מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מתקיפה בשל הגנת הכורח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש ששללו תקיפה עקיפה, אך נדרשו לטענות ההגנה לגופן ודחו אותן (ראו למשל ע"א (מחוזי י-ם) 6184/05 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 22 (20.3.2007); ת"א (שלום רמ') 1233/02 עמידר – החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל נ' יפרח (22.11.2005); תא"ח (שלום חד') 66725-09-14 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' גזי (5.4.2016); ת"א (שלום חי') 2656-09-17 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' צ'יצ'ינה (10.10.2019)).
ראוי להזכיר: דיני התקיפה העקיפה בהקשר המינהלי התפתחו על רקע הכורח להפחית את העומס המוטל על בית המשפט העליון, שעד לייסודו של בית המשפט לעניינים מינהליים היה הערכאה העיקרית שהייתה מוסמכת לידון בתקיפה ישירה.
בית המשפט לעניינים מינהליים ובתי משפט השלום (שדנו בעיניין בתקיפה עקיפה) הסתייגו אף הם מדיווחים כוזבים של דיירים (חוזיים או טוענים לדיירות ממשיכה) שנועדו לזכות בהנחה בשכר הדירה, עבור עצמם או עבור אחרים.
...
ברם השאלה הטעונה הכרעה, בסופו של דבר, היא אם הסתמכות זו של הנתבעת ראויה להגנה.
אף בהנחה שליבת גרסתה של הנתבעת הייתה מוכחת, אין מנוס מהמסקנה שידה על התחתונה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם על בסיס עדותו של מר הלה בצרוף יתר ראיותיה, בעוד ב"כ הנאשם ביקשה לזכותו על בסיס עדות זו בצרוף עדות הנאשם.
הגנת הכורח סעיף 34יב' לחוק קובע את התנאים בהם תעמוד לנאשם הגנת הכורח "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחרותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך". בע"פ 3920/00 פלונית ואח' נ' מדינת ישראל ((12.1.03), פסקה 5) נקבע לגבי הגנת הכורח, כי זו מורכבת משלושה תנאים מצטברים; רכיב ה"איום המוחשי", רכיב ה"פגיעה החמורה" ורכיב ה"אונס".
לסיכום הוכח על ידי המאשימה, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם תקף את המתלוננים כמפורט בכתב האישום וגרם לנזק ברכבים ולא עלה בידי הנאשם לעורר ספק סביר או לשכנע שעומדת לו הגנה כלשהיא בדין ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.
...
נוכח האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
בנסיבות אלה, לא הוכיח הנאשם, כי המאשימה בהליכי החקירה והגשת כתב האישום כנגדו נקטה באופן שונה בעניינם של מי שעניינם זהה או דומה ולכן דין הטענה לאכיפה בררנית להידחות.
לסיכום הוכח על ידי המאשימה, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם תקף את המתלוננים כמפורט בכתב האישום וגרם לנזק ברכבם ולא עלה בידי הנאשם לעורר ספק סביר או לשכנע שעומדת לו הגנה כלשהי בדין ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"על הדרך" זיכה הנתבע גם את תובע 2, הבן, במיני מחמאות לא משום, שהוא הכיר את אופיו או את עשייתו המקצועית אלא אך משום קרבת-המשפחה.
"תהא זאת הגנה טובה", נקבע בחוק, "אם הנתבע עשה את הפירסום בתום לב כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". במלים פשוטות, ההגנה הזו מכירה בנסיבות שבהן מי, שטוען כי הוּצאה דיבתו, לא יזכה לחסותו של החוק אם הוא עצמו הקדים ופירסם לשון-הרע על אחֵר ובייחוד על בן-ריבו לתביעה.
זהו, להשקפתי, פיצוי הולם בענינו של מי, שלא ידע לשמור על לשונו והרשה לעצמו לתקוף בחריפות את התובעים בפומבי, אך בלי שפגע עמוקות, בפועל ולפי קנה-המידה האובייקטיבי המתחייב בדין, בשמם הטוב.
הנתבע יוסיף וישלם לתובעים, יחד ולחוד, הוצאות-משפט בסך של 2,750 ש"ח. אלו הולכות אחר הֶחזרה של אגרה בסכום, הנגזר משיעורה ההולם של תביעה כזו ואחר הכורח להתייצב – כל אחד משני התובעים – לשני דיונים בבית-המשפט.
...
איני מקבל את הטענה, והושמעה בסיכומי-הנתבע לשאלתו של בית-המשפט, כי המעשה היה מידתי משום שנאמר בעידנא דרתחא וגם השיג את המטרה הראויה – האישור המיוחל גילה עצמו מקץ זמן-מה. ראשית, ספק בעינַי כלום התקיים קשר רציונאלי בין החלק המבזה והפוגעני שבביטויים לבין קידום-ענינו של הנתבע בעלייתו של הייצוג המשפטי על פסים חדשים.
נחה דעתי כי הנתבע התקשה לחוש, בכנות המתבקשת, צער על הפגיעה בתובעים.
סבורני כי די לי בקביעות הללו ואין זה נדרש להיכנס בעובי-הקורה של טענת-הנתבע ל"אשם תורם", מכוחו של סעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
בתוך 30 ימים מיום, שקיבל לידיו פסק-דין זה, ישלם הנתבע לתובעים, יחד ולחוד, סך של 14 אלף שקלים בגין עילתה של התביעה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אינני מקבל גרסה זו של הנאשם, וממילא גם את טענת ההגנה לקירבת הנסיבות לנסיבות של הגנות צורך או כורח וכיו"ב; הנזק לנפגע אינו מתמצה בכאבים פיזיים ובחבלות, שהיו קלות למדי, אלא הוא משתרע לתחום הנפשי – תחושות פחד, עלבון ואובדן הבטחון האישי.
הנזק הפיזי הפוטנציאלי מתקיפה פרועה זו הוא חמור פי-כמה; הענישה הנוהגת בעבירות תקיפה מגוונת למדי אך ככלל ניתן לאתר קו ענישתי ברור, לפיו כאשר מדובר בתקיפה חובלנית שלא גרמה לנזק חמור או מתמיד, נקבעים מתחמים עונשיים בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר (וראו למשל ת"פ 5401-01-17 מ.י. נ' סמימי (2017), ת"פ 38531-01-15 מ.י. נ' לוין (2016), ת"פ 19626-05-14 מ.י. נ' הלפרין (2016), ת"פ 26054-12-14 מ.י. נ' ריאגוזוב (2016)); תקיפת הנאשם את אחותו: הערכים המוגנים בעבירת התקיפה הן הגנת הגוף והבריאות וכן אוטונומיית האדם על גופו.
לזכות הנאשם יעמדו הנתונים הבאים: עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, עלול לפגוע בנאשם, אולם פגיעתו של עונש כזה תהא מינימלית אם תיגזר על הנאשם תקופת ריצוי קצרה; הנאשם נטל אחריות כנה ומלאה על מעשיו, והודאתו חסכה מהנפגעים את הצורך להעיד, כמו-גם משאבי ציבור; העדרו של כל רישום פלילי; עיקר עונשו של הנאשם יהיה איפוא מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, ולצדו מאסר מותנה והתחייבות כספית לתוספת הרתעה.
...
אינני מקבל גרסה זו של הנאשם, וממילא גם את טענת ההגנה לקרבת הנסיבות לנסיבות של הגנות צורך או כורח וכיו"ב; הנזק לנפגע אינו מתמצה בכאבים פיזיים ובחבלות, שהיו קלות למדי, אלא הוא משתרע לתחום הנפשי – תחושות פחד, עלבון ואובדן הביטחון האישי.
מאפייניה המחמירים של התקיפה הנדונה בנסיבותיה מחייבים קביעת מתחם מחמיר יותר; שיקלולם של כלל הנתונים מוביל למסקנה שתחתיתו של מתחם העונש ההולם הכולל יימצא בתחומי המאסר שניתן עקרונית לרצותו בעבודות שירות, ועד ל-14 חודשי מאסר.
סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות החל מיום 07.05.19 בעמותה למען הקשיש בראשון לציון.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר שמיעת ראיות, החליט בית המשפט קמא לזכות את המערער מחמת הגנת אי שפיות הדעת.
יצוין, כי במסגרת ההליך בבית המשפט קמא לא היתה מחלוקת על עובדות כתבי האישום, שהמערער אף הודה בהן, אלא נטען כי עומדות לזכות המערער מספר הגנות ובהן הגנה עצמית, הגנת כורח והגנת צידוק, ועל כן נקבע שאין צורך בשמיעת עדי התביעה אלא בשמיעת פרשת ההגנה בלבד, ובסופו של דבר, נשמעה רק עדותו של המערער.
כעולה מסעיף 34י לחוק העונשין שעניינו בהגנה עצמית: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחרותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". כעולה מסעיף 34יא שעניינו בהגנת הצורך: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו". כעולה מסעיף 34יב שעניינו בהגנת הכורח: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחרותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך". בעניינינו אמר המערער בעדותו בפני בית המשפט קמא, בין היתר: "במועד בו נהגתי, ידעתי שאני חייב בנהיגה כדי להמשיך במלאכתי שיש ויקראו לה קדושה, אני... מתייחס אליה כמלאכה הכרחית, חייבת בחשיפה, בבדיקה נאותה ובביסוס מדעי" (עמ' 14, ש' 8-10).
...
יצוין, כי במסגרת ההליך בבית המשפט קמא לא היתה מחלוקת על עובדות כתבי האישום, שהמערער אף הודה בהן, אלא נטען כי עומדות לזכות המערער מספר הגנות ובהן הגנה עצמית, הגנת כורח והגנת צידוק, ועל כן נקבע שאין צורך בשמיעת עדי התביעה אלא בשמיעת פרשת ההגנה בלבד, ובסופו של דבר, נשמעה רק עדותו של המערער.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ובתיק בית המשפט קמא, מצאתי כי דין הערעור להידחות.
נוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא, ועל כן הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו