זיכוי מעבירות אלימות ואיומים

לפיכך אינני רואה קושי להותיר את הרשעת המערער בעבירת האיומים, בצד וחרף זיכויו מעבירות האלימות וההדחה בחקירה.

...

סוף דבר אם תשמע דעתי, אציע לחברי לקבל, באופן חלקי, את הערעור כנגד הכרעת הדין, ולזכות את המערער מעבירות האלימות וההדחה בחקירה, שיוחסו לו באישום הראשון וכן מעבירת מעשה הסדום, שיוחסה לו באישום השישי.

לאחר התלבטות נראה לי להצטרף לעמדה זו במקרה דנא, ההולכת בעקבות עמדתו של בעל דעת המיעוט בבית המשפט קמא, הנשיא פלפל.

סוף דבר, עונשו של המערער הוא משמעותית פחות מזה שהיה מושת עליו ברגיל בעבירות בהן מדובר, ניתן רק לקוות כי הפנים את לקחו ולא ישוב לסורו.

נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים, או הפרת הוראה חוקית או הפרעה לשוטר (ת"פ (שלום ת"א) 47903-05-20 מיום 20.10.2020, סומן ת(ט"ל)/4).

קביעת העונש בתוך המיתחם עניינו של הנאשם שבפני הוא מקרה חריג, בשל כך שבבחינת מכלול הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה לא מצאתי נסיבה שניתן לזקוף לזכותו אשר תצדיק העמדת העונש שלא ברף הגבוה של מיתחם העונש ההולם.

...

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי מכלול נסיבות העבירה הייחודיות, בדגש על מסכת האלימות שהלכה והסלימה, האכזריות שאפיינה את מעשי הנאשם, סיכול אקטיבי של ניסיונות המתלוננת לברוח, מימד ההשפלה וזריעת האימה שהפגין כלפיה, המשך הפגיעה במתלוננת גם לאחר שהצליחה להיחלץ מידיו באורח נס ואף בנוכחות אחר, ביצוע המעשים תוך צריכת משקאות משכרים ועל רקע קשר זוגי עם המתלוננת, הנזק שנגרם למתלוננת והנזק החמור שהיה עלול להיגרם לה - לצד הפסיקה הנוגעת למקרים שניתן למצוא בהם דמיון מסוים לנסיבות כאן ומגמת ההחמרה בענישה, מצדיקים קביעת מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל.

אני סבורה שענישה משמעותית, שמבטאת את הגמול ההולם למעשיו של הנאשם וחומרתם, עונה גם על הצורך בהעברת מסר מרתיע לנאשם.

עם זאת, הואיל ובענייננו המאשימה לא ביקשה להפעיל את התנאי הרי שלפנים משורת הדין הוא יופעל בחופף לעונש המאסר בתיק זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו ביום 3.1.2022.

בעיניין עמיאל (ע"פ 669/12 עמיאל נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.4.2012)) נאמר: "המדובר במסכת מתמשכת של אלימות, השפלה וביזוי כנגד בת הזוג... קשה להלום כי בישראל של המאה העשרים ואחת, עדיין רווחת התופעה של אלימות במשפחה, ובמיוחד אלימות נגד בת זוג, משל הייתה רכושו וקניינו של הבעל. כל זאת, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים, לעתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בת הזוג, ותוך ניצול העובדה שהדברים מתרחשים בין כתלי הבית כשהם סמויים מן העין. התופעה מעוררת שאט נפש וסלידה, והענישה בעבירות אלה צריכה לשקף את המימד המחמיר של עבירות אלימות במשפחה, תוך הכרה בעוול ובנזק הנפשי או הפיזי שניגרם לבת הזוג ובפגיעה בכבודה". הערכים המוגנים בעבירות בהן הורשע הנאשם, לרבות עבירת האיומים, נוגעים איפוא לשמירה על כבוד האדם, לפרטיותו, לזכותו למדור שקט ולשלמות הגוף והנפש.

...

מכל האמור לא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה לקביעת מתחם שונה או לחריגה ממנו: "עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, וזו תמצא מקומה בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט" (עניין רובינסון, פסקה 98 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).

משכך, בהינתן עתירת המאשימה כי הנאשם יישא בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, למשך תשעה חודשים, *******, אין מקום להחמיר עמו מעבר לדרישה זו. ועוד: בהתאם לסמכותי לפי הוראות סעיף 51ו(ב) לחוק, בהינתן נסיבותיו המיוחדות של הנאשם (ראו סעיף 3.2 לחוות הדעת האחרונה מטעם הממונה על עבודות השירות) אני קובעת כי היקף שעות העבודה יעמוד על שש שעות בלבד.

סוף דבר הנאשם יישא בעונשים הבאים: תשעה חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במקום העבודה 'יהדות בוכרה' ברחוב הכינור 2, תל-אביב יפו.

כתב האישום מתאר מסכת של מספר ארועי אלימות כלפי המתלוננת שהתרחשו בין השנים 2021 ועד 2023, כאשר שיאה בעבירות שהתרחשו במועד 16.5.2023 אז איים הנאשם על המתלוננת באופן חמור, ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות וכן גרם לחבלות ברכוש.

בשוקלי את בקשת הנאשם, הנתמכת בהמלצת שירות המבחן אל מול המסוכנות הנשקפת מפניו, נידרשתי לבחון את קיומם של תנאי הילכת סויסה (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (21.3.2011)), וזאת בשים לקביעת בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 1878/23 אברהם נ' מדינת ישראל (20.3.2023), כי "ניתן וראוי לנצל את שלב המעצר לצורך קידום הליכי שקום, וזאת גם כשמדובר בעבירות חמורות ובעבריינים בעלי עבר פלילי מכביד. ניצול תקופת המעצר לצורך הליך שקומי ראויה ורצויה לא רק מבחינת הנאשם, המבקש לצאת ממעגל העבריינות ולזכות בהקלה בעונש, אלא גם מבחינת האנטרס הצבורי, אשר בראש מעיניו החזרת עבריינים למוטב ושילובם בחברה הנורמאטיבית, ומבחינת בני משפחתו וחוג מכריו, המעוניינים בקשר תקין ונורמטיבי עמו".[footnoteRef:1] [1: ההדגשות בהחלטה זו הן שלי ואינן במקור – ג.א.] אשר לתנאי הראשון, האם הנאשם החל הליכי שקום, או הביע רצון להתחיל בטיפול עובר למעצרו, נראה כי התשובה לכך חיובית; בתסקיר מיום 24.7.2023 עלה כי בחודש דצמבר 2022, פנה הנאשם מיוזמתו לבית חולים ושם (בהמשך להמלצת פסיכיאטר) הופנה ליחידה לטפול בהתמכרויות באילת; הנאשם יצר קשר עם המסגרת הטיפולית, אולם לא השלים את הבדיקות הרפואיות הנדרשות.

...

עוד מקבל אני את טענת העורר כי התייחסותו של שירות המבחן לאפשרות שהעורר ייפלט מהטיפול אינה מעידה על ספקות לגבי הצלחת הטיפול אלא נועדה לענות על היבט הנדרש על פי הפסיקה (וההתייחסות אליו תינתן להלן).

אשר לתנאי הבוחן האם יש בהליך הגמילה כדי לתת מענה הולם למסוכנת הנשקפת מן הנאשם, אודה כי התלבטתי לא מעט בעניין זה, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי התשובה לכך הינה חיובית.

אכן, חלופת המעצר המוצעת אינה יכולה לשלול לחלוטין את מסוכנותו של הנאשם, אך שוכנעתי כי במקרה זה יש בה בהחלט כדי להקהותה; ראשית מדובר בחלופה מוסדית מוכרת המתמחה בטיפול בתחלואה כפולה.

לפיכך ובשים לב להבהרת שירות המבחן אשר התקבלה לאחרונה וממנה עולה כי הנאשם יוכל להיקלט במסגרת הקהילה ביום 20.9.2023 עד השעה 11:00 אני מורה כדלקמן: הנאשם ישוחרר במסגרת חלופת מעצר לקהילה הטיפולית "צעדים" – קריית שלמה ביום 20.9.23 ויועבר לקהילה באותו היום עד השעה 11:00 "מדלת לדלת" באמצעות שב"ס. הנאשם ישהה בקהילה הטיפולית על פי תנאי המקום, וישמע להוראות המטפלים בכל עת. יובהר לנאשם כי סטייה מהוראה זו די בה בכדי לשקול מחדש את עניינו ואף להורות על מעצרו.

טענות הצדדים לעונש: ביום 7.9.2023 המאשימה הגישה את טיעוניה בכתב [במ/1], והשלימה את טיעוניה בעל פה. הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם [ת/15] הכולל ארבע הרשעות קודמות בין היתר בעבירות אלימות, הדחה בחקירה, איומים, הפרת הוראה חוקית, עבירות כלפי שוטרים, הטרדה והוא אף ריצה תקופות מאסר בעברו.

אין כל אינדיקאציה בפניי לשיקולי שקום אחרים אותם ניתן לזקוף לזכות הנאשם או מאמץ אחר מצידו לתיקון תוצאות העבירה ופצוי על נזקיה.

...

זאת, בשונה ממצבים שבהם הימשכות ההליכים המסתיימים בסופו של דבר בזיכוי, עשויה לעלות לכדי עינוי דין ממש של הנאשם.

כל האמור לעיל, בשקלול שיקולי הרתעת היחיד והרבים, צריכים היו למקם את הנאשם בחלקו התחתון של השליש העליון של מתחם הענישה.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.