מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זיכוי מעבירות תקיפה והיזק מזיד

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לא הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם תקף את אחמד באגרופים בפניו, וכי גרם לקרע בחולצתו באמצעות הפטישון ועל כן אני מזכה אותו מעבירה של היזק במזיד לרכוש ותקיפת אחמד באגרופים.
...
בנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסתו של אחמד הנתמכת בעדותו של אופיר, כי הנאשם תקף את אחמד בדחיפות ואיים עליו בפגיעה באמצעות עבריינים.
נוכח על האמור לעיל, משלא קיבלתי את גרסת אחמד, כי הנאשם תקף אותו עם הפטישון, הרי שאין בידי לקבל, כי הקרע לחולצה נגרם כתוצאה מתקיפה זו. משלא הוכח באיזה אופן נקרעה החולצה לא הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם הוא שקרע את חולצתו של אחמד.
סוף דבר הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם תקף את אחמד בדחיפות ואיים עליו, כי יפגע בו באמצעות עבריינים.
אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של תקיפה, איומים, השגת גבול וגניבה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, קרי מעבר לספק סביר, את התשתית העובדתית שתגבש את יסודות עבירות ניסיון התקיפה, תקיפה והיזק לרכוש במזיד המיוחסים לנאשם, ועל כן אני מזכה אותו מעבירות אלה מחמת הספק.
...
לסיכום הראיות באישום השני בניגוד לאמור בכתב האישום טענה המתלוננת, כי בתחילה זרק הנאשם את השלט לעברה ולא פגע, ואז סטר לה ולא ידעה לומר באיזה צד היכה על פניה ועם איזו יד שלו.
ביום 15.7.16 השוטרת שירה ביאר פרסי התקשרה למתלוננת לברר מדוע לא הביאה את היומן וזו מסרה שהיא מתגוררת בחדרה וקשה לה. כמו כן מסרה שבית המשפט לא נעתר לבקשתה למתן צו הגנה "ולכן נאלצה לעזוב את האזור". ביום 21.7.16 התקשרה למתלוננת אך לא היה מענה.
לסיכום גרסת המתלוננת ורחל לוו בסתירות שלא מאפשרות לדלות מהן גרסה אחידה לגבי האירועים הנטענים בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן, נסקרו במסגרת הבקשה באופן תמציתי הרשעותיו הפליליות הרבות של התובע (23 במספר) אשר כללו, בין היתר, עבירות תקיפה, איומים, היזק לרכוש במזיד וכו' ובנוסף לכך אף צוינה העובדה כי טרם היתרחשות הארוע התובע ריצה עונשי מאסר ממושכים וכי הוא שוחרר ממאסר כשבועיים ימים קודם לכן.
בתאריך 21.12.2015 ניתנה על ידי בית-משפט השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי) הכרעת דין המזכה את התובע מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום (ראה : סעיף 6 להכרעת הדין).
...
באשר למוצדקות הנקיטה בהליך המעצר הרי שבענייננו מספר שופטים הן בביהמ"ש השלום והן בביהמ"ש המחוזי חזרו וקבעו לכל אורך שלבי המעצר כי התובע לא נעצר לשווא, נוכח מסוכנתו והחשש שמא ישבש הליכי משפט, מה גם שביחס לאי העדתה של המטפלת בין כותלי ביהמ"ש ונוכח הסכמת סנגורו להגשת עדותה כראיה לא שוכנעתי כי עובדה זו נזקפה לחובתו אלא נהפוך הוא עובדה זו היוותה את אחד מהשיקולים העיקריים לזיכויו (ראה : סעיפים 31 ו - 36 להכרעת הדין) .
בעניינו, לא שוכנעתי כי ההחלטה להעמיד את התובע לדין פלילי ושלא לבטל את כתב האישום לא נעשתה בחריגה מתחם שיקול הדעת הסביר האם לחקור ולהעמיד לדין, בחוסר תום לב או בשל שגיאה מהותית, שכן החלטת הזיכוי ניתנה מחמת הספק, ורק לאחר התלבטות קשה מצד ביהמ"ש נוכח מצבה המנטאלי של המתלוננת ולאחר שביהמ"ש קבע באופן מפורש כי התובע ביצע כלפי המתלוננת מעשה מגונה, גס ואלים אשר גרם להפחדתה.
סוף דבר : לאור המקובץ לעיל, הנני מוצא לנכון לדחות את טענת התובע ולפיה משטרת ישראל ופרקליטות המדינה התרשלו בהתנהלותן כלפיו וכי יש לפצותו בגין כל הימים בהם שהה במעצר או שהיה חשוף להליך הפלילי, ומשכך התובענה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

האישום השני מייחס למשיב עבירות תקיפה והיזק לרכוש במזיד שביצע בבית שבו עם בת הזוג.
"קיים הבדל מהותי בין 'ראיה לכאורה' הדרושה למעצר עד תום ההליכים לבין 'ראיה רגילה' (או 'ראיה מוחלטת') הדרושה להרשעה או לזיכוי.
...
סוף דבר – מצאתי כי מתקיימות ראיות לכאורה ברמה גבוהה לגבי המיוחס למשיב.
בדברי הסנגור נטען כי המשיב מעולם לא הורשע באלימות במשפחה, ולכן יש לעברו הפלילי האחר השפעה מתונה על עניין מסוכנותו, ואולם אין ביכולתי לקבל טענה זו, שכן עבר פלילי מכביד כאמור, המעיד על נטייה חוזרת למעשי אלימות קשים, מביא למסקנה לגבי המשיב כי הוא מסוכן, וכי הוא עלול לפגוע שוב באחרים, מתוך מקורביו או מקרב אחרים.
לסיכום - אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשים לב לאמור, וכאמור בפתיחה, אני מזכה את הנאשם מהעברות של ניסיון תקיפת עובד ציבור ושל היזק לנכס במזיד שיוחסו לו בכתב האישום, אך מרשיע אותו בעבירת ההתפרעות וההתנגדות למעצר שיוחסו לו בכתב האישום.
...
ברם, איני מקבל את גרסתו של הנאשם כי הוא לא נטל חלק בהתקהלות שכאמור אין מחלוקת שהפכה להתפרעות, וכי הוא נקלע למקום באקראי.
המסקנה היא אפוא, כי הנאשם היה שותף בהתפרעות.
המסקנה היא אפוא, כי הנאשם התנגד למעצר, מעצר שהיה כדין נוכח חשדם של השוטרים כי הוא זה שהשליך את האבן לעבר הניידת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו