העובדות
ואלה העובדות הרלבנטיות להכרעה במחלוקת:
(1) ביום 14.05.2014 קיבל המערער, סטודנט למשפטים, "הודעת תשלום קנס" בסך 1,000 ש"ח, בגין עבירה של עישון במקום צבורי, לפי סעיפים 1(א) ו-1(ב) לחוק למניעת עישון במקומות צבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "הדו"ח"), בכך שעישן בחצר פנימית בבית משפט השלום בתל אביב –יפו.
נקבע שלא נתקיימה הדרישה ש"לא היה יסוד לאשמה", משני טעמים: האחד, בעת מתן הדו"ח, טרם ניתן פ"ד אבולפיה, והמשיבה הייתה רשאית להניח שהמצב המשפטי הנכון הוא שאסור לעשן במקום בו ניתן הדו"ח ; השני, הזיכוי בפ"ד אבולפיה מבוסס, בין היתר, על סמך החלטות עובדתיות, כגון הצבת שלוט במקום ומודעות המערער לאיסור העישון, באופן שהמשיבה יכולה הייתה לסבור, שתצליח להוכיח שהוצב שלוט כנדרש ושהמערער היה מודע לו, ולפיכך, המערער יורשע.
...
בענייננו, בחינת הפרמטרים הרלבנטיים מובילה למסקנה שלא נגרמו למערער נזקים של ממש.
סוף דבר
לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
המשיבה תשלם למערער הוצאות בסכום כולל של 1,000 ₪.
