מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מעבירה של אי מניעת פשע

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהכרעת-הדין זיכה בית-משפט קמא את לבנת (הנאשמת 1), מעבירת אי-מניעת פשע אשר יוחסה לה. ביחס לעובדות הקשורות בדברי יעד למנוח תוך כדי הנסיעה, בזמן השהות ברכב, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי מעבר לאמירה "אני אראה לו מה זה", אין בידיו לקבוע כי נשמעו איומים נוספים ברכב בו שהתה לבנת.
כך הוא גם ביחס לקביעת בית משפט קמא בדבר האפשרות לייחס למערער 1 עבירה של אי מניעת פשע, ואינני מוצא כי ניתן היה לייחס לו עבירה זו. לא ארחיב בעיניין זה, שכן אין זו העבירה בה הועמד לדין.
...
ניתוק זה בין שני האירועים, על רקע האמור לעיל, שולל ייחוס של חבירה או שותפות לאירוע הדקירה.
ביחס לרכיב הפיצוי למשפחת המנוח – משזוכו המערערים מהעבירות המפורטות לעיל, ומורשעים הם כאמור, הרי שתוצאת הדברים הינה כי לא מיוחס להם חלק בגרימת התוצאה הטראגית.
סוף דבר לאור כל האמור, יש לקבל את שני הערעורים באופן חלקי, ולהורות על ביטול הרשעת המערער 1 בעבירות גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ולהותיר את הרשעתו בעבירה של סיוע לאחר מעשה לפי סעיף 260 לחוק העונשין, וביחס למערער 2 לבטל את הרשעתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש לפי סעיפים 380 + 382(א) לחוק העונשין, ולהרשיעו בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי (מפי השופט ש' טימן) זיכה את הקטין ב' מכל אשמה ואילו את הקטין א' זיכה מעבירת האונס והרשיע בעבירה של אי מניעת פשע.
...
הסתירה בנוגע למפגש שלאחר אירוע האונס, כאשר היא מצטרפת לדברים הנוספים אותם פירטו חבריי, השופט א' גרוניס והמשנה לנשיאה - א' ריבלין, הביאו אותי למסקנה כי יש להתערב בהרשעתם של המערערים – ולבטלה מחמת הספק, שמא חלה טעות בזיהוי המעורבים באירוע האונס.
הנה כי כן נראה לי כי אין להשית כאן אחריות פלילית על המערערים בעבירות שיוחסו להם, שכן האחריות לא הוכחה כאן מעבר לספק סביר במשמעות סעיף 34כב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (עיינו: יניב ואקי "סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש", הפרקליט מט 463 (2007)).
נוכח כל האמור לעיל, אני מצרף את דעתי לדעת חבריי בנוגע לקבלת הערעור ולזיכוי המערערים, מחמת הספק, מן העבירות שבהן הורשעו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד הדגיש בית המשפט את הסיכון הרב במעשים כאשר מטעני חבלה מושלכים לעבר בתי מגורים שעה ששוהים בהם בני אדם וציין כי לא ניתן לזקוף לזכותם של הנאשמים את העובדה שלא נגרמו אבדות בנפש.
צרופם של מעשים אלו מצדיק בהחלט את העונש שהשית בית המשפט על הנאשם 2, ואין בטענותיו הנוגעות לתסקיר שירות המבחן בעיניינו כדי לשנות ממסקנה זו. בעיניינו של הנאשם 3, מדובר במי שבמספר רב של הזדמנויות יכול היה למנוע עבירות שונות וחמורות בנשק ולא עשה כן. אכן, מכתב האישום עולה כי אין מדובר בשמונה מקרים שונים של אי מניעת פשע כי אם בשישה בלבד, אלא שפער זה אינו מצדיק הפחתה בעונש המאסר שהושת עליו.
...
לבסוף, בעניינו של הנאשם 1, אין אנו סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי כשהשית עליו עונש של 54 חודשי מאסר בפועל.
סיכומם של דברים, לא ראינו לנכון להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ביחס לנאשמים 4-2 ואנו דוחים את ערעוריהם.
יחד עם זאת, אנו מקבלים את ערעורו של הנאשם 1 כך שעונש המאסר לריצוי בפועל שהושת עליו יעמוד על 46 חודשים בניכוי תקופת מעצרו.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתייחס לכך נאמר בבג"ץ שורת הדין, כך: "על קשייה העקריים של הקובלנה הפרטית נמנית העובדה כי היא אינה מותנית בקיומן של ערבויות הכרוכות בניהול הליך פלילי בידי המדינה, המבטיחות, בין היתר, כי קודם להאשמת אזרח בבצוע עבירה פלילית, תקוים חקירה מספקת, תיאספנה ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב האישום, והראיות תועמדנה לעיונו של הנאשם; יתר על כן, הליך הקובלנה עלול להיות מונע מרגשי נקם או הטרדה, ואף להביא להליך סרק, המשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק [...] נוכח קשיים אלה, ראה החוק להבטיח את תקינות מוסד הקובלנה הפרטית בדרך של מתן הגנות שונות שנועדו להבטיח כי הוא לא ינוצל לרעה[...]
נוסף על אלה, בפירסום שכותרתו "טור דיעה – אי מניעת פשע או אי שפיות" נעשה שימוש בתמונה משפחתית של אשת הקובל אשר צולמה כפי הנראה בבית החולים הדסה עין כרם בשנת 2014 עת נולדה בתם השנייה של הקובל ובתו של הנאשם.
בסעיף 8 להנחיה נקבע כך: "ההתמודדות המשפטית בנושא של לשון הרע צריכה להשאר ,בעיקרה, נחלת המשפט האזרחי. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים ביותר שבהם ראוי יהיה לנקוט בהליך פלילי. בהתאם לכך על התביעה הכללית ורשויות האכיפה, לנהוג בריסון ובזהירות מוגברת בנקיטת צעדים של חקירה והעמדה לדין לפי סעיף 6 לחוק" ביסוד מדיניות מצמצמת זו עומדים השיקולים שפורטו בסעיף 10 להנחיה כדלקמן: מעמדו המרכזי של עקרון חופש הביטוי וחשיבותו במשטר דמוקרטי; קיומו של סעד חלופי יעיל ובר פיצוי לנפגע בדמות תובענה אזרחית; הקושי בהוכחת יסוד נפשי של "כוונה לפגוע"; ההשלכות הבלתי רצויות של זכוי מעבירות אלה החורגות לעיתים מהשלכות הזיכוי מעבירות אחרות כיוון שיש בהן לגרום לפגיעה נוספת בנפגע העבירה; הסכנה שגישה מרחיבה תציף את מערכת אכיפת החוק בתלונות פליליות ותגזול משאבים מוגבלים המיועדים למאבק בעבריינות פלילית המסכנת את הציבור.
בשל רגישותן הרבה של עבירות אלה, נקבע בהנחיה שכתבי אישום יוגשו בכפוף לאישורו של פרקליט המדינה או מי שהוסמך על ידו – המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים).
...
הפגיעה בהליך ההוגן והשימוש מניפולטיבי בהליכי המשפט, תורמים אף הם למסקנה שהקובלנה אינה יכולה לעמוד ויש להורות על ביטולה.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל וכאמור ברישא להחלטתי, אני מורה על ביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק.
לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, למספר הדיונים, ולטיב ההליכים שנוהלו והיקפם, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחייב את הקובל בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) אשר ישולמו לנאשם בתוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט איילון בע"פ 1399/91 רוני ליבוביץ' נ' מדינת ישראל, פד"י מז' (1),177, כדלהלן: "אכן במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה שעל השופט לשקלם בבואו לגזור את הדין. אופייה של העבירה ונסיבותיה, עולמו של העבריין, עברו ועתידו, הצורך בהרתעתו של העבריין שהורשע ובהרתעתם של עבריינים בכוח, מידת התגמול וחובת השקום, תיקון היחיד ותיקונה של החברה". בעבירת אי מניעת פשע ואיומים, השיתו בתי המשפט בערכאותיהם השונות, עונשים מגוונים.
לזכות הנאשם זקפתי את הודייתו, חרטתו, חיסכון בזמן שפוטי יקר והפנמת הפסול שבמעשיו.
...
הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, בהתחשב בערך החברתי שנפגע, מדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות ביצוע העבירה כהוראת סעיף 40ג(א) בחוק, כדלקמן: של"צ, מאסר על תנאי, וקנס כספי.
לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש הכולל רכיב של ענישה ממשית בדמות של"צ בהיקף צר מזה שהומלץ ע"י שירות המבחן ומאסר על תנאי.
לאור המקובץ, אני משיתה על הנאשם את העונשים, כדלקמן: א) מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירות בהן הורשע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו