זיכוי מעבירת הפרת צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין

ההליך בבית המשפט המחוזי בהכרעת דינו מיום 15.9.2019 הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בבצוע שתי עבירות של מעשה מגונה, לפי סעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין), ושתי עבירות של הפרת צו פקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006.

אשר לעונש המתאים בגדרי המיתחם, שקל בית המשפט לזכות המשיב את הודאתו, אשר חסכה בזמן שפוטי ובצורך להעיד את עדי התביעה; העובדה שהוא נתון במעצר "בתנאים לא קלים" ו"חשוף להטרדות מצד עצורים אחרים", כעולה מחוות הדעת מטעם המרכז להערכת המסוכנות בעיניינו; ונסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הבריאותי הקשה.

...

כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המשיב, שלפיה בית המשפט המחוזי החמיר עימו יתר על המידה, משלא נצמד למילותיו של כתב האישום המתוקן.

שנית, משהגעתי למסקנה כי מכל מקום יש להחמיר בעונשו של המשיב בהתבסס על כתב האישום המתוקן, ומשהמשיב לא הגיש ערעור על חומרת גזר הדין כמתבקש מטענותיו אלה, אין בטעות האמורה כדי לשנות ממסקנה זו (ראו והשוו ע"פ 6487/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (15.3.2012)).

בנסיבות אלה, בלי לקבוע מסמרות באשר למתחם הענישה ההולם את מעשיו של המשיב, ובהתחשב בכלל לפיו ערכאת ערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם, ולנוכח מצבו הרפואי של המשיב, אני סבור כי יש להחמיר את עונשו בתוך המתחם שקבע בית המשפט המחוזי.

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בבצוע שתי עבירות של הפרת צו פקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן- חוק הגנה על הציבור); ובביצוע שתי עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

במסגרת צו הפיקוח הוטל על הנאשם, בין היתר, איסור שימוש בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים או שימוש בחומר מסוכן על פי חוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013.

לזכותו של הנאשם אשקול את הודאתו בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות למעשיו, כפי שאף הובאה על ידו במועד הטיעונים לעונש.

...

בשים לב לכלל האמור לעיל, אני סבורה כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 2 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

בהינתן כלל האמור לעיל, בשים לב לצורך ליתן משקל לשיקולי הרתעה והגנה על הציבור מחד, ובשים לב לעובדה כי המדובר בהפרה ראשונה של הנאשם את צו הפיקוח ונטילת האחריות מצדו, אני סבורה כי יש למקמו בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם אך לא בתחתיתו.

אני גוזרת אפוא על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 3.5 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

הבקשה והרקע לה ביום 14.6.20, ניתן גזר דינו של הנאשם בתיק זה, בגין הרשעתו על פי הודאתו בעבירה של הפרת צו פקוח לפי סעיף 22(א) בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

לזכות הנאשם יש לקחת בחשבון גם כי אינו מצוי עוד בפקוח עברייני מין כך ששיקול ההרתעה האישית פחות.

...

ראו לעניין זה את שנקבע בבש"פ 962/10 פלוני נ' מדינת ישראל, סג(3) 638 (2010): "האינטרס הציבורי אשר הביא לחקיקתו של החוק נהיר על פניו. הוא נולד מתוך צורך להגן על הציבור מפני פגיעתם הרעה של עברייני מין מועדים. עבירות מין נמנות על החמורות שבעבירות המנויות בחוק העונשין, ועל הקשות והפוגעניות ביותר מבחינת תוצאותיהן לקרבנות העבירה; לא אחת, מתאפיינים מבצעיהן בתכונה של רצידיביזם, ולעיתים הקרבנות הם קטינים ובגירים חסרי ישע. המגמה לצמצם את הסיכון להתרחשותן העתידית של עבירות אלה משקפת צורך חברתי חיוני." במקרה של עבריין מין מורשע, עצם הפרת צו הפיקוח טומנת בחובה מסוכנות לשלום הציבור.

עוד יש לקחת בחשבון, כי מלכתחילה מצא בית המשפט בהליך קודם להבחין בין אופנים שונים של הפרת צו הפיקוח על ידי הנאשם.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. מובהר כי הנאשם ריצה את עונשו בתקופת מעצרו.

לפיכך, יוחסה למבקש עבירה של הפרת צו פקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה).

עוד מעלה המבקש טענת הגנה מן הצדק, המובילה לגישתו לצורך להורות על ביטול כתב האישום או על זיכויו, בשל הפגיעה הקשה בזכויותיו כנחקר בעת תיחקורו על ידי קצין הפיקוח, ולחילופין – להשפעה על סוג ומידת העונש.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בית משפט השלום קבע כי פעולות קצין הפיקוח "[...] אינן פעולות הפוגעות בזכות יסוד כלשהי של הנאשם", וכי תוצרי פעולותיו הם "ראיות חוקיות, שלא נפל בהן כל פגם". יתרה מזאת, בית משפט השלום קבע כי אף בהנחה שפעולות קצין הפיקוח נעשו בחוסר סמכות, "בהינתן אופי נסיבות גביית הראיות שאסף קצין הפיקוח, טיב הראיות, השפעת מעשיו 'חסרי הסמכות' של קצין הפיקוח על גביית הראיות, ושקילת האינטרס הציבורי, לא נמצא, כי מכלול היבטים זה, מוביל למסקנה בדבר הצדקת פסילת הראיות לפי הלכת יששכרוב" [ההדגשות הוספו – ג'.ק.].

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

אשר קולה , שופט סגן הנשיאה דני צרפתי , שופט רננה גלפז מוקדי, שופטת <#3#> גזר דין הנאשם, זוכה לאחר שמיעת הראיות, מעבירת אינוס בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אשר יוחסה לו, אך הורשע, על פי הודאתו בתום שמיעת הראיות, בעבירה של הפרת צו פקוח, עבירה לפי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

(יוער כי בכתב האישום יוחסה לנאשם עבירה של הפרת צו הפיקוח בגין כך שהציע למתלוננת בתיק לבצע בביתה עבודות שפוץ, ולעניין זה קבענו כי עובדה זו שבכתב האישום לא הוכחה) כאמור, בהכרעת הדין מצאנו לזכות את הנאשם מעבירת האינוס ולהרשיעו בעבירה של הפרת צו הפיקוח בכך שהגיע לבית המתלוננת, לאחר תאום עמה, לצורך קיום יחסי מין בתמורה ובכך הפר את צו הפיקוח, אשר אסר עליו, בין היתר, לעבוד בעבודה המאפשרת שהייה ביחידות עם נשים.

המאשימה עתרה למיתחם הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל וטענה כי עברו הפלילי המכביד, העידר נטילת אחריות מצדו ובחינת כל יתר השיקולים המנויים בחוק, מובילים למסקנה כי את דינו של הנאשם יש לגזור על פי חלקו העליון של מיתחם העונש, בנוסף לעונשים נלווים של מאסר מותנה מרתיע, קנס כספי והתחייבות להמנע מבצוע עבירות על פי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק ההגנה").

...

קיימת, אם כך, חשיבות מכרעת באכיפה דווקנית של צווי פיקוח על עברייני מין מורשעים, על מנת להרתיעם מהפרת הצו.

על אלו נוסיף את הצורך בהרתעת הנאשם עצמו מפני הפרה נוספת של צו הפיקוח אשר ניתן כנגדו לאחרונה, כאשר מדבריו האחרונים וגם מן העובדה שביצע את העבירה בהיותו נתון בטיפול עולה כי נדרשת ענישה מרתיעה, ואת החשיבות שבהעברת המסר לעברייני מין מורשעים כי הפרת צו פיקוח תוביל לענישה מוחשית.

על כל אלו, החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 25.7.22.