מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מריבוי עבירות אונס מחמת הספק

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה העירעור על הכרעת הדין לאחר עיון בהכרעת דינו של בית משפט קמא, ובטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הרשעתו של המערער בעבירת האינוס האחרונה, ובריבוי מעשי אלימות ותקיפה של בת זוג, ולזכותו, מחמת הספק, מארועי התקיפה המינית הקודמים.
אציע עוד לזכות את המערער, מחמת הספק, משתי עבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 347(א)(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.
...
חרף קביעתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותה של המתלוננת, שלדידו משתרעת על פני כלל האירועים המתוארים בכתב האישום, הגעתי לידי מסקנה כי יש לזכות את המערער מאירועים אלו – ולוּ מחמת הספק.
סוף דבר, אמליץ לחבריי להותיר את הרשעתו של המערער על כנה בעבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ובמספר עבירות של תקיפה, לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.
הערעור על מידת העונש ככל שתתקבל עמדתי בדבר זיכויו של המערער משתי עבירות של מעשה סדום, ברי כי יש לדחות את ערעורה של המשיבה על קולת העונש, ולהפחית בעונשו של המערער.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

האישום החמשי לשלמות התמונה אשיב ואזכיר, כי השאלה העולה באישום השלישי עלתה גם באישום החמשי; ואולם השופטת שפירא סברה כי יש מקום לזיכוי מחמת הספק מעבירת האינוס, לאחר שהמערער הודה בעובדות והמתלוננת, שנעתרה למערער אשר אף הבטיח לה מלבד הסיוע בדיור גם להיות בת זוגו הבלעדית, וקיימה עמו יחסי מין – לא נשמעה.
עוד נטען, כי נוכח העובדה שמדובר בעבירות שנעברו על פני תקופה ארוכה ובקרבנות רבים, אין לראות במעשים השתלשלות אירועים אחת; ואף בהנחה שמדובר בהשתלשלות אירועים אחת, חומרת המעשים, ריבוי הקרבנות והפגיעה המכוונת באוכלוסיית מצוקה, הטעונה הגנה, מצדיקה חריגה מהכלל של חפיפת עונשים, ומחייבת הטלת עונשים מצטברים.
...
כאמור, מטבע הדברים, המדובר בשיקולים מנחים, והכל תלוי, בסופו של דבר בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".
נראה כי אין להיעתר אף לערעור על קולת העונש.
קל"ג. סוף דבר וסיכומו: אציע לחבריי שלא להיעתר לערעור על הכרעת הדין ולערעורים על גזר הדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וטענות המערער המערער הועמד לדין בגין עבירת אינוס בבת מישפחה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(א)(1) בצרוף סעיף 351(א); ובגין ריבוי עבירות של מעשה מגונה בבת מישפחה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ובנסיבות סעיף 345(א)(1) בצרוף סעיף 351(ג)(2).
סך הכל שהה המערער במעצר במשך 382 ימים עד ליום 11.12.2017, שאז עבר לסטאטוס של עצור באיזוק אלקטרוני בביתו במשך 137 ימים נוספים עד שזוכה מחמת הספק מהעברות שיוחסו לו, בהכרעת דין מיום 29.4.2018 (להלן: הכרעת הדין).
אשר לאופי הזיכוי, לא ניתן להיתעלם מכך שהמערער זוכה מחמת הספק בלבד, לאחר שהתעורר ספק בדבר התכנות ביצוע מעשה האינוס במסגרת הזמנים שלמעשה המערערת עצמה תחמה בתיאורה המפורט את המעשה, כאשר עם זאת הדגיש בית המשפט את עדותה המשכנעת של המתלוננת.
...
אמנם קשה היא התוצאה שלפיה אדם נתון במעצר תקופה ממושכת במסגרת הליך פלילי שהתנהל בעניינו, שלבסוף הסתיים בזיכויו; ובהקשר זה לא חמק מעיניי תצהירו של המערער המתאר את קשייו בתקופת מעצרו.
אשר לתקופה שבין מעצרו של המערער לראשונה לבין הגשת כתב האישום, שלגביה מלין המערער כי לא ניתנה לו הזדמנות ראויה לגבש את טענת האליבי שלו – זו נמשכה אחד עשר ימים, ולא שוכנעתי כי יש ממש בטענה שתקופה זו מתוך תקופת המעצר הכוללת של המערער הייתה בעלת השפעה מכרעת; במיוחד בהינתן שלגרסת המערער ממילא נדרשה לו ולקרוביו למעלה משנה לאיסוף החומרים הנחוצים לביסוס טענת האליבי.
סופו של דבר, אם תישמע דעתי, החלטת בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה והערעור יידחה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין מעשיו אלה, יוחסו למערער ריבוי עבירות של ניסיון אונס ושל מעשה מגונה בקטינה על-ידי בן מישפחה, לפי סעיפים 351(א), 345(א)(3), וסעיף-25 לחוק העונשין, וכן לפי סעיפים 351(ג)(1), 348(א), ו-345(א)(3) לחוק, בהתאמה.
זאת, כנגד דעתו החולקת של השופט ר' אמיר אשר סבר כי יש לזכות את המערער מעבירות אלה מחמת הספק.
כמו כן, המערער הורשע פה אחד באישומים הרביעי והחמישי (מעשים מגונים במתלוננת א') וכן במקרה אחד באישום הששי (מעשה מגונה במתלוננת ב'); וזוכה פה אחד מחמת הספק מהעברות שיוחסו לו באישומים השביעי והשמיני (מעשים מגונים וניסיונות לכך במתלוננות ג' ו-ה'), וכן מעבירה אחת באישום השני (ניסיון אינוס במתלוננת א').
...
הטענות כנגד ההרשעה התמקדו, בסופו של דבר, בהיבטים מסוימים בלבד של העדויות, שלא היה בהם כדי לערער את המאסה הראייתית שהצטברה.
אני סבורה שהעונש שהושת עליו הוא ראוי, גם מבלי שיובא בחשבון הכלל באשר לצמצום התערבותה של ערכאת הערעור בנושאים מסוג זה, המצדיק אף הוא את הותרתו על כנו.
ת הנשיאה א' חיות: אני מצטרפת למסקנתו של חברי השופט י' אלרון כי דין הערעור להידחות וזאת מן הטעמים שמנה בחוות-דעתו המפורטת.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ברם, בית המשפט מצא לנכון לזכות את המערער מחמת הספק מעבירת האינוס שיוחסה לו, שכן לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הוא החדיר את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת ואף לא הוכחה תחילת חדירה.
טרם קביעת מיתחם העונש בחן בית המשפט האם יש להתייחס לריבוי המעשים שביצע המערער כארוע אחד או מספר אירועים וקבע כי יש להתייחס אל העבירות כמכלול, כארוע אחד.
...
טענותיו של המערער בקשר לממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי נדחות אפוא.
התוספות הראייתיות לעדותה של חוקרת הילדים טענתו העיקרית הנוספת של המערער הייתה כלפי התוספות הראייתיות שמצא בית המשפט המחוזי לעדותה של חוקרת הילדים.
מכלל האמור עולה אפוא כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו