זיכוי מעבירה בשל מחדלי חקירה

עם זאת, אומר כבר עתה כי ניהול ההליך היתמקד בטענה בדבר אכיפה בררנית ובסיכומים לא טען הנאשם כל טענה כנגד התקיימות יסודות העבירה, אלא לזיכוי בשל קיומם של מחדלי חקירה שהובילו לשיטתו לאכיפה בררנית.

...

משמעות הדברים היא אפוא שלו היו מובאות ראיות אלו בפני תובע, סביר שלא היה בהן להביא למסקנה בדבר סיכוי סביר להרשעה המצדיק הגשת כתב אישום.

סיכומו של דבר: אין לומר שהנאשם והמתלוננת מצויים באותה קבוצת שוויון ולכן אין בסיס לטענה בדבר אכיפה בררנית.

התוצאה אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו – איום, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

באופן דומה, והגם שלא נעלם ממני ששירית לא הוזהרה ואף לא נחקרה בחשד לבצוע עבירת איומים אך הואשמה בביצועה, אינני מוצאת כי המדובר במחדל היורד לשורש העניין – וממילא מצאתי לזכותה מעבירה זו בפן המהותי.

זכוי או ביטול כתב האישום בשל מחדלי חקירה שמור למקרים בהם לא ניתן כימעט בשום דרך להצדיק את אופן היתנהלות הרשויות.

...

לאור כלל המפורט לעיל – אני קובעת שדורי ביצע את עבירת האיומים אשר יוחסה לו בכתב האישום.

אשר על כן – אני קובעת כי הנאשמים ביצעו עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי.

סוף דבר - אני מורה על זיכוי נאשמות 2 ו-3 מביצוע עבירת האיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין אשר יוחסה להן, על הרשעתו של נאשם 1 בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועל הרשעת שלושת הנאשמים בביצוע עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

שם מצא בית המשפט העליון להתערב במידה מסוימת בעונש, זאת בשל מחדלי החקירה.

כאמור בעיניינו של הנאשם, מחדלי החקירה הובילו לזיכויו מחמת הספק בעבירה לפי סעיף 66.

...

אני סבורה שבנסיבות אלו, יש סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם בכל הנוגע להיבט התעבורתי, ויש יסוד לציפייה כי הנאשם, לאחר שחרורו, ולאחר שיסיים לרצות את עונש הפסילה שיוטל עליו בתיק זה, יפעל לחדש את רישיונו כדין, וישוב לאחוז בהגה כחוק.

שם מצא בית המשפט העליון להתערב במידה מסוימת בעונש, זאת בשל מחדלי החקירה.

עונשו של הנאשם סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן  8 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 13191-11-18 בבית משפט לתעבורה בבאר שבע ביום  3.1.19 וזאת באופן ש- 4 חודשים ירוצו במצטבר  למאסר שהוטל בתיק זה ו- 4 חודשים ירוצו בחופף.

בעניינינו מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי הפגמים להם טוענים המערערים בהתנהלות הועדה אינם מביאים לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, וזאת בייחוד כאשר נקבע כי המערערים כן ביצעו עבירות שימוש על פי הודאתם, אך זוכו מעבירות נוספות הן מחמת היתיישנות והן משום שאלו לא הוכחו גם בשל מחדלי חקירה והתנהלות המפקח.

...

משכך, איני מקבלת את טענת המערערים כי מרגע שזוכו מעבירות בניה אינם מחויבים בתשלום אגרת בניה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית ערעור 64403-01-22 וקבלת ערעור 26904-01-22 רק לעניין תשלום אגרה.

המערערים ישלמו את אגרת הבניה בתום 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד ההשבה בפועל.

ב"כ הנאשמים ביקש להקל בעונשם של כלל הנאשמים בשל מחדלי החקירה ובשל אכיפה בררנית, הגם שטיעונים אלו לא היה בהם די כדי להביא לזיכויים.

נאשם 4 – בגין העבירות של ניהול עסק להובלת פסולת ללא רישיון עסק מתאים, השלכת פסולת ברשות הרבים באמצעות משאית שבבעלותו, גרימת ריח בלתי סביר שעלול להפריע למי שמצוי בקירבת מקום, ואי המנעות מפעולה שעלולה לזהם מים והשלכת פסולת בקירבת מקור מים, בנוסף, בעלות על שופל שפעל במקום להשלכת הפסולת לתוך נחל צאן – מיתחם העונש ההולם, תוך הפחתה משמעותית בגובה הקנס בשל קושי כלכלי שהוכח במסמכים - נע מקנס בסך 50,000 ₪ ועד לקנס בסך 250,000 ₪.

...

לאור כל האמור עתר ב"כ הנאשמים להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 3 קנס בסך 5,000 ₪.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקשת, ציין כי ראוי להטיל גם מאסרים מותנים, קבע כי המתחמים גבוהים יותר מאשר אלו שהציג בית משפט קמא – כך לדברי ערכאת הערעור: "סבורים אנו שהמתחמים המקובלים בפסיקה הרלוונטית גבוהים מאלה שהציב בית משפט קמא. בקביעת שיעורי הקנס, הבאנו אפוא בחשבון את מתחמי הענישה המקובלים בפסיקה כשמטרת הפסיקה היא להרתיע את הנאשמים מלהתייחס בהפקרות לאיכות הסביבה", לאחר שנלקח בחשבון שאחת המשאיות היתה תפוסה תקופה ארוכה, וכי אין זה דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם משיבים כשמתקבל ערעור המדינה על קולת העונש, הוטלו על המשיבים הקנסות הבאים: 60,000 ₪, 25,000 ₪ ו- 15,000 ₪ בהתאמה, הוגדלו ההתחייבויות ועל משיבים 2 ו-3 והוטלו מאסרים מותנים בני 3 חודשים למשך שנתיים.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהנאשמים הוא כדלקמן: נאשם 2 – בגין העבירות של ניהול עסק להובלת פסולת ללא רישיון עסק מתאים, וניסיון השלכת פסולת ברשות הרבים באמצעות משאית ונגרר שבבעלותו – מתחם העונש ההולם נע מקנס בסך 60,000 ₪ ועד לקנס בסך 200,000 ₪.