זיכוי מעבירת אי העמדת מגורים הולמים לעובדים זרים

השופט משה טוינה פתח דבר: על פי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 אפתח חוות דעת זו במסקנה שלפיה לטעמי יש לקבל את ערעור המערערים על הכרעת הדין של בית הדין קמא; ובהתאם לזכות את המערערת מהעברות שבהן הורשעה של אי העמדת מגורים הולמים – עבירה לפי סעיפים 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"); ואת המערער מעבירות של אחריות נושא משרה לעבירות של אי העמדת מגורים הולמים שבהן הורשעה המערערת – עבירה לפי סעיפים 5, 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים.

...

השופט משה טוינה פתח דבר: על פי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 אפתח חוות דעת זו במסקנה שלפיה לטעמי יש לקבל את ערעור המערערים על הכרעת הדין של בית הדין קמא; ובהתאם לזכות את המערערת מהעבירות שבהן הורשעה של אי העמדת מגורים הולמים – עבירה לפי סעיפים 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"); ואת המערער מעבירות של אחריות נושא משרה לעבירות של אי העמדת מגורים הולמים שבהן הורשעה המערערת – עבירה לפי סעיפים 5, 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים.

די שאומר כי לטענת המערערים, בין היתר, יש להתערב בקביעות העובדתיות שבהכרעת הדין, שעל בסיסן הגיע בית הדין קמא למסקנה שלפיה הוכיחה המשיבה את היסוד העובדתי בעבירה של אי העמדת מגורים הולמים על פי סעיפים 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים ביחס לשמונה מבין העובדים המפורטים בכתב האישום, וכן יש להתערב בקביעות הנוגעות לקיום היסוד הנפשי הדרוש להרשעת המערערת בעבירה שבה הואשמה ביחס לאותם עובדים.

סגן הנשיאה אילן איטח אני מסכים שדין הערעור להתקבל ולו נוכח הקביעות הנוגעות ליסוד העובדתי.

השופטת לאה גליקסמן אני מסכימה לתוצאה שלפיה דין הערעור להתקבל על יסוד הקביעות הנוגעות ליסוד העובדתי.

סוף דבר על דעת כלל חברי המותב, הערעור מתקבל.

לטענתו בשים לב לכך שהנאשמת 1 היא מהחברות הגדולות בישראל המעסיקה עובדים זרים מאז שנת 2005 העובדה שהורשעה פעם אחת בלבד, ופרט לכך הוטלו עליה קנסות מינהליים בגין עבירות בעלות אופי טכני, מלמדת לזכותה.

עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן: "ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המיגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים." (פורסם באתר נבו) על רקע האמור אבהיר כי לדידי לא ניתן לחלוק על החומרה שיש בעבירה של אי העמדת תנאי מגורים הולמים, אשר עולה לעיתים כדי פגיעה בצלם אנוש.

...

אין בידי לקבל את טענת הנאשמים לפיה בשים לב לגודלה של הנאשמת אין מדובר בעבר מכביד שכן ניתן היה לצפות כי מעסיק סביר אשר כבר נמצא בביקורת משנת 2010 כי עובדיו לנים בתנאים בלתי הולמים ינקוט משנה זהירות על מנת להבטיח כי תקלה מסוג זה לא תשנה, ולא ימצא כשנה לאחר מכן מבצע אותה עבירה ממש (העבירה דנן בוצעה בחודש דצמבר 2011).

על יסוד כל האמור לעיל, מתוך שנתתי משקל משמעותי לשיקולים הצריכים לעניין החלטתי לגזור על הנאשמת 1 קנס בסך 170,000 ₪ ועל הנאשם 2 קנס בסך 45,000 ₪.

בנוסף, אני מורה כי עד ליום 1/11/18 יחתמו הנאשמים על התחייבות על סך 116,800 ₪ להימנע מעבירה על חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, בתוך תקופה של שלוש שנים.

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, הריני להודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהמיוחס להם בכתב האישום.

טענות הצדדים: לטענת המאשימה, הנאשמת 1 העסיקה את העובדים מבלי שהעמידה לרשותם מגורים הולמים: הנאשם 2 הפר אחריותו כנושא משרה בנאשמת 1 לעשות כל שאפשר כדי למנוע מהנאשמת לבצע את העבירות שביצעה.

על פי סעיף 3 (ב) לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן: "תקנות מגורים הולמים"): ה"מבנה הנמצא במקום ביצוע העבודה יופרד ממנו בגדר" אולם עיון בתמונות מעלה כי קיימת גדר הפרדה (מא/14, תמונה 1).

מספר מכונות הכביסה: על פי תקנה 9 לתקנות מגורים הולמים, "במבנה יותקנו סידורים נאותים שיאפשרו לעובדים כיבוס כבסיהם וייבושם; במבנה שמתגוררים בו שישה עובדים או יותר תועמד לרשותם מכונת כביסה." מאחר שמדובר מעל 6 עובדים לכאורה די במכונת כביסה אחת.

...

מסקנתי היא שקיימת אי בהירות לגבי מעמדם המשפטי של הסטודנטים.

ברם על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אין בכך כדי לפסול את הראיות שהוצגו לאחר מכן: "כפי שנקבע בהלכת יששכרוב דוקטרינת פירות העץ המורעל לא חלה בשיטת משפטנו, ועל כן ראיות נגזרות יכולות לבוא בפני בית המשפט בבואו לשפוט נאשמים והוא רשאי להרשיע בהסתמך על ראיות אלה. כמובן, חשוב לציין כי הפסיקה קבעה במפורש כי למרות שדוקטרינת פירות העץ המורעל לא חלה בשיטתנו קיימת אפשרות לפסול גם ראיות נגזרות תוך שימוש בכלל הפסילה הפסיקתית ולפי עקרונותיו המנחים... במקרה הנוכחי, לאחר שבחנו את הודעות המשיבים בפני חוקרי המערערת, אנו סבורים כי אף אם היינו קובעים כי יש לפסול את הראיות הישירות בשל הפגם לו טענו המשיבים בצו הכניסה (וכאמור לא קבענו כך), הרי שלא היה מקום לפסול את הראיות הנגזרות" (עפ (ארצי) 9521-10-16‏ ‏ מדינת ישראל נ' משה ריינס, ניתן ביום 25.7.18 – פורסם במאגרים האלקטרוניים.

סוף דבר: גם אם היו הפרות מצדה של הנאשמת על פי תקנות מגורים הולמים (הוראות בטיחות בשפתם של הסטודנטים), הרי שמדובר בזוטי זוטות.

במקום שהמדינה תעודד תעשייה מקומית היא מגישה כתבי אישום כנגד חקלאים העמלים קשות על מנת להתפרנס ולייצא מרכולתם לחו"ל. מסקנתי היא שלא היו ליקויים אבל אם היו ליקויים הם תוקנו.

רקע והליכים קודמים נגד המבקשת 1 (להלן: המבקשת), חברה בע"מ העוסקת בעבודות חקלאות וגידול ירקות, והמבקש 2 (להלן: המבקש), בעל מניות ומנהל במבקשת, הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של אי העמדת מגורים הולמים, לפי סעיפים 1ה, 2(ב)(4), ו-5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאי הוגנים), התשנ"א-1991, המכונה היום חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים).

לשיטת המבקשים, מן הראוי לקבל את בקשתם ולהורות על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי ועל זכויים.

...

לאחר שבית הדין הארצי דחה אף את טענות המבקשים, לפיהן טעה בית הדין האזורי בקביעתו העובדתית, כי המבקשים לא העמידו לרשות העובדים אמצעי כיבוי אש; וכן את הטענה כי הגשת כתב האישום נגד המבקש נגועה בחוסר תום לב - נדחה הערעור על הכרעת דינו של בית הדין האזורי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבה, נחה דעתי כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות המצדיקות מתן רשות לערער לבית משפט זה. לטעמי, וחרף נסיון המבקשים לעטות על בקשתם אצטלה עקרונית, אין הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, והגשתה נובעת אך מחוסר שביעות רצונם של המבקשים מאופן יישומה של דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, בעניינם הפרטני.

רקע וטענות הצדדים בתמצית כתב האישום בתיק שלפניי מייחס לנאשמת 1 עבירה של אי העמדת מגורים הולמים לעובד זר, בנגוד לסעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, השתנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים), ולנאשמת 2 יוחסה עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בנגוד להוראת סעיפים 2(ב)(4) ו- 5 לחוק עובדים זרים.

" בבש"פ 3377/10 מועתסם עדוי - מדינת ישראל (17.5.2010), ציין בית המשפט ביחס לזכות העיון בחומר חקירה כי: "זכות רחבה היא זו, הכרוכה בעבותות בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן...רוחבה משתרע אל מעבר ל"גרעין הקשה" של ראיות התביעה וכולל גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע"..

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובבקשה לקבלת החלטה הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה למתן צו לגילוי הנהלים/ההנחיות הפנימיות דינה להידחות, זאת משמדובר בבקשת גילוי רחבה ומשלא עלה בידי הנאשמת 1 ליצור נקודת אחיזה המסבירה מדוע יש להתיר גילוי זה. פרט לכך שהנאשמת 1 טענה באופן כללי כי גילתה שהמאשימה הסתירה מעיניה נהלים אלו וכי היא מעוניינת לבחון ולבקר את חוקיות הפעילות של אנשי הרשות שערכו את הביקורת, לא הועלתה על ידה כל טענה משכנעת מדוע מסמכים אלו רלוונטיים וראויים להיכלל במסגרת חומר החקירה.

עם זאת, נציין כי נימוקי החלטה זו רלוונטיים גם בנוגע לנושא זה. נוכח האמור, הבקשה לעיון בנהלי המאשימה נדחית.