לדבריו, גם ברכב הקאיה לא יכול היה להשתמש, שכן "היה חסר שם דברים מפורקים בתוך הרכב". על כן, טען המתלונן שבעקבות אובדן שני כלי הרכב – כלי רכב ישנים ללא ביטוח – ובהעדר יכולת לקנות כלי רכב חלופיים, איבד את עבודתו (עמ' 11).
באשר לראיות הנסיבתיות – מפנה המאשימה, בין היתר לאלה – ברשות הנאשם היו שני כלי הרכב של המתלונן; הנאשם השאיר את המפתחות בתוך כלי הרכב, ללא הסבר סביר; כלי הרכב היו במצב משומש ושוויים אינו רב, על כן אין זה סביר שייגנבו; הנאשם היה מצוי בקשיים כלכליים והיה לו מניע לגנוב את כלי הרכב ולמכור אותם; שני כלי הרכב נגנבו מחצר ביתו של הנאשם באותו מועד; הקאיה היה מקולקל ולא הניע (לגרסת הנאשם), ועל כן, לא סביר שייגרר מהמקום על ידי הגנב.
מצאתי לציין מספר מחדלי חקירה, אשר אף הם תרמו למסקנה הסופית בדבר זיכויו של הנאשם מחמת הספק – ראשית, היה על המישטרה, בזמן אמת, לפנות לאחיו של המתלונן (הנאשם מסר ששמו אנאס) ולברר עמו גירסת הנאשם – האם שוחח עמו ובקש ממנו לבוא ולקחת את הקאיה מליד ביתו? האם עדכן אותו כי הקאיה "תקוע" וקיימת בעיה בהתנעה? האם סיכם עמו דבר לענין מפתחות הרכב? – כל זאת בהנתן העובדה שהמתלונן טוען שהנאשם כלל אינו מכיר את אחיו ואין לו כל קשר עמו; שנית, היה על המישטרה, בזמן אמת, לשאול את הנאשם מיהו אותו חשמלאי אותו הזמין לבדיקת הקאיה ולגבות ממנו הודעה; שלישית, היה על המישטרה לתפוס את מצלמות האבטחה שבמגרש הגרוטאות ולא לסמוך על גירסת העד יאסר, שהנו עד מעורב בבצוע עבירה, לפיה המצלמות לא עבדו באותו הזמן.
...
לסיכום, המתלונן אינו עד ישיר לגניבת הרכב, אך התיימר לספק ראיות "מפלילות" ולהצביע על קיומן של ראיות נסיבתיות כנגד הנאשם.
יחד עם זאת, בגירסת הנאשם נמצאו מספר עניינים שאינם תומכים, בהכרח, במסקנה שידו במעל – כך התקשר הנאשם למתלונן והודיע לו כי הקאיה "נתקע" ולא ניתן להתניעו; כך התקשר הנאשם לאחיו של המתלונן (עובדה שכלל לא נבדקה ולא נסתרה) וביקש ממנו להגיע ולקחת את הקאיה; כך הזעיק הנאשם חשמלאי מטעמו שיבדוק את הקאיה (עובדה שלא נבדקה בזמן אמת ולא נשללה); כך לא הגיוני – על רקע מצבו הכלכלי – שהנאשם יציע למתלונן לגרור את הקאיה למוסך ולתקנו על חשבונו; וכך לא הגיוני – על רקע עברו הנקי של הנאשם – שביקש מהמתלונן לא להגיש תלונה במשטרה היות והוא "מסובך".
במצב דברים זה, וחרף העובדה שגירסת הנאשם אינה נטולת תהיות וספקות, הרי שאין בה כדי למלא את החסר שבראיות התביעה.
מצאתי לציין מספר מחדלי חקירה, אשר אף הם תרמו למסקנה הסופית בדבר זיכויו של הנאשם מחמת הספק – ראשית, היה על המשטרה, בזמן אמת, לפנות לאחיו של המתלונן (הנאשם מסר ששמו אנאס) ולברר עמו גירסת הנאשם – האם שוחח עמו וביקש ממנו לבוא ולקחת את הקאיה מליד ביתו? האם עידכן אותו כי הקאיה "תקוע" וקיימת בעיה בהתנעה? האם סיכם עמו דבר לענין מפתחות הרכב? – כל זאת בהינתן העובדה שהמתלונן טוען שהנאשם כלל אינו מכיר את אחיו ואין לו כל קשר עמו; שנית, היה על המשטרה, בזמן אמת, לשאול את הנאשם מיהו אותו חשמלאי אותו הזמין לבדיקת הקאיה ולגבות ממנו הודעה; שלישית, היה על המשטרה לתפוס את מצלמות האבטחה שבמגרש הגרוטאות ולא לסמוך על גירסת העד יאסר, שהינו עד מעורב בביצוע עבירה, לפיה המצלמות לא עבדו באותו הזמן.
