זיכוי מעבירת הטרדה מינית בבית משפט השלום בפתח תקווה

ביום 01.08.2018 במסגרת ה"ט 1305-08-18 אסר בית המשפט על הנאשם להטריד את המתלונן בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליו, ליבלוש אחריו, לארוב לו, להיתחקות אחר תנועותיו ומעשיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת, ליצור עמו קשר בין ישיר ובין עקיף, לרבות באמצעות הטלפון ובכלל זה באמצעות משלוח הודעות או בכל דרך אחרת כולל באמצעות האנטרנט, להמצא במרחק הנופל מ-1,000 מטרים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או להתקרב אליו אישית למרחק הפחות מ-1,000 מטרים.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירת הפרת צו בית משפט לבדה, בדרך כלל נקבעו בעיניינם של הנאשמים מיתחמי ענישה שהרף התחתון שלהם הוא מאסר מותנה וברף העליון עונשי מאסר ארוכים יותר, שבשים לב לאורכם אינם תמיד ניתנים לריצוי בעבודות שירות, והכל בהתאם לחומרה ולמספר ההפרות (ראו לעניין זה, רע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 25.04.2021); ת"פ (שלום פ"ת) 37442-04-14 מדינת ישראל נ' אהרן ברגיג )נבו, 04.08.2014); ת"פ (שלום רמ') 22982-11-20 מדינת ישראל נ' שמואל שימחייב )נבו, 09.02.2021); ת"פ (שלום אי') 40373-08-13 מדינת ישראל נ' אבירם זגורי )נבו, 04.01.2016(; ת"פ (שלום ק"ג) 23255-09-14 מדינת ישראל נ' יניב אביב לומברוזו (נבו, 02.07.2017)).

לחומרה, נתתי דעתי לעברו הפלילי המכביד של הנאשם (ת/1) הכולל 10 הרשעות קודמות, בין השנים 1998-2022, במגוון עבירות, ובהן תקיפה, היזק לרכוש, הפרת הוראה חוקית, הטרדה, חבלה ברכב, הסעת שוהה בלתי חוקי, איומים; הפרעה לשוטר ועוד, אשר חלקן ממין העניין, בגינן הלה נידון למגוון עונשים בדמות מאסרים בפועל, מאסרים מותנים, קנס, ופצוי.

כמו כן, יש לזקוף לזכותו של הנאשם כי הלה הביע חרטה על מעשיו, הודה במיוחס לו, ובכך הביא לחסכון בזמן שפוטי יקר ואף ייתר את הצורך בהעדת העדים.

...

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשים מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בית משפט השלום בפתח תקווה ק"פ 47052-04-13 שוקרון ואח' נ' פרידנברג הרשלום בפני כב' השופט ד"ר עמי קובו 1.ישראל יעקב מכלוף שוקרון 2.אורטל שוקרון הקובלים יואל פרידנברג הרשלום הנאשמים ב"כ הקובלים: עו"ד דוד דרעי ב"כ הנקבל: עו"ד רוני מתניה הכרעת דין

להלן מקצת הדברים שאמר הנאשם: "שתישרף חיים, שאלוהים ישרוף אותך חי" (אישום שני); "שתבלע אותך האדמה, שייקח אותך השטן, שתמות בקרוב ממחלה. שתישרף חיים. יימח שמך" (אישום שלישי); "לשטח הזה לעולם לא יכנס צואה אנושית מסחירה כמו שלך. אתה בחיים לא תיגע בשטח הזה. תנסה ותראה" (אישום רביעי); "אתה פושע, אתה גוש שעשוי מדולרים; אתה חלאת המין האנושי; אתה חלאה צואתית מסריחה. לא איכפת לך שאני עברתי את השואה. אני מזהיר אותך, תסתלק מהשטח הזה, כי היה לך רע מאוד, יהיה לך כזה משפט שתפסיד את כל המיליונים שאספת. שתישרף חיים" (אישום חמישי); "שתישרף חיים. יימח שמח. חתיכת טינופת מסריחה, צרעת איומה ונוראית שכמוך" (אישום שישי); "שישפך המוח שלך על הכביש, שאלוהים ישרוף אותך חי. אתה תפסיד במשפט הזה" (אישום שביעי); "אתה תגיע למבקר הערייה, למבקר המדינה ובסוף אתה גם תשב בבית-הסוהר" (אישום שמיני); "אתה תגיע למבקר המדינה, תגיע למבקר הערייה, תגיע למישטרה" (אישום תשיעי); "מבקר המדינה... יכול להכניס אותך לבית סוהר" (אישום עשירי); "מבקר המדינה, מבקר הערייה והמשטרה יחפשו אותך" (אישום אחד עשר); "מבקר המדינה, מבקר הערייה והמשטרה, יכניסו אותך לבית הסוהר" (אישום שנים עשר).

חלקו הראשון של הארוע לא הוכח מעבר לספק סביר, ולפיכך יש לזכות הנאשם מהעברות הרלוואנטיות לחלק זה. לעומת זאת, חלקו השני של הארוע הוכח מעבר לספק סביר, כמפורט להלן: בנוגע לחלקו הראשון של הארוע קיימת סתירה בגירסאות הקובלים בכל הנוגע להשלכת האבן.

שמיט העיד כי ראה מספר בחורים תוקפים את הנאשם, בנוכחות הקובלת, וכאשר שאל אותה לפשר הדברים, השיבה הקובלת כי הנאשם הטריד אותה מינית.

...

יחד עם זאת, כפי שיובהר להלן, אני מקבל את טענת הנאשם כי באישומים השני עד הארבעה עשר, הדברים שאמר הם גידופים בלבד ולא איומים.

אני מרשיע את הנאשם בעבירות של איומים ותקיפה סתם.

אני מרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה סתם.

אני מרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה סתם.

הנאשם הביע תקווה כי ישתחרר בקרוב וינסה להקים מישפחה.

כך למשל: א. בע"פ (מח' נצ') 28358-11-14 שאול אזריאל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.12.2014) היתקבל חלקית ערעור של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בבצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, בכך שהפר צוי הגנה שניתנו על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה.

ה. בת"פ (פ"ת) 37442-04-14 מדינת ישראל נ' אהרון ברגיג (ניתן ביום 4.8.2014) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על אדם לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, בכך שהגיע לבית אמו בנגוד לצוו הגנה לטובתה.

לחובת הנאשם יש לציין את עברו הפלילי, החובק הרשעות רבות בתחומי האלימות, הרכוש והסמים, ביניהן: עבירות של תקיפה סתם ע"י שניים או יותר, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, היתנהגות פרועה במקום צבורי, תקיפה וחבלה ממשית, היתנהגות פרועה במקום צבורי, הפרת הוראה חוקית, העלבת עובד ציבור, גניבה, שימוש בסמים והטרדה מינית.

בנוסף, ביום 24.11.2015 הורשע הנאשם עם אחרים בת"פ 41477-12-13 בבית משפט השלום בבאר שבע, בבצוע עבירות של תקיפה סתם, תקיפת שוטר, איומים והתנהגות פרועה במקום צבורי שבוצעו ביום 24.5.2013.

שיקולים לקולא למרבה הצער, לא מצאתי שיקולים משמעותיים לזכות הנאשם, מלבד הודאתו בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, אשר תרמה באופן חלקי לחיסכון בזמנו של בית המשפט והעדים.

...

בנוסף לכך, במהלך האירוע איים הנאשם על המתלונן באומרו: "בוא צא החוצה נראה אם אתה גבר"; "אתה ערבי ואני לא רוצה שתעבוד פה יותר וזה היום האחרון שלך בטיילת, אם תישאר פה עוד יום אחד אתה תמות ואני מחליט פה, לא אתה ולא בעל הבית שלך"; "אם תתקשר למשטרה אתה תמות". 1.2 אישום שני בשלו הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על אדם אחר לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לאירוע האישום הראשון, על כלל העבירות שנכללו בו, נע על פני ספקטרום שבין 3 חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות) לבין 16 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים מותנים וענישה כלכלית.

מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מההפרות של ההוראה החוקית בעניינו של הנאשם, נע על פני ציר שבין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

ה. חילוט התחייבות- אני מורה על חילוט ההתחייבות בסך 10,000 ₪, עליה חתם הנאשם ביום 19.7.2013 במסגרת תיק מ"י 38733-07-13 סכום ההתחייבות ישולם עד לתאריך 2.8.2016, שאילולא כן יאסר הנאשם למשך 60 יום.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 24381-07-19 ניר ואח' נ' פאר תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף תובעים 1. גיא ניר 2. פלונית ע"י ב"כ עוה"ד יוסי צור נתבע איתן פאר ע"י ב"כ עוה"ד אהב כהן פסק דין

לטענת התובע, המדובר בהאשמה חמורה מאין כמותה אשר מייחסת לתובע אחריות בפלילים ומציגה אותו כדמות דמונית מרושעת הנושא באחריות למותה של הנ"ל. פירסום מס' 2: ביום 9/8/18, ימים ספורים לאחר הפירסום המכפיש הראשון, הגיב הנתבע לכתבה שהועלתה בדף פייסבוק של גולש אחר, בשם יוסי אילן, בנושא וועדת הפנים בכנסת אשר דנה בסוגיית 'שימוש בחקירות רדומות לצורך סיכול פוליטי' ובה נטל חלק עו"ד בר-אל. במסכת התגובות כתב הנתבע את הדברים הבאים בנוגע לתובעים: "... מה עוד שאתה מקושר לגיא ניר ולפילגש המופקרת שלו... מה שמניע אותך הוא ניסיון לזכות בנקודות זכות בתביעת נזיקין עתידית של צ.מ או של גיא ניר...". אחד הגולשים (יוסי אילן) פנה אל הנתבע ושאל: "מי זאת הפלגש המופקרת של גיא ניר?" והנתבע השיב: "הלקוחה של חי בראל". אותו גולש שאל את הנתבע: "אתה מתכוון לקצינה צ' שבג"צ קבע שריטמן הטריד אותה מינית בעקבות עתירה שהגיש עו"ד בר - אל נגד המישטרה, המפכ"ל וריטמן?" ובתגובה ענה לו הנתבע: "כן, בגצ לא קבע את זה. בגצ קבע שהתנהלות המפכ"ל לא הייתה בסדר. בגצ לא קבע נחרצות שום דבר הקשור לתלונתה". בהמשך התגובות כתב לנתבע עו"ד בר-אל: "מר איתן פאר, נגמרה התקופה שמוטרדות מיניות יסבלו התקפות מרושעות וחסרות בסיס מצד כל טמבל עם יד קלה על המקלדת ויישנו בשקט. יש לך 24 שעות לפרסם היתנצלות - כזו שתהיה לשביעות רצוני, על מה שכתבת על צ'. לא תעשה כן, תיתבע תביעת לשון הרע. לא תקבל התראה נוספת". בתגובה השיב הנתבע "כן" ולאחר מכן כתב כשהוא מתייחס לתובעים: "שני אנשים שנעדרים ממקום העבודה ומדווחים שהם בעבודה ושתי המכוניות שלהם נצפות חונות במיתחם של צימרים לפי שעה זו סתם מקריות". כאשר נישאל הנתבע על-ידי אחד הגולשים: "מנין המידע הזה איתן?", השיב הנתבע בהתייחסו לתובע: "ברקורד שלו הוא אחראי למותה של סימה ימין עוד אחת שהוא הקליט". הגולש שאל את הנתבע: "מי אחראי למותה של סימה ימין? גיא ניר?" והנתבע השיב: "כן הוא שבר את ליבה וגרם בכך להתפרצות מחלה שחיסלה אותה הכל בגלל הקלטה קטנה ועלובה". לטענת התובעים, קללותיו הדוחות כמו גם דבריו השקריים של הנתבע בפוסט זה הם דברי בלע וזדון ואין כל קשר בינם לבין המציאות והאמת.

שונים הם פני הדברים ביחס לתובעת; סעיף 352(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע: "המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שניפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לירמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פירסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה." על-פי הוראת סעיף זה אין לפרסם ברבים שמו של אדם או פרט שיש בו כדי לזהות אדם כמי שניפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן ה' לחוק העונשין כאשר סעיף 5(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית מחיל את הוראות סעיף 352 האמור.

...

סעיף 9(א)(2) לחוק איסור לשון הרע מתיר חיוב בפרסום תיקון או הכחשה, אם כי לא אופי של סעד מסוג התנצלות ועיון בפסיקה מעלה כי גם המצדדים בגישה שיש בכל זאת סמכות לבית המשפט להורות על התנצלות, המדובר בסמכות שבשיקול דעת, שיש להפעילה בזהירות ובצמצום משום שיש בה כפיה על הנתבע להשמיע דברים, ולכן מגלמת מידה משמעותית של פגיעה בו. במקרה דנן, גם אם אבחר לאמץ את הגישה האחרונה, אני סבורה כי אין מקום להפעילה נוכח עמדתו הנחרצת של הנתבע שלא לעשות כן; כפי שבאה לידי ביטוי, בזמן אמת, בשעה שהתבקש לעשות כן על ידי עו"ד בראל באחת התגובות לפוסט השני והן כפי עמדתו שבאה לידי ביטוי בעדותו ביחס לכינוי התובעת בפרסום אודות מערכת היחסים הנטענת שניהלה עם התובע (ר' ע' 55 שו' 21-24 לתמליל ישיבת ההוכחות).

בכל הקשור לעוולת "שקר מפגיע", הרי שמקום בו אחת מיסודות העוולה הינו הוכחת קיומו של "נזק ממון" ולנזק מסוג זה לא עתר מי מהתובעים (וממילא לא הוכח כזה), הרי שגם דינה להידחות.

סוף דבר: לאור כל האמור, התוצאה הינה כי שתביעת התובעים מתקבלת, כל אחד ביחס לחלק לעילות התביעה שנמצא כי הוכחו, הכל כמפורט לעיל.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"פ 58472-11-18 מדינת ישראל נ' דולינסקי בפני כבוד השופט דרור קלייטמן בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד **** איקן- פרקליטות מחוז מרכז הנאשם דן דולינסקי ע"י ב"כ עוה"ד אריאלה גואטה גזר דין

(בית המשפט העליון ציין רק לאחרונה ברע"פ 3305- 23 פלוני נגד מדינת ישראל (1.5.23) כי: " למעלה מהצורך יובהר, כי עבירת ההטרדה המינית שבה הורשע המבקש אינה תלויה בכוונה להשיג "סיפוק" מיני כלל ועיקר.

שקלתי להטיל על הנאשם ענישה מוחשית בדמות צו של"צ, אולם לאחר ששמעתי את העדויות במהלך טיעוני ההגנה לעונש ועיינתי במסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי לנוכח נסיבותיו הרפואיות של הנאשם, כך גם פעילותו ההתנדבותית לאורך השנים שיש לזקוף אותה לזכותו, והתרשמותי כי עצם ניהול ההליך הפלילי נגדו והרשעתו בדין, היוו עבורו עונש כואב וממשי, הגעתי למסקנה כי בנסיבות מיוחדות אלו, ניתן לוותר על הטלת ענישה שכזו.

...

באשר לרף הפגיעה בערך המוגן, הרי שמבלי להמעיט מחומרת מעשיו של הנאשם, איני מקבל את טענת המאשימה כי מדובר בפגיעה ברף גבוה.

לנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

שקלתי להטיל על הנאשם ענישה מוחשית בדמות צו של"צ, אולם לאחר ששמעתי את העדויות במהלך טיעוני ההגנה לעונש ועיינתי במסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי לנוכח נסיבותיו הרפואיות של הנאשם, כך גם פעילותו ההתנדבותית לאורך השנים שיש לזקוף אותה לזכותו, והתרשמותי כי עצם ניהול ההליך הפלילי נגדו והרשעתו בדין, היוו עבורו עונש כואב וממשי, הגעתי למסקנה כי בנסיבות מיוחדות אלו, ניתן לוותר על הטלת ענישה שכזו.

אולם, בבואי לשקול את ביטול הרשעתו של הנאשם שלצורכה יש להגיע למסקנה כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, לא אוכל להתעלם מהעובדה שלאורך כל הדרך הכחיש הנאשם את מעשיו ובשל כך היה על המתלוננת להתייצב בבית המשפט ולהעיד בעניינם.

לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.