביום 8.12.2019 וביום 15.12.2019.

אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירת האיומים המיוחסת לו, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ב"כ הנאשם בסיכומיה עתרה לזכות את הנאשם מחמת הספק, ולחלופין לזכותו בהגנה של זוטי דברים.

בסיכומיה ציינה ב"כ הנאשם ארבעה פסקי דין בהם זוכו נאשמים מעבירות תקיפה בגין הגנה זו. בסיכומיה בעל פה, הוסיפה ב"כ הנאשם כי אין לתת משקל לעמדותיו של הנאשם לגבי נשים, שכן מדובר ברעשי רקע ויש להיתעלם מהן.

...

שלישית, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי אין בפערים הנדונים לגרוע מן העיקר, שבטענותיה של המתלוננת ביחס לאירוע נשוא כתב האישום.

עם זאת, בסיכומו של דבר, מצאתי להעדיף את גרסת הנאשם בחקירתו במשטרה, אשר נמסרה בסמוך לאירועים, והוגשה בהסכמה.

לאחר ששמעתי את העדים, התרשמתי מעדותם, עברתי על המוצגים השונים, ושמעתי את סיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבוע כי המאשימה הוכיחה כי הנאשם ביצע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוגו מעבר לכל ספק סביר, ומשכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה זו. ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ג, 26 אוקטובר 2022, במעמד הצדדים 1 מתוך 9 image2.

בית המשפט העליון היתייחס לצורך בהגנה על קטינים מפני אלימות גופנית ונפשית, אולם הותיר פתח לשימוש בהגנת זוטי הדברים, בהתאם לנסיבות המעשה: "קיימות בדין הפלילי "מסננות" מספיקות, על-מנת שמקרים קלי ערך לא ייכנסו לגדרו.

מדובר בפסקי דין של בתי משפט השלום, אשר ניתנו בנסיבות שונות, ולמולם הציג ב"כ הנאשם החלטות בהן התקבלה הגנה זו. בהמשך לפסקי דין אלה, אוסיף ואפנה עוד לנקודת היתייחסות של ערכאות ערעור, אשר החליטו על זכוי נאשמים בשל קבלת הגנת זוטי דברים בגין עבירות תקיפת בן זוג ותקיפת שוטר (ע"פ 33699-03-15 (מחוזי ב"ש) פלוני נ' מדינת ישראל (6.10.2015); ע"פ (מחוזי חי') 1155/00 דינה רויטמן נ' מדינת ישראל (4.1.2001); עפ"ג (מחוזי מרכז) 27179-04-11 רועי לוי נ' מדינת ישראל (27.09.2011)).

...

קבלת סייג זוטי הדברים אפשרית לאחר בחינת התנאים שפורטו, בעקבותיה "עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל של 'העדר ענין לציבור'..." (ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן, פ"ד נג(5) 748, 761, פסק דינו של כב' השופט מ' אילן (1999) (להלן: "עניין עזיזיאן").

לאור כל האמור לעיל, עלה בידי הנאשם לעורר ספק סביר, מבוסס ומשמעותי, לגבי השאלה האם המעשה מקים פגיעה מזערית בנורמה המוגנת או סכנה מזערית לציבור, ולפיכך עומדת לו הגנת זוטי הדברים.

בנסיבות אלה, החלטתי לזכות את הנאשם.