מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מעבירת תקיפה של קטין במשטרה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מצאתי לזכות את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו של תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש וזאת מחמת הספק.
בגירסתה תמכה העובדת הסוציאלית: "אחרי פחות מ-3 חודשים, אמרה המשפחה בעיקר אפרת (הגב' מורן – ש.ל.ב), שהיא לא מסוגלת יותר להחזיק את הקטין, בשל היתנהגות קשה וחסרת גבולות ומהסיבה שאביו של הקטין לוחץ ודורש ממנה לבוא למסור עדויות במישטרה לעזור לו בהליך הפלילי, והיא לא מסוגלת לעמוד בזה..." (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 4-6).
...
במקרה זה, בשל יכולותיו הוורבליות הדלות של הקטין והקושי לקבוע את מהימנותו, מחדלי חקירה ובכלל זה העובדה שהגננת שחשפה את הפגיעה הנטענת לא נחקרה ולא הובאה לעדות, והיעדר הוכחה למועד ולאופן הפגיעה בקטין – שוכנעתי כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני סבורה כי אין מקום להרחיב בהן אולם זאת אבהיר: לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בייצוגו של הנאשם ע"י עו"ד בוקטמן.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי ומזכה את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת – כאמור - מחמת הספק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, אם כן, מצאתי לזכות את הנאשם מעבירה של תקיפת קטין חסר ישע בידי אחראי, וזאת מהנימוקים שצוינו לעיל.
כאן, אם כן, מופיעים וצפים הנימוקים שהובאו לעיל כגון הסיכסוך בין הצדדים ועוצמתו, "ראשית ההודאה" של הנאשם ושיוכן של ההקלטות לקולו על ידו בעת חקירתו במישטרה, האמון שיוחס על ידי לגירסת המתלוננת, ובעיקר חוסר הסבירות אותו ייחסתי לגירסת הנאשם אשר הופרחה לאויר העולם (והאולם) ללא כל תמיכה ראייתית משמעותית, לפיה חברו להם כל בני מישפחת המתלוננת ויזמו "בישול ראיות" משמעותי ומתוחכם, על מנת לבסס עבירת איומים כנגדו.
...
כל אלו, מוליכים למסקנה הבלתי נמנעת, כי הדברים המיוחסים לנאשם נאמרו על ידו ללא שהתעורר בליבי ספק סביר בעניין זה. תוכן הדברים, אף הוא אינו נתון בספק.
קשה עד בלתי אפשרי לשייך אמירה זו להתנהלות משפטית בין הצדדים, לסכסוך המשמורת ביניהם או לכל אי הבנה אחרת המהווה חלק מסכסוך הגירושין אשר הוצג לפני במהלך ניהולו של תיק זה. כך ביקש הנאשם לאיים על אשתו, ובכך אני מרשיעו.
הנאשם, אם כן, מורשע במיוחס לו באישומים 1 ו-4 (תקיפת בת זוג ואיומים), אך מזוכה מהנטען כלפיו באישומים 2 ו-3 (איומים ותקיפת קטין חסר ישע), והכל מהנימוקים שתוארו לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2008 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה לא חקרה את הנאשם בחקירתו הנגדית בבית המשפט בנוגע לעבירות המיוחסות לו באישום השני בענין ההיזק לרכוש ותקיפת הקטין והנאשם לא עומת כלל עם דברים שאמרה האישה בענין זה ודברים שאמרה הקטינה בענין זה. ודוק: במישטרה הכחיש הנאשם כי שבר את הרהיטים ולא נחקר כלל בענין תקיפת הקטין.
לסיכום: כאמור, כפי שציינתי בסעיף 1 להכרעת הדין, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירות של תקיפת קטינה ותקיפת הסבתא, באישום הראשון.
...
הימנעות המאשימה מהבאת אמיל לעדות, ללא מתן הסבר מניח את הדעת לכך תומכת במסקנה, שאילו הייתה העדות מובאת היא הייתה פועלת נגד טענת המאשימה (ראה קדמי על הראיות חלק שלישי עמוד 1648).
לסיכום: כאמור, כפי שציינתי בסעיף 1 להכרעת הדין, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעברות של תקיפת קטינה ותקיפת הסבתא, באישום הראשון.
אני מרשיעה את הנאשם באישום השני בשתי עבירות של תקיפת בת זוג.
באישום השלישי – אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפת קטין ע"י אחראי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2008 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כאמור, לעניין גירסת הקטין במישטרה שאביו זרק עליו את הכוס, לא רק שלא הוכח היסוד העובדתי של התקיפה, אלא גם היסוד הנפשי הנילווה ליסוד העבדתי לא הוכח.
אשר על כן אני מזכה את הנאשם מהעבירה של תקיפת הקטין.
...
כמו כן מדובר באיומים שהופנו כלפי המתלוננת ונקלטו על ידי אנשי המשטרה והמטרה היתה להביא את אנשי המשטרה למסקנה כי טוב יעשו אם ירגיעו את הנאשם ובכך יגנו על האנטרס של המתלוננת.
בנסיבות הללו אפשר להגיע למסקנה כי הנאשם צפה "בהסתברות גבוהה" את האפשרות שדבריו יפחידו גם את השוטרים, ואין נפקא מינה אם בפועל השוטרים לא חשו פחד.
מכל האמור לעיל מצאתי כי ככל שמדובר באישום השני התמלאו יסודותיה של עבירת האיומים באישום זה. מצאתי כי המאשימה הוכיחה מכל לכל ספק סביר את העבירות של איומים והיזק בזדון באישום הראשון ואת העבירה של איומים באישום השני, ואני מרשיעה את הנאשם בעבירות אלה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות ב"כ המאשימה לאישום הרביעי ב"כ המאשימה מפנה לסרטון ולעדות הנאשמת בבית המשפט, ונטען כי על פי הנצפה בסירטון ועל פי הודיית הנאשמת, בעצם משיכתו מזרועו ומשיכת הצעצוע ממנו, כחלק מה"מוטו החינוכי" שלה של להעלים את אובייקט המריבה כמתוארת בעדותה במישטרה בת/23 שו' 189, יש להרשיעה בעבירת תקיפה סתם המיוחסת לה. כמו כן, לאור הנצפה בסירטון ולאור הודיית הנאשמת בתקיפת שתי הקטינות (גם אם לא באופן המתואר של הצביטה) התבקש להרשיעה בעבירת תקיפה סתם נוספת.
יובהר כי אין מדובר בזיכוי של הנאשמת משני אירועים, אלא כי סך האירועים הנו עשרה ולא שניים עשר, וכל האירועים כולם הנם אירועים בהם הנאשמת מבצעת עבירה של תקיפה כלפי הקטינים.
...
טענות ב"כ המאשימה לאישום הראשון גרסת הנאשמת בבית המשפט "אני דחפתי אותה ומשכתי אותה ואני ממש מתחרטת על כך וזה לא מעשה שצריך לעשות. החוסר סבלנות התעלתה עליי מכל הבחינות". המסקנה המשפטית המתבקשת - הנאשמת ביצעה שרשרת של פעולות אלימות כלפי הילדה, כולן יחד מהוות עבירה של תקיפה.
טענות ב"כ המאשימה לאישום השני ב"כ המאשימה מפנה לעדות הנאשמת בבית המשפט ולסרטון ונטען כי המסקנה המשפטית הינה כי האלימות שהפגינה הנאשמת, כפי שנצפית בסרטון, מופנית כלפי שני קטינים, א.ל וע.ט, ולאור האמור לעיל ניתן לראות כי הנאשמת מודה בתקיפתם באופן מלא.
כאמור, כי כל האירועים המפורטים באישום התשיעי הוכחו מעל לספק סביר, והנאשמת מורשעת בכולם, והעובדה כי היא מורשעת בעשר עבירות, ולא בשתיים עשרה, אינה נובעת מזיכוי או מכך שלא הוכחה עובדה כלשהי באישום זה, אלא מכך שנפלה טעות בכתב האישום ונכתב שתיים עשרה עבירות, כאשר מדובר בעשר.
הנאשמת מורשעת בכל שאר העבירות המפורטות בכתב האישום, כפי המפורט לעיל ביחס לכל אחד מהאישומים.
הנאשמת מורשעת בעבירות כדלקמן : עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין – 32 עבירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו