זיכוי ממס על לימודים אקדמיים

לפיכך, יש להפחית מסכום התביעה סך של 228,693 ₪ מחמת היתיישנות; על הלימודים האקדמיים – הנתבע נרשם ללימודים בהמברסייד לאחר ששמע על כך ממכר שלמד בה וכן מפרסומים בעיתונות.

טעות בדין לא זיכתה בהשבה אלא במקרים יוצאים מן הכלל (ראה שם, חלק ב' בעמ' 815).

...

יתרה מזאת, רשלנות מצד המשלם עשויה, בנסיבות המתאימות, ליצור השתק מחמת רשלנותו כנגדו, או לשמש שיקול אפשרי בהחלת ההגנה הכללית, מכוח סעיף 2 לחוק עשיית עושר, לפחות באותם מקרים שבהם היה שינוי מצב לרעה מצד הנתבע" (ד' פרידמן, שם, בעמ' 823-824) לאור כל האמור, ולאחר שבחנו את נסיבות העניין ואת מכלול השיקולים לעיל השתכנענו, כי יש להפחית את ההשבה המוטלת על הנתבע ב- 50% מסך ההשבה הכולל החל מחודש 11/2003 ועד חודש 06/2008.

לגבי ההשגות הנוספות העולות מחוות הדעת האקטוארית שהגיש הנתבע, רוב רובן של הסכומים מתייחסים לתקופה שהתיישנה, ולפיכך לא מצאנו כי יש להפחית סכום נוסף מהסכום שנקבע להשבה בגין רכיבים אלה.

ערים אנו לכך שאין זהות מוחלטת בין סכומי ההפרשות הללו, אולם סבורים אנו כי עריכת התחשיב בדרך זו מאזנת כראוי בין הנזקים שנגרמו לשני הצדדים.

התרשמתי לחיוב מאופיו של התובע, שלמרות מצבו הפיזי הקשה, התאמץ והחל בלימודיו האקדמאיים, דבר המצביע, שלמרות קשייו ומגבלותיו, מלמדים על אופי חז3ק ונחישות, שיש בהם כדי ללמדנו על יכולותיו של התובע להישתכר סכום הדומה לשכר הממוצע במשק, אילמלא התאונה.

על כן בסיס השכר הנו השכר הממוצע במשק העומד לחודש 1/15 על סך 8,931 ₪ ברוטו ולאחר קזוז מס הכנסה בלבד ונקודות זכוי של 2.25, עומד על סך 8,500 ₪ נטו.

...

על כן, אני סבור כי נזקו בגין ראש נזק זה, הינו כדלקמן: ב/1.

אני מקבל את טענתו שהוא זקוק לעזרת הזולת בעבודות הבית ותחזוקתו בעתיד .

לא התרשמתי כי התובע נפגע בכושר ניידותו ואין ביכולתו להשתמש בתחבורה ציבורית ונזקק לשירותי תחבורה מיוחדים, בתחבורה ציבורית, עקב התאונה, על כן, אני דוחה ראש נזק זה. התוצאה; סופו של יום, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בגין נזקו כמפורט להלן: א.         בגין הפסדי שכר בעבר                                       203,800   ₪ ב.         בגין הפסדי כושר השתכרות לעתיד                      955,859 ₪ ג.          בגין הפסדי פנסיה                                        135,083 ₪ ד.         בגין עזרה וסיעוד                                                120,000 ₪ ה.   בגין הוצאות רפואיות וכלליות                              40,000 ₪                  ו.          בגין נזק שאינו נזק ממון                                      90,190 ₪ _____________________________________________________ סה"כ                                             1,544,932 ₪ בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי                              989,035 ₪   - סה"כ                                                                           555,897 ₪ לסכום זה יש להוסיף החזר אגרה ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.34%, כולל מע"מ כחוק.

כתוצאה מכך, נהנים הקצינים מהטבות עודפות הכוללות, בין היתר, זכוי מסוים ממס הכנסה, פטור מתשלום דמי חכירה על רכב הליסינג, גילום מס על רכב הליסינג, הישתתפות בשכר הדירה, ונופש מבצעי שנתי בהקף הניתן למשרתי קבע ברמת פעילות זו (סעיפים 36-33 לפקודה).

הצבא נימנע מלתבוע השבה רטרואקטיבית של ההטבות שהתקבלו בסתירה להוראות הפקודה, כך שחלק הארי של הטבות התוכנית נשמר בידי המשיבים, כגון מענקי ההצטרפות, מימון לימודים אקדמאיים, רכב בתנאים מועדפים, נופש מבצעי ובעיקר - תוספת שכר בגין רמת פעילות לאורך כל שנות התוכנית כולל תקופת הלימודים.

...

סיכומו של דבר, כי החלטת הצבא לחזור ולהפעיל את הוועדות להפסקת הימנותם של קצינים שכבר אינם בקבוצת היעד עם התכנית, היא בבחינת הפסקת פרקטיקה שגויה, ולמעשה, המשיבים מבקשים לאכוף על הצבא טובות-הנאה שעל פי הוראות הפקודה אין סמכות חוקית להעניקה.

סיכום וסוף דבר לשון הפקודה, הגיונה ותכליתה מעידים על כך שהתוכנית חלה אך ורק במהלך חטיבת הזמן שבה נמנים הקצינים על קבוצת היעד של קצינים המיועדים למסלול פיקודי.

אשר על כן, דין הערעור להתקבל במובן זה שייקבע כי החלטת הצבא להוציא את המשיבים מן התוכנית, הייתה כדין.

לאחר שהשלים 12 שנות לימוד בהצטיינות, עבר לירדן ולמד לימודים אקדמיים בתחום הנהלת חשבונות ועסקים, ושב לארץ בשנת 1982.

ב"כ הנאשם 2 טען כי הנאשם הודה במיוחס לו מראשית הדרך, צבר לזכותו זכויות רבות במהלך חייו, וכאן נקלע בנסיבות קשות מאוד לבצוע עבירה שהיא הקלה שבעבירות המיסים, אשר על פי רוב איננה מגיעה לבית המשפט אלא מסתיימת בתשלום כופר.

ציבור הקבלנים, רוכשי הדירות וכל עסקת מכר הנעשית במקרקעין מחוייבים כולם בדווח לשם תשלום המיסים על פי החוק הקיים בישראל.

...

נתתי דעתי לערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, לנסיבות ביצוע העבירות לפגיעה בערכים המוגנים ולמדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה במקרים דומים, ובהתחשב בכל אלה אני קובע כי מתחם העונש ההולם את העבירות שביצע הנאשם 1 נע בין 6 חודשי מאסר אשר יכול שירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשים לריצוי בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים- מחד הנסיבות האישיות המקלות של הנאשם, מצבו הרפואי, חריגות הסתבכותו עם הדין, הודאתו בעבירות, והנזק שנגרם לו כתוצאה מביצוע העבירות, ומאידך אי הסדרת חובו לרשות המיסים ואי הסרת המחדל וחומרת העבירות, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש שיהווה גורם מרתיע ומציב גבול ברור עבור הנאשם, תוך התחשבות בנסיבותיו המיוחדות.

נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים: הנאשם 2 מאתיים (200) שעות שירות לתועלת הציבור במסגרת ספריית עיריית ירושלים בפיקוח שירות המבחן.

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את טענותיו של הנישום: דברים אלה בדין יסודם והם משקפים אל נכונה את ההלכה הקבועה מאז ומתמיד, אם כי לא פעם נשמעה ביקורת על צרות המבחן שבה: ראה דבריה הקולעים של הועדה המלכותית בדין-וחשבון שלה על הטלת מס על רווחים והכנסות, Cmd.

לא אדרש כאן להערותיו בנושאים החורגים מענייננו הספציפי; אעיר רק באשר להוצאות לימוד להשכלה אקדמית, כי לשיטת המחבר התפתחויות בתחום זה כוללות צורך בהכרה בלימודים אקדמיים מתקדמים כהוצאות לשמירה על הקיים הכלכלי (עמ' 210 ועמ' 225), ולדידו חצאי נקודות זכוי שניתנו בפקודת מס הכנסה אין בהם די (עמ' 226).

ודוק: אין בכך כדי לדחות את 'מבחן המהות' אשר בית המשפט נקרא לאמצו בבואו לבחון הכרה בתארים אקדמיים כהוצאה מוכרת (ראו: ר' לבנת, 'תארים אקדמיים מתקדמים – כהוצאת הישתלמות מקצועית מוכרת', מיסים יג/2 (אפריל 1999); ל' נוימן, 'הפרמטרים להתרה בנכוי של הוצאות ללימודים אקדמיים', מיסים ט"ז /3 (יוני 2002)); על הלימודים במהותם להיות קשורים לתפקידו של הנישום, אלא שבנוסף לכך עליהם להיות ממוקדם וחיוניים בתפקיד.

...

בעניין זה דעתי כדעתה של חברתי השופטת נאור וכמוה אף אני סבורה כי מדובר בשאלה מורכבת אשר מן הראוי כי תיבחן על כל היבטיה טרם שנקבע מסמרות לגבי מועד תוקפה של ההלכה שנפסקה בערעור זה. אוסיף ואומר כי להשקפתי, ואף שבית משפט זה טרם נדרש בעבר לשאלת ניכוין של הוצאות השגחה על ילדים מן ההכנסה החייבת, המבחן אותו מיישם חברי המשנה לנשיאה בקובעו כי הוצאות אלה מותרות בניכוי הוא מבחן חדש ורחב יותר ממבחן האינצידנטליות אשר משל בכיפה עד כה ואותו ביקש בית המשפט המחוזי ליישם במקרה דנן (ותמימת דעים אני עם דברי חברי בפיסקה 19 לפסק דינו כי הניסיון ליישם את מבחן האינצידנטליות על המקרה דנן הוא מאולץ במידת מה).

לבסוף ולמען הסר ספק, אוסיף ואומר כי מכל מקום מקובלת עליי, כמובן, עמדת חברי המשנה לנשיאה לפיה יש להחיל על עניינה של המשיבה את ההלכה החדשה שנפסקה.

מן הטעמים המפורטים לעיל אני מצטרפת למסקנתו של חברי המשנה לנשיאה כי דין הערעור להידחות.